משיבת נפש ק – קיט

משיבת נפש אות – קד

לִפְעָמִים הָאָדָם נִכְנָס לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּמַתְחִיל לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וּפִתְאם נִדְמֶה לוֹ, שֶׁהוּא נִתְרַחֵק מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאד לִבְחִינַת קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחוֹקִים. כִּי רוֹאֶה שֶחוֹזְרִין וְעוֹלִין עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ מַחֲשָׁבוֹת וְתַאֲווֹת וְהִרְהוּרִים וְכוּ מַה שֶּׁלּא עָלוּ עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ זֶה כַּמָּה יָמִים אוֹ שָׁנִים. אַל יִפּל לֵב הָאָדָם עָלָיו עַל יְדֵי זֶה, כִּי לִפְעָמִים זֶהוּ לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת טוֹבָתוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ שֶׁהוּא בְּסָמוּךְ אֶל הַקְּדֻשָּׁה מַמָּשׁ וְרוֹצֶה לִכְנס לִפְנִימִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִכָּנֵס לְשָׁם עַד שֶׁיַּחֲזר וְיֵלֵךְ דֶּרֶךְ הַמְּקוֹמוֹת הַפְּגוּמִים, שֶׁהָיָה שָׁם בַּתְּחִלָּה וִיתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם וְיַחֲזר וִיבָרֵר וְיַעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוֹרִידָם לְשָׁם עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו. וְאָז נַעֲשֶׂה מִזֶּה תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים בִּבְחִינַת קְטרֶת וְאָז יִזְכֶּה לְהִכָּנֵס לִפְנִימִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה מַמָּשׁ. כִּי זֶה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁמַּעֲלִין הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, וְיָכוֹל לִהְיוֹת כְּשֶׁנִּתְרַחֵק הָאָדָם בְּיוֹתֵר וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא מַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם, שֶׁיְּקַבֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמֶּנּוּ נַחַת רוּחַ גָּדוֹל מְאד, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאד וּמַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ מִשָּׁם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה וּבְכָל הַמְשָׁכָה וְהַמְשָׁכָה הוּא גּוֹרֵם שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ לִמְשׁךְ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲזַי סוֹף כָּל סוֹף יַחְמל עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִכָּנֵס עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא לִפְנִים מַמָּשׁ לְתוֹךְ בֵּית הַקְּדֻשָּׁה עַיֵּן פְּנִים. (שָׁם הֲלָכָה ה אוֹת ו ח, עַיֵּן יִרְאָה אוֹת קכ”ג)

העמוד הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20העמוד הבא

כתיבת תגובה