אהבת ישראל

והנה שני אנשים עיבריים נצים

 

ויצא ביום השני והנה שני אנשים עבריים נצים, ויאמר לרשע למה תכה רעך וכו’, ויאמר אכן נודע הדבר, ופרש”י אכן נודע הדבר שהייתי תמה עליו מה חטאו ישראל מכל ע’ אומות להיות נרדים בעבודת פרך, אבל רואה אני שהם ראויים לכך.

ולכאורה הדבר תמוה מאד וכי בשביל חטא זה של מחלוקת והכאות שמצא בישראל בשביל זה ראויים הם לגלות יותר מכל הע’ לשון? הלא העכו”ם הם מלאים עוונות ופשעים רבים ועצומים מאלה כי הם מלאים מלחמות ומחלוקת ורציחות וחבלות ושאר מעשים רעים הרבה מאד, ואכתי קשה מה נשתנו ישראל להיות בגלות וכו’ ?

אבל באמת עיקר הכבוד והמלכות והגדולה שייך רק לישראל אשר בשבילם נברא הכל כ”ש לכבודי בראתיו וכו’, וישראל נקראים כבודו כ”ש רבינו ז”ל במ”א. ואלו לא הי’ מחלוקת בין ישראל בעצמן לא הי’ להעכו”ם שום כח ליטול הכבוד והמלכות לעצמן רק עיקר כחם הוא מחת שנפגם הכבוד אצל ישראל בעצמן ע”י המחלוקת וההכאות וחבלות שמתגברין העזי פנים שבדור ולוקחין לעצמן כל הכבוד וחולקין על כבוד הצדיקים והכשרים האמתיים ומבזין אותם בכל מני בזיונות. ועי”ז שנפגם הכבוד אצל ישראל בעצמן עי”ז נפל הכבוד לגמרי עד שנפל הכבוד להעכו”ם שגברו על ישראל והחריבו את הביהמ”ק וכבשו את ישראל בגלות בעו”ה. וכשרז”ל שחורבן בית שני לא הי’ אלא על שינאת חינם.

וכן עכשיו בסוף הגלות שהשי”ת מצפה בכל יום להביא את משיח צדקינו ועיקר העיכוב הוא ע”י המחלוקת שבין הת”ח וכשרז”ל דור שבן דוד בא קגוריא בין ת”ח כי זהו עיקר המעכב ביאת המשיח. כי הבעל דבר שם לבו ע”ז מאד כי הוא רואה שקרוב לבא עת משיח כי סוף כל סוף בא יבא לא יאחר.

ומחמת שרואה שממשיכין ובאין ימות המשיח ע”כ הוא מתגבר מאד מאד לעכבו כמו שני בני אדם שנלחמין זה עם זה כשרואה האחד שחבירו מתגבר עלי וקרוב מאד לנצחו ולתופסו אזי הוא מתגבר מאד מאד נגד חבירו, כמו כן מחמת שרואה הבע”ד שקרוב מאד לביאת משיח והגאולה ממשמשת לבא ע”כ הניח עצמו לאורכו ולרוחבו לעכבה ח”ו. ועיקר העיכוב ע”י המחלוקת הגדול שהכניס עכשיו בעולם ביותר וכל העולם מלא מחלוקת וביותר המחלוקת הגדול שבין כל הצדיקים והת”ח עד שאין אחד יודע היכן האמת.

כי עיקר שלימות הכבוד דקדושה של ישראל הוא שכ”א מישראל יבטל עצמו מאד נגד חבירו ויבטל כבודו מפני כבוד חבירו וזהו עיקר שלימות ותיקון הכבוד כשרז”ל (אבות פ”ד) איזהו מכובד המכבד את הבריות שנא’ כי מכבדי אכבד וכו’ כי כבוד ישראל הוא כבוד המקום ב”ה, מכ”ש וכ”ש הת”ח והצדיקים והכשרים שבדור שבוודאי ראוי להם לכבד זה את זה ביותר מאחר שיש להם חלק יותר בהכבוד דקדושה כי כל מי שהוא גדול במעלה יותר יש לו חלק גדול יותר בהכבדו דקדושה.

