מידת הקנאה נמצאת אצל כולנו לא רק אצל קורח | פרשת קורח

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר קורח | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

וזהו (במדבר טז-א,ג) “ויקח קרח.. ויקמו לפני משה.. ויאמרו.. רב לכם, כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה’, ומדוע תתנשאו על קהל ה'”.

מודעת זאת בכל העולם שמידת הקנאה, היא מידה שפילה וגרועה מאד, והיא קיימת כמעט בכל אדם חוץ מאלו שזכו לעבוד על המידות ולטפל ולמגר את התופעה המבישה הלזו.

וכבר אמר החכם מכל אדם (קהלת ד-ד) וראיתי אני את כל העמל ואת כל כשרון המעשה, כי היא קנאת איש מרעהו, גם זה הבל ורעות רוח, ואמר (שם ט, ד-ה) כי החיים יודעים שימותו, והמתים .. כי נשכח זכרם. גם אהבתם גם שנאתם, גם קנאתם כבר אבדה, וחלק אין להם עוד לעולם, בכל אשר נעשה תחת השמש,

ואמר (משלי ו-לד) כי קנאה חמת גבר. ואמר (שם יד-ל) ורקב עצמות קנאה. ואמר (שם כז-ד) ומי יעמוד בפני קנאה, וכתיב (איוב ה-ב) ופותה תמית קנאה.

ורק לעתיד לבא תוסר הקנאה מן הנבראים, וכמ”ש (ישעיה יא, יא, יג) והיה ביום ההוא.. וסרה קנאת אפרים.. אפרים לא יקנא את יהודה, ויהודה לא יצער את אפרים. ואמרו חז”ל (שבת י:) לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל ב’ סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו – נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים.

ואמרו (שם קנב:) כל מי שיש לו קנאה בלבו – עצמותיו מרקיבים. ואמרו (תענית י:) אמר להם יעקב לבניו “אל תראו עצמכם כשאתם שבעים, לא בפני עשו, ולא בפני ישמעאל, כדי שלא יתקנאו בכם”. ואמרו (מגילה ז.) שלחה להם אסתר לחכמים “קבעוני לדורות”, שלחו לה “קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות”.

ואמרו (סנהדרין נט:) אדם הראשון מיסב בגן עדן היה, והיו מלאכי השרת צולין לו בשר, הציץ בו נחש וראה בכבודו ונתקנא בו. ואמרו (סנהדרין צג:) כתיב (ש”א טז) ויען אחד מהנערים, ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי יודע נגן וגיבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר, ואיש תואר וה’ עמו, ואמר ר’ יהודה אמר רב כל הפסוק הזה לא אמרו דואג (לפני שאול המלך) אלא בלשון הרע.. בכולהו (המעלות) אמר (שאול) להו “יהונתן בני כמוהו”, כיון דאמר “וה’ עמו” (שהלכה כמותו בכל מקום, כנ”ל שם) מילתא דבדידיה לא הוה ביה – חלש דעתיה, ואיקניא ביה! ואמרו (אבות פ”ד מכ”א) הקנאה והתאוה והכבוד – מוציאים את האדם מן העולם.

ואיתא בילקוט שמעוני (פ’ פנחס, סי’ תשע”ב) בשעה שקיבלו ישראל את התורה נתקנאו אומות העולם. ואמרו (מדרש שוחר טוב-תהלים מג) ווי להם לרשעים שאינם מתים לעוה”ב אלא מן הקנאה. ואמרו (שם לז) אל יקנא לבך בחטאים, ובמה תקנא? ביראת ה’ כל היום.

ואמרו (ב”ב כא.) קנאת סופרים תרבה חכמה. ואמרו (אבות דרבי נתן-פ”ו) אילמלא לא שינה הקב”ה נעימות בני אדם זה מזה, היו מתקנאים זה בזה. ואמרו (זבחים נד:) ועל דבר זה נתקנא דואג האדומי בדוד כדכתיב (תהלים סט) כי קנאת ביתך אכלתני.

ואמרו (מנחות קט:) ואעפ”כ נתקנא חוניו בשמעיה אחיו. ואמרו (דברים רבא ט-ט) ויאמר ה’ אל משה ‘הן קרבו ימיך’ (דברים לא-יד) קרא את יהושע, אמר לפניו רבש”ע יטול יהושע ארכי שלי, ואהא חי… יצאו להלוך, הלך משה לשמאלו של יהושע.. הלך משה אצל יהושע וא”ל “מה אמר לך הדיבור” א”ל יהושע “כשהיה הדיבור נגלה עליך יודע הייתי מה מדבר עמך?! אותה שעה צעק משה ואמר “מאה מיתות – ולא קנאה אחת”.

ושלמה מפרשה (שה”ש ח-ו) כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה.

והנה קורח טען “כולם קדושים ומדוע תתנשאו”, ועוד הרבה טיעונים, והפרשה ללמדך בא שגם מאחורי טלית שכולה תכלת ובית מלא ספרים – מסתתרת קנאה פשוטה שנתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל (ראה במשך חכמה).

וזה דרך המקנאים שטוענים הרבה טענות ומסתתר מאחורי זה קנאה פשוטה. רחמנא ליצלן.

בברכת התורה וכטו”ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

מאמר מקושר

כתיבת תגובה