משיבת נפש כ, כא, כב, כג ,כד, כה

משיבת נפש אות – כב

צְרִיכִין לֵידַע, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵין עֲלִיָּה לְעוֹלָם כִּי “לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר”, וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אַף עַל פִּי שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה בְּהַשָּׂגַת אֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בָּזֶה וּמְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ לְהַשִּׂיג עוֹד יוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ אֵין יְרִידָה לְעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה מְאד שֶׁאֵין לְמַטָּה מִמֶּנָּה, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לַחֲתּר וּלְבַקֵּשׁ עֲדַיִן אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ כְּלָל לְעוֹלָם, כִּי רַבִּים רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ עַד אֵין חֵקֶר. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּתַכְלִית תַּכְלִית בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, עַל כֵּן הוּא יָכוֹל לְהָאִיר הִתְחַזְּקוּת הָאֲמִתִּי בְּתַכְלִית תַּכְלִית נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּשִּׂיג יוֹתֵר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא גְּדֻלַּת רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו, עַל יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְהָאִיר הָאֱמֶת גַּם בְּתַכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה לְעוֹרְרָם גַּם כֵּן שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לָהֶם תִּקְוָה. אֲבָל צְרִיכִין לִסְבּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה קדֶם שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְזֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. כִּי עִקַּר הִתְחַבְּרוּת זֶה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה עִם הַתַּלְמִיד שֶׁרוֹצֶה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, הָעִקָּר הוּא עַל יְדֵי בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁסּוֹבְלִין בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת אֵלָיו כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ. וְאַדְרַבָּה, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּאִין עָלָיו בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים עַל שֶׁהוּא אוֹחֵז עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהָבִין שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה גְּדוֹלָה וְאַחֲרִית טוֹב. כִּי מֵאַחַר שֶׁזּוֹכֶה לִסְבּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בִּשְׁבִיל לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ בְּהַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ כִּי הַצַּדִּיק בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה יְכוֹלָה לְתַקְּנוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא (בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת הֲלָכָה ה אוֹת י”א)

משיבת נפש אות – כב

צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבד אֶת הַשֵּׁם בְּשִׂמְחָה. וְאִם לִפְעָמִים נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים, שֶׁהָיָה מַזְרִיחַ לוֹ אֵיזֶה הֶאָרָה קְצָת וְיאחַז אֶת עַצְמוֹ עַתָּה בַּהִתְעוֹרְרוּת וְהַזְּרִיחָה שֶׁהָיָה לוֹ מֵאָז וּמִקֶּדֶם (שָׁם רכ”ב)

העמוד הקודם 1 2 3 4 5 6העמוד הבא

כתיבת תגובה