פרה אדומה תמימה רמז לתפילה תמימה | פרשת השבוע חוקת
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר חוקת | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

(במדבר יט-ב) "זאת חוקת התורה אשר ציוה ה' לאמור… פרה אדומה תמימה". פרה – תמימה = מרמזת לתפילה, כי 'פרה' היא בחינת תפילה, כמ"ש (הושע יד) ונשלמה פרים שפתינו, כמבואר היטב בדברי רבינו הקדוש ז"ל (ליקוטי מוהר"ן קמא, תורה נה-ד).
פרה תמימה – מרמזת לתפילה | פרשת השבוע חוקת
אדומה, איתא בזוה"ק (כאן-דף קפ,ב) שגוזרת דיניה, והיא בחי' סומקא כורדא דכתיב (שה"ש ב-ב) כשושנה בין החוחים. שהוא בחי' דינא רפיא מעורב ברחמים, והתפילה היא הממתיקה את הדינים.
תמימה. כי התפילה צריכה להיות עם שלימות, מתוך כוונה כדבעי, ומתוך אמונה שלימה ותמימות גמור. כמו ש"פאלח", עובד אדמה – יוצא לשדה ופורס את כפיו כלפי שמיא ומתחנן לגשם להצמיח ולגדל מה שחרש וזרע, שנושא עיניו לשמים בכוונה ובאמונה שלימה, בבחי' (שבת ל, א) אמונה – זה סדר זרעים, שמאמין בבורא עולם וסומך עליו וזורע.
וכמה חבל שרוב תפילתנו הם מתוך לחץ חוסר הזמן, ומתוך רוב טירדות ועיסוקים רבים, וחסר בהם הרבה מיופי התמימות ושלימות התפילה בכוונה, עד שמרגישים הקשר החזק עם בורא עולם מתוך כל מילה שמוציאים מהפה.
וכדבר הבן עם אביו, וכדבר איש אל רעהו, וכבר אמרו חז"ל (ברכות ו,ב) שתפילה היא מהדברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בה.
וכי יש למאמין שעה בחיים יותר יפה מהשעה שהוא פוגש את הבורא ית"ש, ממש ממש, ואיך יתכן שאדם ירצה לקצר ולהפטר מכך, וגם הפה מדבר בלי הלב, וגם הווה שחלק מהתפילה הוא חולם או עסוק בלבו ומחשבתו בנושאים ומקומות אחרים, ואף שעומד פיזית לפני ה', הוא ולבו לא נמצאים כלל במעמד?! היתכן?!!
ולפעמים, גם מרוב טימטום וחוצפה, אדם נעמד בתפילה ומתפלל שה' יעשה רצונו ובקשתו בדברים שהם בעליל נגד רצון ה', בבחי' גנבא ותורתו הקדושה.
וזכרנו שלפני מספר שנים, בחורה ישראלית בדרכה לתחרות עולמית של יופי, נסעה לאומן להתפלל שתזכה למצוא חן בעיני הגוים ושיבחרו בה כמלכת היופי העולמי.
וכן יש יהודים שמתפללים שהביזנס יצליח, אע"פ שהעיסקא שמתפלל עליה יש בה שאלות לא פשוטות מרבית, וגזל ואונאה, וחילול ה', וחילול שבת, ושותפות עם גוי, ודינא דמלכותא, וחוסר יושר ואמת, וכו'.
וכן רבים מאד מתפללים על הצלחה בפרנסה, ובריאות, ונחת, וכל הכרוך בחיי העולם הזה.
ושוכח להתפלל על העיקר, דהיינו לא להיכשל בשום חטא עוון ופשע ושום דבר שהוא נגד רצון ה', ושיצליח לעמוד בנסיונות ובמבחן התאוות והמידות, ושה' יסדר את ההשקפות שהם יסוד היהדות, ודדא חסר, מה קני?!
ולהתפלל הרבה מאד על עם ישראל שצריכים הרבה מאד ישועות, ותמיד נמצאים בסכנה קיומית כפשוטו, כי רבים אויבינו ורודפינו הצמאים לדמינו.
ולהתפלל על כל דורותינו שיהיו כשרים והגונים ועובדי ה'.
והנה אמרו חז"ל (סנהדרין כב.) המתפלל צריך שיראה עצמו כאילו השכינה כנגדו, שנאמר (תהלים טז-ח) שיויתי ה' לנגדי תמיד.
ואמרו (שם מג:) מי שדעתו שפלה אין תפילתו נמאסת, שנאמר (תהלים נא-ט) לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה,
ואמרו (שם מד:) לעולם יקדים אדם תפילה לצרה.
ואמרו (ירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב) בזבח ובמנחה – אין מתכפר אלא בתפילה,
ואמרו (נדה ע:) מה יעשה אדם ויחכם? יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו.
ואמרו (ב"ר מה-ה) למה נתעקרו האמהות? שהקב"ה מתאוה לתפילתן.
ויהי רצון שתפילתנו יהיו תמימות ויתקבלו לרצון לפני אדון כל.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר