מסעי מטות

“וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי”

וְהַצַּדִּיק שֶׁנּוֹפֵל לְתוֹךְ פֶּה הַלַּמְדָן, שֶׁהַלַּמְדָן דּוֹבֵר עָלָיו עָתָק, וְהוּא מֵבִין שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁהַלַּמְדָן דּוֹבֵר עָלָיו הֵם צֵרוּפִים מֵאוֹתִיּוֹת  שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה, וּמֵבִין מֵאֵיזֶה הֲלָכוֹת נַעֲשׂוּ הַדִּבּוּרִים אֵלּוּ, וּמְקַבֵּל אוֹתָם בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ‘הַנֶּעֱלָבִים וְכוּ’, שְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים וְעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה’. וְאַהֲבָה, שֶׁהַצַּדִּיק מְקַבֵּל אֶת הַחֶרְפָּה בְּאַהֲבָה, זֶה בְּחִינַת חִבּוּק,  “וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי”; וְעַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁשָּׂמֵחַ בַּיִּסּוּרִין [הוּא] מַעֲלֶה לִבְחִינַת “אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן”, לִבְחִינַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “נָתַתָּה  שִׂמְחָה בְלִבִּי”; (ליקוטי מוהר”ן יב)

ליקוטי הלכות   “אלה מסעי בני ישראל” במדבר לג’ א’

בדברי רבינו ז”ל בהתורה אלה מסעי בני ישראל וכו’ בסימן מ”ם. שכל הנסיעות והטילטולים הם מחמת פגם אמונה עיין שם. והעיקר הוא מחמת חסרון העצה שאין זוכין לעצות שלימות ואמתיות ואין יודעין איך להתנהג ובמה להשתכל. ומחמת זה מוכרח לילך בדרכים נע ונד. כי רוב הטלטולים הם בשביל הפרנסה. ועיקר חסרון הפרנסה הוא מחמת חסרון העצה. כי כל הפרנסה באה בנקל כשיודעין לתת עצה לנפשו. וכמו שכתוב כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. ותרגומו ארי הוא יהיב לך עיטה למקני נכנין כי בוודאי בכל עת ובכל זמן יש סחורה ומשא ומתן שבו ירוויח בוודאי. לפעמים בחטים דייקא ולפעמים בחלב ושעוה. ופעמים ביין ישן וכיוצא בזה בשארי סחורות. רק שאין אדם יודע במה משתכר ואם היה האדם יודע באמת איזה סחורה צריכין עכשיו לסחור בוודאי היה לו פרנסה ועשירות גדול תמיד. וזה דבר פשוט ומבואר.  נמצא שעיקר חסרון הפרנסה מחמת חסרון העצה ומחמת זה צריכין לסבול טלטולים ודרכים והכל בשביל פגם האמונה כי עיקר האמונה נמשכת מהעצות כמבואר בהתורה הנ”ל. והעצות הם בחינת רגלים. כמו שכתוב וכל העם אשר ברגליך ההולכים אחר עצתך.(ל.הלכות או”ח)

ליקוטי הלכות –”כן עשו בנות צלפחד” במדבר לו י’

וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שבנות צלפחד שאלו בחכמה  אם אין אנו חשובים זרע תתיבם אמנו. כי עקר סוד היבום נמשך מבחינת האבדות הנזכרות לעיל. כי זה שמת בלא בנים הוא צריך תקון יותר שלא יהיה נאבד לגמרי, כמו שכתוב  ולא ימחה שמו מישראל. כי זה העולם הוא בחינת נקודה התחתונה, בחינת והארץ הדום רגלי . והאדם בא לעולם כדי לקשר זה העולם שהוא בחינת נקודה התחתונה לנקודה העליונה שזהו בחינת מציאת האבדות כנזכר לעיל ובשביל זה צריך להניח אחריו בנים, כי אי אפשר לגמר התקון הזה בדור אחד על כן צריכין להניח בנים בזה העולם. כדי שהם יגמרו זה התקון מדור לדור, כמו שכתוב (קכ): דור לדור ישבח מעשיך. ‘מעשיך’ דיקא שהם בחינת נקדה התחתונה שמלבשת בעשיה גשמית שבזה העולם העשיה. ועל ידי השבח שמשבחין את ה’ יתברך שברא כל אלה, על ידי זה מעלין העשיה בחינת נקדה התחתונה לנקדה העליונה שזהו בחינת כל עבודת התפלה ושירות ותשבחות שאומרים בכל יום. וזה צריכין בכל דור ודור בחינת דור לדור ישבח מעשיך וכנ”ל. וזה בחינת מלכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודר. (ל.הלכות או”ח)

כמה נאים מעשיהם

מיום שחרב ביהמ”ק נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים. (ברכות לב:)

וכיון שמלכות דקדושה נפלה, קמה מלכות דס”א מלכות הרשעה, ועכשו עיקר החשיבות והחן אצלם, עד שגם בעינינו מצוי חֵנם כמ”ש חז”ל (שבת לג:) פתח רבי יהודה ואמר כמה נאים מעשיהם של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים, תקנו מרחצאות, והרשב”י הקדוש שהעמידנו על אמיתת רשעותם, ושכֹל חֵנם הוא חן של שקר, וכמ”ש (שם) נענה רשב”י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקים להושיב בהם ז…, מרחצאות לעדן בהם עצמן, גשרים ליטול מהם מכס, וע”כ היה מוכרח לברוח ולהחבא במערה.

וע”כ עכשיו, בגלותינו המר הזה, כל תקוננו ותקוותנו שיקבל תפילתנו הוא דייקא ע”י לימוד התורה בכח ובפרט ע”י לימוד הלכות בעיון כנ”ל, שזה בחי´ משחז”ל (ברכות ח.) מיום שחרב ביהמ”ק אין לו לקב”ה אלא ד´ אמות של הלכה בלבד, היינו ע”י שמתיגעין בתורה הרבה ומכניסים בה כל הכוחות עד שמבינים בה היטב רצון השי”ת עד שיכול לעשות עובדא דקדושה בשלימות כרצונו יתברך שעל דרך זה צריך להיות עיקר לימודו בכל מקום, וכמבואר בדברי רבינו ז”ל במאמר חדי ר´ שמעון (ח”א ס”א) שצריכים לראות שמכל הלימודים שלומדים בתורה לקבל ולהוציא מהם משפטי אמת דהיינו הנהגות ישרות הן לעצמו הן לאחרים שמתנהגים על ידו כל אחד ואחד כפי בחינתו כפי הממשלה והרבנות שיש לו עיי”ש, כי מכל לימוד שלומדים יש הלכה נסתרת שצריכים לגלותה, ולזה זוכים ע”י שעוסקים בתורה בכח, וע”י אמונת חכמים וכמבואר במאמר הנ”ל שעי”ז זוכים לדעת היאך להתנהג בכל דבר ובכל מצב שזה העיקר.

כי דרך היצה”ר שהוא הוא הרוצה להשפיל החן והחשיבות של ישראל ולהפיל המלכות דקדושה, דרכו להתלבש במצוות ולהטעות את האדם ולומר על רע שהוא טוב ועל טוב שהוא רע, ולומר על מצוה שהיא עבירה ועל עבירה שהיא מצוה, אבל ע”י שעוסקים בתורה בכח עד שיודעים היטב האיסור והמותר ויודעים רצון השי”ת שבכל דבר ובכל מצב בזה מכניעים אותו ונותנים כח למלכות דקדושה שהיא הנ´ להתחבר עם הח´, ועי”ז נעשה חן וכל תפילותנו ובקשתינו נתקבלים. (יש מאין על ליקו”מ)

מדרש

לה’ הארץ ומלואה. וישראל שלי הן, שנאמר, כי לי בני ישראל עבדים, מוטב שאנחיל ארצי לעבדי, שלי לשלי. לכך נאמר, זאת הארץ אשר תפל לכם. דבר אחר, זאת הארץ. זה שאמר הכתוב, כח מעשיו הגיד לעמו. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, יכול הייתי לבראות לכם ארץ חמדה אחרת, אלא בשביל להראות לכם כחי, אני אוריש את שונאיכם מפניכם ונותן לכם את ארצם, לקיים מה שנאמר, כח מעשיו וגו’ (תנחומא י)

פינת ההתבודדות

שמעתי בשמו שאמר, שלפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה והשתוקקות להשם יתברך באיזה מקום שצריך שם באותו המקום דיקא להתחזק בזה ההרהור תשובה והשתוקקות כגון לדבר שם איזה דבורים של תחינות ובקשות או דברי השתוקקות בפה ובלב כפי הענין, ולא ימתין ולא יזוז ממקומו! אף-על-פי שאין זה המקום מוכן לכך, כגון שלא במקום קביעות לתורה ותפילה רק בדרך הלוך וכיוצא, כי כשיזוז ממקומו יכול להיות שיפסק וכן ראינו ממנו ז”ל בעצמו ענין כזה כמה פעמים .

(השתפכות הנפש טו  )

פינת ההתחזקות

הוא כלל ויסוד גדול למי שירצה להתקרב להשם יתברך לבל יאבד עולמו לגמרי חס ושלום.

כי העיקר הוא להרחיק מעצמו עצבות ומרה שחרה בכל מה דאפשר, כי רוב בני אדם שרחוקים מהשם יתברך עיקר ריחוקם הוא מחמת מרה שחורה ועצבות ומחמת שנופלים בדעתם על-ידי שרואים בעצמם עוצם קילקולם, שרוב מעשיהם מקולקלים כפי מה שיודע כל אחד בנפשו את נגעי לבבו ומכאוביו, ומחמת זה הם נופלים בדעתם ורובם מיאשים עצמם לגמרי רחמנא לצלן, ואינם מתפללים בכונה כלל ואינם עושים בעבודת השם אפילו מה שהיו יכולים לעשות עדין. על כן צריך האדם להשכיל מאד על דבר זה, כי הרבה נפשות שקעו על- ידי-זה, כי היאוש חס ושלום, קשה מן הכל.  על כן, צריכין להתחזק מאד לילך עם הדרך הזה  לחפש בעצמו נקודות בכל פעם, כדי להחיות את עצמו ולחזק את עצמו תמיד ועל-ידי-זה יוכל להתפלל בחשק ובחיות ובשמחה תמיד ולשוב אל השם באמת. (משיבת נפש כז)

מידה טובה – הצלחה

כל המוציא מעשרותיו כראוי, אינו מפסיד כלום./תתחבר למצליח ותצליח./אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין./הצלחה-סיעתא דשמיא היא. /עסק התורה היא סגולה להצלחה.  (ס.המידות)

תפילה

הצליחני נא הצלחה האמתיית הצלחה הנצחיית, שאזכה מעתה להצליח בזה העולם הצלחה הנצחיית שאזכה להרויח רוח האמיתי מה שאפשר להרויח בזה העולם בלי שעור וערך ומספר, “ה’ שמעה בקולי תהיינה אוזניך קשובות לקול תחנוני”, שתעלה ותקים אותי להיות חזק ואמיץ לעמוד על מעמד האמונה והביטחון להאמין בך באמת ובאמונה שלמה. עזרני להיות כרצונך תרחם עלי ותשפיע עלי ברחמיך ותזמין לי פרנסתי בסיבה קלה ותשלח ברכה והצלחה והרוחה בכל מעשי ידי ותזכני להיות ממעט בעסק, רק לעסוק בתורה ועבודת ה’ באמת כל ימי חיי, אני וזרעי וזרע זרעי וכל עמך בית ישראל מעתה ועד עולם, לנצח הטוב באמת, מעתה ועד עולם: (ל. תפילות)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *