פנינים על פרשת פנחס

לכבוד.. אחדשה”ט!

בעזרת ה’ אכתוב לך כמה פנינים על פרשת השבוע.

 

ברית שלום

(במדבר כ”ה, יא/יב) “פנחס בן אלעזר..לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום”.

הנה אע”פ שגדול השלום, וכמ”ש חז”ל (ב”ר לח,ו). וכל הברכות כלולות בו (ויק”ר ט,ט), ואפילו בשעת מלחמה-פותחים בשלום (שם), ושמו של הקב”ה נקרא “שלום”, וכל הברכות וטובות ונחמות שהקב”ה מביאן על ישראל חותמים בשלום (שם), וכשמלך המשיח בא אינו פותח אלא בשלום (שם), ואפילו המתים צריכים שלום (במדבר יא-טז), ואין הקב”ה מבשר את ישראל שיהיו נגאלים אלא בשלום (דב”ר ה-יד),ואין הקב”ה מנחם את ירושלים אלא בשלום (שם) ולא מצא הקב”ה כלי שהוא מחזיק כל הברכות אלא השלום (שם, עוקצין פ”ג מי”א), וכו’ וכו’ וכו’.

מ”מ אין השלום מהדברים הפשוטים והקלים [להשיג, ועוד יותר לתחזק ולקיים, וכמ”ש חז”ל (ברכות ח.) שאין זה מובן מאליו השלום.

הלא תראה מה שמפריע לזה- לא מפריע לזה, ולהיפך, ויש רגיש ורגיש מאד לדברים מסויימים, והשני לא מבין מה הרגישות הזאת, ויש בעלי קפידות על כל דבר קטן, ויש מצבי מוחין דקטנות, ותיסכולים וכו’ שכל אלו מניעות גדולות לשלום. ואפילו כשמשיגים את השלום המיוחל, מכל מקום הוא שברירי מאד, ונפיץ, וקשה שיהי’ בשלימות לאורך זמן, שכל זה בחי’ (ירמיה ד-י. ועוד) שלום שלום ואין שלום. וזה בי’ מ”ש חז”ל (ב”ר ח,ה) שלום אמר אל יברא [האדם] דכוליה קטטה. ואמרו (שם יב, ח) שאמר הקב”ה אם אני בורא אותו מן העליונים, עכשיו העליונים רבים על התחתונים.

ואם אני בורא אותו מן התחתונים, עכשיו התחתונים רבים על העליונים. ואמרו (ב”ר פד, א) בשעה שהצדיקים יושבים בשלוה ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה, השטן בא ומקטרג . ואמרו (ויק”ר ט,ט) ומה בעליונים שאין להם לא קנאה, ולא שנאה, ולא תחרות, ולא ריבות ומחלוקת, ולא עין רעה-צריכים שלום, התחתונים שיש להם כל המידות הללו, על אחת כמה וכמה.

ואמרו (שם) גדול השלום שדרי עליונים צריכין שלום, ואמרו (פרק השלום) בכל המסעות כתוב “ויסעו-ויחנו”, נוסעים במחלוקת, וחונים במחלוקת.

וגם להגיע לשלום צריכים להשתמש הרבה פעמים באמצעיים לא הכי כשרים ומעולים, וכמ”ש חז”ל (ירושלמי פאה, פ”א ה”א) דברו הכתובים דברי בדאי כדי להטיל שלום בין יוסף לאחיו. ואמרו (יבמות סה: ) מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום, ואמר (שם) גדול השלום שאף הקב”ה שינה בו.

ואמרו (פרק השלום) כל השקרים אסורים, ומותר לשקר בשביל להטיל שלום בין אדם לחבירו [ובין איש לאשתו], ואמרו (גיטין סא.) מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל.

ומבקרים חולי נכרים עם חולי ישראל, וקוברים מתי נכרים עם מתי ישראל, מפני דרכי שלום [אע”פ שבכל החסדים הנ”ל- ישנם כמה בעיות לא פשוטות]. וכן לפעמים צריכים לרדת לחנופה, ועוד יותר מזה להחניף לרשע, כמ”ש חז”ל (ילקוט וישלח קלג) מחניפים לרשעים בעוה”ז, מפני דרכי שלום.

ולפעמים צריכים לוותר על האמת והצדק והיושר הצרוף, וכמ”ש חז”ל (סנהדרין ו: ) מצוה לבצוע (דהיינו לעשות פשרה) שנאמר (זכריה ח) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם, איזהו משפט שיש בו שלום? זה הביצוע. ואחרי כל זה – עדיין השלום שיגיע ויתקיים צריך הרבה תפילות ואיחולים, וכמ”ש חז”ל (ברכות ח.) היינו דאמרי אינשי ליבעי איניש רחמי, אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא.

ופרש”י שיהא לו שלום כל ימי חייו, ואף ביום קבורתו עד השלכת עפר האחרונה שבכיסוי קבורתו. זיבולא, פרש”י פלאד”ה בלעז, פ”י מלא אֵת החפירה) ואמרו (שם יב) משמר היוצא אומר למשמר הנכנס “מי ששיכן את שמו בבית הזה הוא ישכין בינכם אהבה ואחוה ושלום וריעות.

וכן מברכים את החתן ואת הכלה בשם ומלכות כנודע. וכן אנו מבקשים ע”פ חז”ל (שם טז:) יהי רצון מלפניך שתתן לנו חיים של שלום, ואמרו והתפללו (שם יז: ) יהי רצון שתשים שלום בפמליא של מעלה, ובין התלמידים. ואמרו (שם סד.) הנפטר מן המת אל יאומר לו לך לשלום אלא לך בשלום.

ואמרו (שבת יב: ) המקום יפקדך לשלום. ואמרו (כתובות יז.) ברוך מתייך לשלום, ואמרו (קדושין לא: ) נתרצית לצאת – המקום יחזירך לשלום.

נמצא שהשלום קשה לקנותו ונוח לאבדו, ותמיד שברירי ככלי  זכוכית, וכרוך בחסרונות השלימות, ואעפ”כ אין כמוהו, ויש תמיד להשתדל להשיגו ולהתפלל עליו.

וזה בחי’ פנחס..הנני נותן לו את בריתי שלום, הוא”ו של “שלום” ו’ קטועה היא, ללמדך  שהשלום תמיד יש בו בחינת חסרון, וְצריכים לתת את הדעת עליו, ולהתפלל עליו, ויהי רצון שה’ יברך את עמו בשלום.

בברכת התורה וכטו”ס

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

לא לשכוח נסיעה לאומן בתאריך ט”ו אלול – פרטים כאן

כעת ניתן לתרום לישיבתנו און ליין באמצעות חשבון פייפאל או כרטיס אשראיי – פרטים כאן

 http://www.netzah-meir.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *