מחפשים ישועה ?

הרבה אנשים מבקשים פדיון נפש לישועה.., ותפילות וניסים ונפלאות..,

במוקד התפילות מקבלים דרכים עיצות ועבודות ישרות, להתקרב למוקד הישועות –

הוא השם יתברך ודרכי התורה וצדיקי אמת !

אמרה לי אחת התורמות :

אני לא רואה ששום דבר זז אצלי !!!

עניתי לה : מה חשבת שתפילה זה אינסטנט ??

ישועות מהירות מקבלים אצל מפורסמים של שקר (כדי שלא תתקרבי לאמת היא עבודת השם יתברך, היא התשובה והתפילה),
השם רוצה לשמוע את התפילה הצעקה והזעקה שלך מעומק הלב – “אבא תרחם תעזור, תקרב תסיר ממני את המסכים המרחיקים ממך”, זה שווה הרבה יותר…
ואז כשהשם מושיע הישועה היא אחרת…היא כולה אלוקות והשגחה מאת בורא העולם…
והיא מלאה שמחה ואור אלוקי
שווה להשקיע.., לא להתייאש.., זה יבוא – בנתיים השם רוצה עבודות תשובה צדקות והעיקר תפילות !!!

והנה מצאתי בעלון (עלה לתרופה של ברסלב סיפורים על דרכו של מוהרנ”ת בעניין זה)

פדיון נפש של מוהרנ”ת2016 - 1

דרכו של מורנו רבי נתן היתה ללמד את שומעי לקחו לעסוק בהתבודדות ותפילה וחשבון נפש על כל דבר ודבר. בין בטיבו, ובפרט בעת צרה חלילה.

ולא כדרך העולם שבעת שמתרגשת עליהם צרה הם מחפשים סגולות דווקא כדי לצאת מן המיצר,

ושוכחים כי מאת ה’ היתה זאת, לרמוז להם לתקן את הצריך תיקון ולהרבות בתפילות צדקות והתעוררות והתקרבות לעבודת ה’ והתחזקות באמונה.

ר’ דוב’שע,  מחסידי ברסלב בעיר טשעהרין,  עבד לפרנסתו כ’יערן’ האחראי על מסחר העצים.

מן המשרה ביער היתה לו פרנסה בשפע,  הוא בא בקשרי מסחר עם האצילים והדוכסים ונחשב לאחד מעשירי דמתא. ברם,  המסחר והעשירות גרמו לו להתבטל מלימודו ועברו עליו ימים ארוכים כשכל כולו שקוע בענייני הממון.

ביום מן הימים התרגשה צרה גדולה על ר’ דוב’שע.  באותה עת קיסר רוסיה שנודע כעריץ וכרודן שדעתו אינה סדורה עליו,  החל במלחמת חורמה באצילים והדוכסים.  הוא שלח את שליחיו שתפסו אותם,  הוציאו אותם להורג והחרימו את רכושם.  הדוכסים נתייראו לנפשם ונמלטו מאימתו של הקיסר העריץ.

ר’ דוב’שע מצא עצמו במיצר.  שכן באותם ימים ניהל עסק עם דוכס נודע,  ואת כל ממונו הניח אצלו.  הוא פחד מאוד שהדוכס יברח מבלי להותיר עקבות, והוא יפסיד את ממונו.  בצר לו,  קם ונסע לברסלב.  שם פעמיו אל בית מוהרנ”ת,

ובבואו אליו מסר לו צרור מעות ובו סכום נכבד עבור פדיון נפש , כשהוא מספר לו את צרתו הגדולה ומבקש שיתפלל עבורו ויוציאו מצרתו.  ר’ דוב’שה היה נחפז ללכת,  בסמכו על מוהרנ”ת שכבר יעשה את מה שיודע לעשות בעבורו.

אך מוהרנ”ת סרב לקבל את הפדיון נפש ממנו,  וכה אמר לו:

“ראה נא, השם יתברך שלח לך את הצרה הזאת בשביל לעוררך משנתך, שתשוב אליו מעט ותעשה תשובה. האם זוכר אתה את הצרה שהתרגשה עליך בשעתו, והבטחת להשם יתברך שכשיושיע אותך תתחיל לעבדו? והנה עזרך השם יתברך וניצלת מהצרה,  אבל את הבטחתך שכחת”.

כך הלך מוהרנ”ת ומנה בפניו את כל ההרפקתאות והמצוקות שהתרגשו עליו במשך השנים;

“ובכל פעם הבטחת להשם שאם יעזור לך, תהיה איש כשר.  אך כשהכל התהפך לך לטובה,  שכחת את שאמרת בעת צרתך.  והנה,  עכשיו שוב שלח לך השם יתברך צרה זו וממונך עומד בסכנה,  ומתכוונים משמיים אליך, ואילו אתה רוצה להשכיר אותי כ’שכיר יום’, שאני אקח זאת ממך?!

הלא אם השם יתברך שלח לך את הצרה הזאת,  רוצה הוא אם כן ממך משהו!

על כן תפשפש במעשיך ותתקנם,  ותתעורר בתשובה ותבקש מהשם יתברך,

וכשתעשה כך – גם אני אסייע לך בתפילה,  והשם יתברך יעזור לך”.

דברי מוהרנ”ת נכנסו בלבו של ר’ דוב’שע. הוא קיבל עליו מעתה להיות איש כשר באמת,  ללכת בדרך הישר ולקבוע עתים לתורה ותפילה.

והשם יתברך שדרכו לרחם תמיד, לא איחר להושיעו.

הדוכס,  למרות שהחליט לרדת למחתרת ולברוח, לא שכח את היהודי שתמיד נהג עמו ביושר והגינות.  הוא

הגיע אליו בהיחבא ואמר לו:

“דוב’שה, אני עכשיו בורח על נפשי, אך לא שכחתי את החוב שאני חב לך, ומכיוון שתמיד נהגת עמי ביושר ונאמנות, באתי להחזיר לך את המגיע לך”, ובו במקום ספר לידיו את מלוא הסכום!

אך הנס האמיתי לא היה הצלת ממונו של ר’ דובש’ה,  אלא השינוי הגדול שנעשה בו מאותו יום,  בזכות דבריו הקדושים של מוהרנ”ת.

דרכם של חסידי ברסלב להשקיע בתפילות.

שוב מעשה באחד מאנ”ש שהיה ‘ארענדער’ – חוכר פונדק מהפריץ בכפר שהתגורר בו. באחד הימים בא אל מוהרנ”ת בקובלנא רבה. ”

הגיע דייטשל (גרמני) אחד אל הפריץ, והציע לו סכום יותר גבוה מזה שאני נותן לו כדמי חכירה, ובכוונתו להוציא מידי את הפונדק!” –  תינה במר לבו.

ענה מוהרנ”ת ואמר לו: ” מה הנך רוצה, שאהרוג אותו? תבקש מהשם יתברך שלא יוכל הדייטשל להרע לך, וגם אני אסייע לך בתפילה על זה”. וכן הווה.

בתפילתם פעלו שלא יוכל הגוי להרע לו ולדחות אותו מחכירת הפונדק.

כך היה מלמד מוהרנ”ת את כל מי שהיטה אוזנו לדבריו: לא בתחבולות, אלא בתפילה תשובה, והתבודדות מיישבים את הראש ומתקנים את המעשים, מתחזקים באמונה ומבקשים מהשם רחמים וישועה – ואזי יוצאים מאפילה לאורה.

בברכת התורה ולומדיה

עמיאל המנהל – ישיבת ברסלב מאיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *