ואתחנן

העלון מוקדש

שידוך הגון משורש נשמתם – יפית חסינה בת רחל , אלדר בן בת שבע, יחזקאל בן רבקה, אלרועי בן שושנה, מהין רחל בת שולטן שרה

לרפואה שלימה והחלמה איתנה דיזי זהבה בת נזלו, חיים משה חסין בן ג׳וליה

בס”ד, ירושלים עיה”ק תו”ת בב”א. יום ו’ עש”ק, לסדר פרשת השבוע ואתחנן.

לכבוד…אחדשה”ט!

בעזרת ה’ אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.

עלון שבועי פרשת השבוע ואתחנן  להורדת העלון בקבצי PDF לחץ כאן >>

דיבורי אמונה

וזהו (דברים ג-כג) “ואתחנן אל ה’, בעת ההיא לאמר”. איתא ברבינו בחיי ואתחנן… לאמור, היתה התפילה בחיתוך שפתיים.

וכן (במדבר יב-יג) ויצעק משה אל ה’ לאמור.

ושם כתב רבינו בחיי וזה לשונו: התפילה היתה באמירה מוחלטת, לא במחשבה.

וזהו שאמרו חז”ל ( ברכות לא.) המתפלל צריך שיחתוך בשפתיו.

וטעם החיתוך, כדי שיצטיירו האותיות ברוח פיו של אדם בקול ורוח ודיבור, ותעלה התפילה מצויירת ברוח לפניו יתעלה. ע”כ.

וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סי’ קא, ס”ב) וז”ל: לא יתפלל בלבו לבד, אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאזנו בלחש.

וכתב בביאור הלכה ד”ה בלבו, וז”ל ובדיעבד אם התפלל בלבו- מצדד המגן אברהם דלא יצא.

וכן כתב בספר נפש החיים פ”ה.

ומבואר במאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים (ליקוטי מוהר”ן ח”א סי’ לד, אות ג) וז”ל:

כי לכאורה קשה למה אנו צריכים לתפילה, והשם יתברך יודע מחשבות? אבל מחמת שהדיבור הוא כלי השפע שבהם מקבלים השפע, כמו שכתוב (דברים א) ויברך אתכם כאשר דיבר לכם, היינו לפי הדיבור – כן השפע, אם הדיבור היינו כלי השפע הוא בשלימות ובמלאה – אזי יכולין לקבל בהם רוב השפע.

והדיבורים של הצדיק בודאי הוא בשלימות ובמלואה, לכן יכול להמשיך השפע לישראל, עיי”ש דבריו הנעימים והנפלאים.

ועל פי פשוטו נוכל לפרש, שהדיבור מראה על רצינות כוונתו, ועל יישוב דעתו שבדבר, כי דיבור בלא להוציא ובלי חיתוך הפה – לא מוגדר כדיבור אלא כמחשבה, ומחשבה אין לה כל כך תוקף..,

כי הרבה מחשבות חולפות בראש האדם, מהם מופרעות ביותר שאין בהם שום יישוב הדעת כלל,

הלא תראה שבשעת קטנות המוחין והקפדה, יוכל אדם באלפית שניה לקלל וללכלך “פיו” במחשבה, וכן לחשוב הרבה מחשבות אשר לא כן,

ורק הדיבור עושה רשמיות ורצינות ומסקנה, והוא ממוצע בין המחשבה למעשה וכנודע.

וגם הדיבור מורה על הכנעה יותר מלפני ה’ כשבא לבקש תחנוניו, שהרי המדבר לפני המלך בודאי צריך לסדר דבריו מקודם, ואינו שולף דיבורים מן המותן, בלי חשיבה וסידור וסינון.

ועל כן הדיבור שבתפילה מראה על מעמד אמונה בבורא עולם שמתפלל לפניו, כי פחות מזה – אינו אלא מחשבה חולפת ובלתי מחייבת.

וגם דיבור שיש בו אמונה – מעורר את האמונה עצמה, וכמובא בדברי רבינו ז”ל על פסוק (תהלים פט, ב) אודיע אמונתך בפי.

וז”ל (ליקוטי מוהר”ן תנינא סי’ מד) האמונה תולה בפה של האדם, בבחינת אודיע אמונתך בפי, היינו על ידי שמדברים האמונה בפה – זהו בעצמו אמונה.., וגם עי”ז באים לאמונה,

ומחמת זה צריך להזהר מאד מדיבורים של כפירה ואפיקורסות, אע”פ שאינו אומרם מלבו והוא מתלוצץ מהם.

ומבואר בשיחות הר”ן (סי’ קמב) בשם רבינו ז”ל שכשנופל לאדם ספיקות באמונת הבורא יתברך שמו [ח”ו], יאומר בפה מלא “אני מאמין באמונה שלימה, שהוא יחיד ראשון ואחרון”.

ויהי רצון שיהיה פינו מלא שירה והודיה לה’.

בברכת התורה וכטו”ס

שמעון יוסף ויזנפלד הכהן

אוהבי התורה ולומדיה 

אנא קחו יוזמה לתרום להמשך הפעיות של מוסדות ברסלב 

בעיקר בתמיכה בארוחות צהריים חמות ומשביעות 

לבחורים עניים ונזקקים

<<עבור לעמוד התרומות – ותתברך בברכת התורה ולומדיה>>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *