ממון של ישראל צריך שמירה יתרה

מתוך פרשת השבוע נשא - מאת ראש ישיבת ברסלב מאיר

וזהו (במדבר ו – ככ, כד) “כה תברכו את בני ישראל.. יברכך ה’ וישמרך”.
הנה בודאי שהברכה והשמירה ביד ה’. כמ”ש (משלי י-כב) ברכת ה’ היא תעשיר,
וכתיב (תהלים קגז-א) אם ה’ לא ישמור עיר שוא שקד שומר, וכן פרש”י כאן (ומקורו מהמדרש תנחומא כאן י)

וזה לשונו : יברכך – שיתברכו נכסיך.
וישמרך – שלא יבואו עליך שודדים ליטול ממונך, שהנותן מתנה לעבדו אינו יכול לשמרו מכל אדם,
וכיון שבאים ליסטים ונוטלים אותה ממנו, מה הנאה יש לו במתנה זו, אבל הקב”ה הוא הנותן הוא השומר. ע”כ.

ממון של ישראל צריך שמירה יתרה :

והנה כמו שלענין הברכה, השי”ת רוצה שאנחנו בעצמינו נשתדל בכך,
וכמ”ש (דברים טו-יח) וברכך בכל אשר תעשה, כך (וק”ו הוא) שהשי”ת רוצה שאנחנו בעצמינו נשתדל לשמור על ממונינו ועמלינו.

וכדאיתא בשיחות הר”ן (סימן רפא)

וזה לשונו [רבינו הקדוש ז”ל] היה מזהיר מאד שישמור האדם את ממונו בשמירה גדולה ומעולה מאד, והיה מקפיד מאד על זה.

והיה מתלוצץ ומקפיד על אלו האנשים המתעצלים שקורים בלשון אשכנז שלים-מזלניק,
כי זמנים ועתים ביטל עצמו מתורה ותפילה וטרח וידע ביגיעות גדולות בשביל להרוויח ממון כדי לפרנס ביתו,
אחר כך כשהגיע לו הממון הוא נעשה שלים-מזלניק (פ’ בטלן) ואינו משגיח עליו כלל.

כי הממון כשר של איש הישראלי צריך שמירה כמו עין שבראש.
ובכל עת שיזדמן שאחד מאנשיו נאבד אצלו איזה סך ממון בדרך והיה באים בקובלנא לפניו,
היה [רבינו הקדוש ז”ל] מבזה ומוכיח אותו מאד על זה, על שלא נזהר בשמירתו יפה. ע”כ.

והנה כי כן, וכי בשופטני עסקינן שאדם עמֵל עָמָל רב, ומבזבז עידן ועידנים מזמנו היקר ולפעמים אפילו שנים,
ולבסוף מאבדו מחוסר שמירה [ואם כי בודאי אין להגזים בנטירותא יתירא מוגזמת ומשונה],
מכל מקום בודאי שמירה הנדרשת בעי למעבד, ולא יניח ממונו על קרן הצבי (ע’ כתובות קז:).

שמירה על הרוחניות

ואם על כסף ונכסים בעי שמירה, אשר כסף בא וכסף הולך
וכמ”ש חז”ל (במדבר רבא כב-ז, מדרש תנחומא מטות-ו) למה נקרא שמן ‘זוזים’? שזזים מזה ונתנים לזה.

קל וחומר בן בנו של קל וחומר שקניינים רוחניים צריכים שמירה מעולה יותר.
כי איך יתכן שאדם יעמול זמן רב להבין וללמוד תורתינו הקדושה ולא יחזור על לימודו כדי שלא ישכחנו,
וכמ”ש חז”ל (חגיגה טו. ירושלמי שם ריש פרק שני, אבות דרבי נתן כח-ה, ועוד)
דברי תורה קשה לקנותם ככלי זהב וככלי פז, ונוחין לאבדן ככלי זכוכית וכלי פשתן.

ציטוטים מחז”ל

ואמרו (יומא לח:) כל המשכח דבר מתלמודו גורם גלות לבניו, ואמרו (תענית ז:) דברי תורה אין משתכחין אלא בהיסח הדעת.
ואמרו (סנהדרין צט.) כל הלומד תורה ומשכחה דומה לאשה שיולדת וקוברת.
ואמרו (מנחות צט:) כל המשכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו שנאמר (דברים ד-ט) רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים..
ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, רב נחמן בר יצחק אומר עובר בשלשה לאווין, יכול אפי’ שכח מחמת אנסו,
תלמוד לומר (שם) ופן יסורו מלבבך- במסירם מלבו הכתוב מדבר.
ר’ דוסתאי ברבי ינאי אמר יכול אפילו תקפה עליו משנתו, תלמוד לומר (שם) ‘רק’.

ואמרו (אבות דרבי נתן פכ”ד) יכול אדם ללמוד תורה בעשרים שנה, ולשכוח בשנתיים. ישב ו’ חודשים ואינו חוזר, נמצא אומר על טמא טהור וכו’.

וכן בכל עניני עבודת ה’ וקדושה ועניני מידות ותאוות, כמה קשה לעבוד ולהצליח ןלהשיג מדריגה כל שהיא,
או להיפטר ממידה ותאוה רעה כל שהיא, וכמה קל, להפסיד את כל העמל, עד שהיה כלא הי’ ולפעמים אפי’ יותר גרוע רח”ל.

על כן החכם עיניו בראשו לשמור את נכסיו הרוחניים וראוי להתאמץ על כך, ולפום צערא אגרא (אבות סוף פ”ה).

בברכת התורה וכטו”ס
ראש ישיבת ברסלב “נצח מאיר”
הר’ שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תרומות לישיבה יתקבלו בברכה 050-4161022

עוד דעת תורה והשקפת עולם על פי רבי נחמן מברסלב כנסו

פרשת השבוע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
דילוג לתוכן