עבירה לשם שמים | פרשת פנחס

בס”ד

לכבוד…אחדשה”ט!

 אכתוב לך בעז”ה משהו הקשור לפרשת השבוע פנחס.

פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי. ועיין בחזקוני שהרציחה היתה לשם שמים.

געוואלד ! פנחס “רוצח” לשם שמים. וכן מצינו בעוד עבירות לשם שמים, כעין שבע ביאות שבעל אשת חבר הקיני לשם שמים כדי להתישו ותוכל לחתוך את ראש סיסרא ועי”ז להושיע את ישראל. (ראה בהוריות י:). ואמרו (שם) גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה,

וכן מצינו אצל אסתר המלכה עם אחשורוש. וכו’. והייתי מרחיב קצת הדיבור, אבל מכיון שמדובר מ”עבירות”, אמנם לשמה אבל עבירות, והיצר הוא יצר, יש לחוש שמא מי שיתגלגל מכתב זה לידו יכניס דברים אלו לאיזה פינה אפילה ויורה היתר ויאמר “הרי עבירה לשמה היא” וכו’. כי היצר הרע מתלבש במצוות כמ”ש רבינו ז”ל (ליקו”מ קמא סי’ א), ומה גם שכאן לא צריך להתאמץ להפוך ולהלביש את העבירה באיזה מצוה ובגדר מצוה, כי הרי “עבירה” כאן ג”כ טוב וגדולה ממצוה, ע”כ אשים מחסום לפי ועטי. [וידוע שרבינו ז”ל בסיפורי מעשיות לא רצה להרחיב הדיבור בענין הסברות והטעותים מכל כת, כגון אלו שבחרו להם רציחה, ואלה שבחרו ניאוף, כי הסבר של דבר מוטעית ככל שיהיה , לפעמים נקלט באיזה מח [מעוות].

 וכן מצינו היתר “הוראת שעה”, כגון אליהו שהקריב קרבנות בהר הכרמל בחיפה. והנה כדי לעשות עבירה לשמה, או הוראת שעה, אין דרך להתיר כ”א ע”י רוח הקודש, או ע”י דעת תורה צרוף. וכמובן שלא כל אחד יטול את הכתר ואת העטרה של פסיקה  בעבירה לשמה ושל פסיקה בהוראת שעה.

 ואיך שלא יהיה רואים שפנחס זכה לכהונה ע”י צעד יוצא דופן. וכן מצאנו בחז”ל (עבודה זרה דף י: ) שיש קונה עולמו בשעה אחת, ע”י מעשה אחד בודד. וכן יש הנהגות יוצאות דופן של צדיקים שאינם מקובלות אצל רוב הציבור, והן הן סוד הצלחתם. כגון התבודדות (בשדה), וקימת חצות לילה, ומעביר על מידותיו באופן קיצוני. וכיוצא. וכן יש דברים והתנהגויות שנראים מוזרים ביותר בעיני הבריות, וכדכתיב (ישעיה נט, טו) וסר מרע משתולל. ונראה כמשוגע ומוזר ביותר. כי פורש מדרכי רוב ההמון העם ומהרגליהם. וכתיב (תהילים סט-ט) מוזר הייתי לאחי, ונכרי לבני אמי.

וכן מצינו צדיקים שהרבו בשתיקה, וצדיקים שהירבו בטבילות, וצדיקים שהיו קיצונים בשמירת העיניים, וכאלו שצעקו בקולי קולות בתפילתם וכאלו שהסתגרו והתרחקו מהעולם ומהציבור ביותר, וכאלו שהתערבו ביותר בין המון העם, וכאלו שעשו מילי דבדיחותא, וכאלו שהרבו בנרות וכו’. וכאלו שהרבו בשמחה, וכאלו שהרבו בנסיעות לקברי צדיקים, וכאלו שהפקירו את עצמם למען הזולת, וכאלו שהיו מופשטים מכל עסקי ועניני עוה”ז. וכאלו שהפקירו ענין פרנסתם ולא רצו שום קשר עם האי עלמא, וכאלו שהסתירו עצמם בכל מיני אופנים מכל העולם, וכאלו שלא הקפידו כלל על ההופעה החיצונית והלבוש והבגדים, וה’ יראה ללבב ולכל מי שמכוון לשם שמים לקרבו אליו ולסייעו להצליח בדרכי הקודש.ובודאי שכל הדברים האלו וכיוצ”ב צריכים להעשות (אם בכלל) מתוך יישוב הדעת גמור.

וה’ לא ימנע טוב להולכים בתמימות.

בברכת התורה וכטו”ס. שמעון יוסף הכהן ויזנפלד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *