מים חיים

 אומן גן סופיה

מַיִם חַיִּים – מָּמוֹן דִּקְדֻשָּׁה.

הַמָּמוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְרָאֵל הוּא בְּחִינַת בְּאֵר מַיִם חַיִּים, כִּי עַל-יְדֵי הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה שֶׁלָּהֶם זוֹכִין לִדְלוֹת וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. אֲבָל אֵלּוּ הַמְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן לַהֲנָאָתָם וְלִכְבוֹדָם, אֲזַי הַמָּמוֹן שֶׁלָּהֶם הוּא בְּחִינַת בּוֹר רֵיק אֵין בּוֹ מָיִם, אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֶשׁ בּוֹ, כִּי לא דַי שֶׁאֵין מִתְגַּלִּין עַל-יָדוֹ הַמַּיִם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמֵּהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, רַק אַדְּרַבָּא הוּא מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּפִירוֹת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה. ( אוצר היראה כנסת קהל צבאות אות רלז ).

מְקוֹר מַיִם חַיִּים

עַל-יְדֵי טְבִילוֹת מִקְוֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת פִּי-שְׁנַיִם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת מְקוֹר מַיִם חַיִּים, הַנִּמְשָׁכִין מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא עִקַּר הַצִּנּוֹר שֶׁעַל-יָדוֹ נִמְשָׁךְ כָּל הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְכָל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל-יְדֵי טְבִילָה בְּמִקְוֶה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת, שֶׁאָז נִמְשָׁךְ הַטָּהֳרָה מִמָּקוֹם גָּבהַּ מְאד, מִבְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת; וְשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים זֶה בְּחִינַת רוּחַ אֱלקִים הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת פִּי-שְׁנַיִם הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כַּמְבאָר בִּפְנִים .

( אוצר היראה מקוה אות כ )

סירה

סוֹד חֲפִירַת הַבְּאֵרוֹת מַיִם חַיִּים

כָּל מִינֵי טֻמְאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁכִין רַק מִכְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, זֻהֲמַת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁנִּקְרָא אֵל אַחֵר, כְּפִירוֹת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר גִּדּוּל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַל הַמַּיִם עֲמֻקִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵצוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁזֶּה סוֹד חֲפִירַת הַבְּאֵרוֹת מַיִם חַיִּים שֶׁעָסְקוּ בָּהֶם הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, הַיְנוּ לִדְלוֹת וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם עֲמֻקִּים, מַיִם חַיִּים, שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַמִּקְוֵה מַיִם, שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַחֲזר וּלְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל-יְדֵי-זֶה מְבַטְּלִין כָּל הַטֻּמְאוֹת וְכָל הַכְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, בִּבְחִינַת “וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְכוּ'”, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מֵימֵי הַמִּקְוֶה הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵעֻמְקָא דְבֵירָא, מִבְּחִינַת בְּאֵר מַיִם חַיִּים, בְּחִינַת מַיִם עֲמֻקִּים הַנַּ”ל, שֶׁעַל- יְדֵי-זֶה גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַכְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְאָז נִטְהָרִין מִכָּל הַטֻּמְאוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהֶם. וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְחַבֵּר אִשָּׁה בְּבַעְלָהּ, כִּי אִם עַל-יְדֵי טְבִילָה בְּמַיִם, כִּי בְּנוֹת יִשְרָאֵל שָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת אִשָּׁה יִרְאַת ה’, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִטְבּל בְּמַיִם כְּדֵי לְטַהֵר עַצְמָן מִדַּם נִדּוּת, שֶׁהֵם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וּכְפִירוֹת, וְלִזְכּוֹת לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעִקַּר גִּדּוּלָהּ עַל הַמַּיִם חַיִּים, מַיִם עֲמֻקִּים הַנַּ”ל (הל’ בכור בהמה טהורה הלכה ג, אות ב).

הַבְּאֵר הָעֶלְיוֹן – בְּאֵר מַיִם חַיִּים

כָּל הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים נִמְשָׁכִים וְיוֹצְאִים מֵהַבְּאֵר הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּאֵר מַיִם חַיִּים, אַךְ הָאֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר. הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁאֵין הָאָדָם מְשַׁבֵּר וּמְסַלֵּק לֵב הָאֶבֶן עַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁאב מַיִם חַיִּים מִבְּאֵר הָעֶלְיוֹן. וְאִי אֶפְשָׁר לָגל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר כִּי אִם עַל יְדֵי כִּסּוּפִין וְהִשְׁתּוֹקְקוּת דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ לִכְסף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ. עַל יְדֵי זֶה גּוֹלְלִין אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר. וְלא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַלֵּב הָאֶבֶן מִתְהַפֵּךְ לְלֵב בָּשָר שֶׁהוּא רַךְ כַּמַּיִם הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לִשְׁפּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם נכַח פְּנֵי ה’ וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת מַיִם כַּיָּדוּעַ (הלכות דם הלכה א אות י יב).

הַבְּאֵר מַיִם חַיִּים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת

מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לֵידַע מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקב כַּנַּ”ל, אֲזַי אֲפִלּוּ הוּא אִישׁ כָּשֵׁר וְעוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתְפַּלֵּל וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. אֲבָל עַל פִּי רב כָּל עֲבוֹדָתוֹ הוּא בִּקְרִירוּת בְּלִי שׁוּם חִיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְאֵין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שַׁעֲשׁוּעִים מֵעֲבוֹדָה כָּזאת, כִּי הִיא בִּבְחִינַת שֵׁנָה. אֲבָל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקב, הוּא מַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאד, וּבְשִכְלִיּוּת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים כָּאֵלוּ, עַד אֲשֶׁר מַצִּיג וְתוֹחֵב הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי בְּתוֹךְ רָהִיטֵי מחִין שֶׁל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו, שֶׁיִּהְיוּ תְּחוּבִים בָּהֶם בְּעמֶק גָּדוֹל, עַד שֶׁלּא יִהְיֶה כּחַ לְשׁוּם טָעוּת שֶׁל הַמְדַמֶּה לְהַעֲבִירָם מִזֶּה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כְּבָר הֵם מְבִינִים הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב, עַד שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה. וְלא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲפִלּוּ הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם אֶל הַמְקרָבִים הָאֵלּוּ, וּבָאִים לִשְׁתּוֹת גַּם כֵּן בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם, שֶׁזָּכוּ לִשְׁאב וּלְקַבֵּל מִן הַבְּאֵר מַיִם חַיִּים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, גַּם הֵם זוֹכִים לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁבָּא עַל יְדֵי תְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּתְחַב בְּתוֹךְ רָהִיטֵי מחָם כַּנַּ”ל .

(אוצר היראה צדיק אות רלא)

‘הַלְוַאי אוֹתִי עָזְבוּ וְתוֹרָתִי שָׁמְרוּ’

אוֹמְרִים בְּשֵׁם צַדִּיקִים שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּצַחוּת עַל הַכָּתוּב (ירמיה ב, יג) ‘אוֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים וְכוּ”, וְדָרְשׁוּ רַזַ”ל ‘הַלְוַאי אוֹתִי עָזְבוּ וְתוֹרָתִי שָׁמְרוּ’, שֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים שֶׁבְּנֵי אָדָם לְרב דְּבֵקוּתָן וְהִתְעוֹרְרוּתָם עוֹבְרִים עַל כַּמָּה וְכַמָּה הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת, וְעַל זֶה אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ‘הַלְוַאי אוֹתִי עָזְבוּ’ מִלִּהְיוֹת מִדְּבֵקוּת וּבָעוֹלָמוֹת וְכוּ’, ‘וְתוֹרָתִי שָׁמָרוּ’ לִבְלִי לִסְטוֹת מִפִּסְקֵי הַהֲלָכָה בְּפַשְׁטוּת. שש”ק חלק ה סיפורי צדיקים ה-תעא

וּכְלַל הַדָּבָר לְךָ וּלְכָל כַּיּוֹצֵא בְּךָ, שֶׁאֵין בְּיָדִי לַהֲשִׁיבְכֶם כְּלַל. רַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיַּחְתּוֹר וִיבַקֵּשׁ אַחַר הַבְּאֵרוֹת מַיִם חַיִּים קְדוֹשִׁים הַנַּ”ל, בְּוַדַּאי יִמְצָא בְּאַמְתַּחְתִּי אַמְתַּחַת הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן הַנִּרְדָּף מְאד מְאד מִכָּל צַד, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה אַמְתַּחְתּוֹ מְלֵאָה עָפָר וּצְרוֹרוֹת וּבְלוּאֵי הַסְחָבוֹת אֲשֶׁר מִלְאוּהָ זָרִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים פְּנִינֵי גְּנָזָיו. עִם-כָּל-זֶה מַיִם רַבִּים לא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לא יִשְׁטְפוּהָ, וְכָל מִינֵי חשֶׁךְ וְהַסְתָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לא יוּכַל לְהַעֲלִים אוֹרוֹת מַטְמוּנֵי אוֹצְרוֹת חַיִּים כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר כְּבָר נִתְגַלֶּה מֵהֶם מַה שֶּׁנִּתְגַּלֶּה בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ”ל. וַעֲדַיִן עֲדַיִן אַתֶּם צְרִיכִים יְגִיעוֹת לַחְפּוֹר אֶצְלִי הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן, וּבְוַדַּאי תִּמְצְאוּ אִם תִּתְיַגְּעוּ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *