משיבת נפש פ – צ

משיבת נפש אות – פט

צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אפֶן, רַק לֵידַע תָּמִיד, כִּי מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַעֲדַיִן הַשֵּׁם עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ וְכוּ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁדַּיְקָא בְּעֵת הָאֲכִילָה יַגִּיעַ עָלָיו רָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת חָזָק וְנִמְרָץ מְאד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ הַהֶפֶךְ מַמָּשׁ מֵהַנְּפִילוֹת שֶׁל רב הָעוֹלָם שֶׁרב הַנְּפִילוֹת הֵם עַל יְדֵי הָאֲכִילָה, הַיְנוּ שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם מְאד מֵחֲמַת הָאֲכִילָה שֶׁלָּהֶם שֶׁאֵינָהּ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי. וּבֶאֱמֶת אַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לוֹ לִפּל בְּדַעְתּוֹ מִשּׁוּם דָּבָר רַק אַדְּרַבָּה, צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה שֶׁאָסוּר לִהְיוֹת אָז אִישׁ עָצֵל רַק לִהְיוֹת אִישׁ חַיִל, הַיְנוּ כִּי לא דַּי שֶׁאָסוּר לִפּל בְּדַעְתּוֹ עַל יְדֵי אֲכִילָתוֹ, אַדְּרַבָּה, צְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁאֲכִילַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי יְקָרָה מְאד מֵאַחַר שֶׁאֲכִילָתוֹ עַל פִּי הַתּוֹרָה עַל כָּל פָּנִים שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל דָּבָר הָאָסוּר חַס וְשָׁלוֹם, רַק הַכּל עַל פִּי הַתּוֹרָה. וְגַם מְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר תְּחִלָּה וָסוֹף, וְעַל יְדֵי זֶה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מְבָרֵר בֵּרוּרִים הַרְבֵּה בַּאֲכִילָתוֹ וְיֵשׁ לוֹ לֶאֱכל בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֵידַע כִּי מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְהַשֵּׁם עִמּוֹ וְכוּ כַּנַּ”ל. עַד שֶׁיִּזְכֶּה בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ דַּיְקָא לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק אָז דַּיְקָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן מֻפְלָג מְאד שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל. כִּי עַל יְדֵי זֶה הוּא תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר שֶׁל כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּמַאֲכָל וְעוֹלִים עַל יְדֵי זֶה לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן בִּשְׁלֵמוּת כַּמְבאָר בִּפְנִים (הִלְכוֹת חַלָּה הֲלָכָה ד אוֹת ג)

העמוד הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16העמוד הבא

כתיבת תגובה