ליקוטי הלכות חשן משפט הלכות חובל בחבירו הלכה ג אות ה

 

פנינים | להתפלל על צרת חבירו

 

משל על עניין שהזהיר להתפלל על צרת חברו ששמעתי בשם רבי יודל, ששמע מפיו הקדוש משל למלך שהרחיק את בנו. (אמר המעתיק: שמעתי מפי רבי יצחק דוב מטירוויצע ששמע מפי רבי יודל משל על עניין הנ”ל וכפי הנראה שלזה המשל כיוון המחבר זכרונו לברכה על כן ראיתי להציגו כאן וכך שמעתי).

רבנו זכרונו לברכה אמר לר’ יודל שסגולה לגדלות שיתפלל על צרת חברו. ושאל אותו רבי יודל: אדרבה לכאורה מזה יתוסף לי גדלות, שאני מתפלל בעד חברי, מסתמא אני חשוב יותר מחברי.

השיב לו רבנו זכרונו לברכה בדרך משל, למלך שכעס על בנו והרחיק אותו ממנו. אחר כך הלך הבן ופייס את אביו וחזר וקרבו. אחר איזה זמן חזר וחטא הבן לפני אביו, וחזר המלך וגרשו מפניו, וחזר הבן ופייסו עוד הפעם, וכן היה כמה פעמים שהבן מלך כשחטא לפני המלך גרשו מפניו, וכשפייסו חזר המלך וקרבו.

פעם אחת חזר וחטא הבן מלך לפני אביו, וכעס המלך עליו מאד. ונתיישב המלך: מה יהיה התכלית שאני אגרשו, ואחר כך כשילך הכעס ממני אזי יבוא ויפייס אותי עוד, איני רוצה בכך, רק אני רוצה לגרשו בתחבולה כזו שלא יוכל עוד לבוא לפני לפייס אותי. מה עשה המלך, העמיד שר אחד מהשרים שלו בינו ובין הבן מלך, וצווה לשר כשיבוא הבן מלך לילך אצלי לרצות ולפייס אותי, אזי לא תניח אותו לילך אצלי. וכן היה, שבא הבן מלך כמה פעמים, ורצה לילך לפייס את אביו, ולא הניחו השר כי כן צווה עליו המלך. וכן היה כמה פעמים.

אחר כך ראה השר הנ”ל גודל הכסופים שיש להבן מלך אל אביו, ושיש לו ייסורים גדולים מאד בלי שיעור מזה שאינו יכול לבוא לפני אביו, אפילו לפייסו. ונתיישב השר מאחר שהוא מתגעגע כל כך אל אביו מסתמא יש למלך גם כן ייסורים גדולים שאין הבן יכול לבוא לפניו. כי כפי גודל כוח החשק של החושק, כן הוא מעורר חשק גדול בנחשק.

 

עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת בָּא יְשׁוּעָה

(סֵפֶר הַמִּדּוֹת מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מוֹהֲרַ”ן, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, אוֹת יְשׁוּעָה סִימָן ג’ )

הַשִּׂיחָה שֶׁאָדָם מֵשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הַשִּׂיחָה הַזּאת נַעֲשֶׂה אַחַר-כָּךְ גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה לְבָנָיו (אוֹת הִתְבּוֹדְדוּת ).

כָּתַב שָׁם עַל תְּפִלָּתוֹ שֶׁל יַעֲקב אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם יִהְיֶה אֱלקים עִמָּדִי וְכוּ’ נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׂיחָתָן שֶׁל אָבוֹת וַעֲשָׂאָן מַפְתֵּחַ לִגְאֻלָּתָן שֶׁל בָּנִים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סֵדֶר וַיֵּצֵא פָּרָשָׁה ע’)

 

  מוטב לאדם לקיים המצוה כפי האפשר

 מלהניחה לגמרי !  

 

ליקוטי תפילות | אהבת השלום

 

יהי רצון מלפניך ה’ אלקינו ואלקי אבותינו, אדון השלום, מלך שהשלום שלו. שתשים שלום בין עמך ישראל.
ויתרבה השלום עד שימשך השלום בין כל באי עולם, ולא יהיה שום שנאה וקנאה ותחרות וניצחון וקנטור בין אחד לחברו, רק יהיה אהבה ושלום גדול בין כולם. וכל אחד ידע באהבת חברו, שחברו דורש טובתו ומבקש אהבתו וחפץ בהצלחתו הניצחיית, עד שיוכלו להתועד ולהתקבץ יחד כל אחד עם חבריו וידברו זה עם זה ויסבירו זה לזה האמת. עד שיוכלו לעורר זה את זה ולהזכיר זה את זה להסתכל על עצמו היטב היטב בעולם הזה. עולם העובר כהרף עין, צל עובר. לא כצלו של דקל ולא כצלו של כתל אלא כצלו של עוף הפורח. וידבר וישיח כל אחד עם חברו מהו התכלית מכל תאות עולם הזה והבליו. ועל מה אתינן להאי עלמא שפלה. וירבו לדבר זה עם זה באהבה ואחוה וחבה גדולה באמת לאמתו מעומקא דלבא, בלי שום נצחון וקנטור כלל.
עד שיעורר כל אחד את חברו לשוב אל ה’ באמת, ולהשליך את אלילי כספו ואלילי זהבו. ולא ילכו עוד בשרירות לבם הרע ולא יטו אחרי הבצע כל ימיהם, ולא ירדפו אחר המותרות להרבות הון מהבל. ויגרשו הרוח שטות מקרבם. ויתרבה ויתגדל השלום בעולם, עד שישובו כל ישראל אליך באמת בתשובה שלמה כרצונך הטוב. עד שיתעוררו גם כל אמין דעלמא, ויכירו האמת לאמתו וישובו כולם אליך ויקבלו כולם את על מלכותך עליהם. ויקים מקרא שכתוב: “כי אז אהפך אל כל העמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה’ ו)לעבדו שכם אחד”:

עושה שלום במרומיו“, אדון השלום, מלך שהשלום שלו, יהי רצון מלפניך שתרחם עלינו ברחמיך הרבים, ותמשיך שלום בעולם. ותשים שלום בין כל עמך ישראל. ותבטל כל מיני מחלוקות מן העולם. כי אתה ידעת רבונו דעלמא כלא, כמה רעות וצרות גרמו לנו המחלוקות שבין ישראל, ובפרט המחלקת העצומה שנתפשטה עכשיו בעוקבא דמשיחא, בין כל הצדיקים והתלמידי חכמים והכשרים שבדור, ונעשה קטגוריא בין תלמידי חכמים. רחם עלינו ברחמיך ותשכך כעסך מעלינו, ותמשיך רחמים וחיים ושלום עלינו ועל כל עמך ישראל לעולם.
ותתן בלב כל אחד ואחד שירחם על חברו, ויאהב את חברו באמת אהבת נפש. ונזכה לקים באמת מצות “ואהבת לרעך כמוך”, בכל לב בגוף ונפש וממון, אשר מצוה זאת היא כלל גדול בתורה. ותבטל כל מיני שנאה וקנאה וקנטור ונצחון דסטרא אחרא מן העולם. ולא יעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים, רק יהיה שלום גדול ואהבה ואחוה ורעות בין כל עמך ישראל תמיד לעולם ועד:

לאוהבי ומוקירי התורה

יום יום מגיעים תלמידים לישיבתנו לחסות בצל התורה

בחורים רצינים אשר כל חשקם ורצונם – לטעום ולהתמסר לעבודת המידות ועבודת ה’

ע”פ דעת והשקפת תורה של רבינו הקדוש מברסלב
אנא קח יוזמה – בוא להיות שותף בלימוד התורה וזיכוי הרבים של מוסדות ברסלב
* ניתן להפקיד בבנק : שם החשבון ברסלב מאיר
מס’ חשבון בנק: 694576 סניף: 184 בנק פאג”י
* לשליחת צ’קים יש לציין למוטב בלבד
כתובת: הרב סלנט 7 ירושלים מיקוד 95144

* ניתן לתרום גם ע”י חברת PAYPAL באופן הבטוח ברשת!




בברכת התורה ולומדיה
יהי’ רצון שיתקבלו התפילות ברצון
ויעשו פירות עולם טובים ומתוקים בתוך כלל ישראל
ברסלב מאיר 050-4161022

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *