עם ישראל נמשל ליונה

ברא הקב”ה ע’ אומות, ומכולם לא מצא הנאה אלא בישראל..,

וזה עיקר המבחן של עם ישראל ושל כל יהודי ויהודי.., דהיינו מבחן הנאמנות להשי”ת ולתורתו הקדושה, בכל מצב ובכל זמן, ובפרט בעתות הנסיונות.

שמש

בס”ד
ירושלים עיה”ק תו”ת בב”א.
לכבוד…אחדשה”ט!

בעזרת ה’ אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.

וזהו (דברים לג) “וזאת הברכה אשר ברך משה… את בני ישראל… ישא מדברותיך“.

“ישא מדברותיך” פרש”י ב’ פירושים :

א) פירוש נשאו עם ישראל עליהם עול תורתך.

ב) עם ישראל מקבלים גזרותיך ודתותיך בשמחה.

כי מכל הנבראים ומכל העמים והאומות, רק ישראל היו מוכנים לקבל עול תורה ומצוות, כמ”ש חז”ל (מדרש תנאים) על הפסוק (דברים לג-ב) ה’ מסיני בא. היה ראוי לומר “לסיני בא”, ולמה אמר מ”סיני” ?

אמר רבי שמעון בן יוחאי – מסיני הוא בא לדון את אומות העולם ששמעו את התורה ולא קבלו אותה, שנאמר (מיכה ה-יד) ועשיתי באף ובחימה נקם את הגוים.

וכדאיתא בספרי (שמג. והו”ד בפרש”י כאן) וזרח משעיר למו – שפתח לבני עשו שיקבלו את התורה ולא רצו, הופיע מהר פארן שהלך לשם ופתח לבני ישמעאל שיקבלוה ולא רצו.

וכמ”ש רש”י במס’ בק’ דף לח. ד”ה מפארן, שסיבב הקב”ה והחזיר התורה על כל האומות, ולא קיבלוה. (ועיין במס’ ע”ז ב: שאפילו ז’ מצוות שקיבלו עליהן בני נח-לא קיימום הגוים),

וכמ”ש חז”ל (תנחומא, במדבר י’) ברא הקב”ה ע’ אומות, ומכולם לא מצא הנאה אלא בישראל,

וכדאיתא בזוה”ק (שמות, דף כ.) הוא קרא להם בנים, והם קראו לו אב דכתיב (ישעיה סג) כי אתה אבינו, וכתיב (שה”ש ב) דודי לי ואני לו, הוא בחר בי, ואני בחרתי בו. ע”כ.

ובני ישראל נמשלו ליונה, מה יונה זו משעה שמכרת בן זוגה אינה ממירה אותו באחר, כך ישראל משעה שהכירו להקב”ה לא המירוהו באחר (כמ”ש חז”ל בשהש”ר ד)

וכדאיתא בזוה”ק (אחרי, דף סא.) ע”פ (שה”ש ב) יונתי – דא כנסת ישראל, מה יונה לא שבקת בן זוגה לעלמין, כך כנסת ישראל לא שבקת לקב”ה לעלמין.

ועם ישראל מוכנים למות על קדושת שמו ברצון, וכמ”ש (תנחומא, תצוה-ה) מה יונה זו, כל העופות כשהן נשחטין הן מפרכסין, אבל היונה פושטת צוארה,

כך אין אומה בעולם נהרגת על קדושת שמו, ומוסרת עצמה להריגה אלא ישראל.

וכמ”ש (תנחומא כי תבא ב) מתוך שישראל מוסרין עצמן על דברי תורה, ועל קדושת שמו, לפיכך עשה להם הקב”ה חטיבה וברכה לעולם. ע”כ.

וכמ”ש (תהלים מד) אם שכחנו שם אלקינו… הלא אלקים יחקור זאת, כי הוא יודע תעלומות לב, כי עליך הורגנו כל היום, נחשבנו כצאן טבחה, וכדאיתא בסידור (והוא רחום לשני וחמישי) הבט משמים וראה, כי היינו לעג וקלס בגוים, נחשבנו כצאן לטבח יובל, להרוג ולאבד ולמכה ולחרפה, ובכל זאת שמך לא שכחנו, נא אל תשכחנו ה’.

וכדאיתא בזוה”ק (כי תשא. דף קפח:) שכל הגוים מחרפים ומבזים את ישראל ולועגים עליהם, ואומרים להם איה אלקיכם, איה הטובות שאתם אומרים שעתיד להגיע לכם, ובני עשו מבזים אותנו ורוקקים בפנינו, ואומרים : טמאים אתם כנדה, כד”א (איכה ד) סורו טמא קראו למו, ע”ש באורך.

וכמ”ש (בזוה”ק ויחי, דף רלז:) כרע רבץ כאריה וכלביא (בראשית מט-ט), כאריה דאיהו תקיפא, וכלביא דאיהו תקיפא, יתיר כך ישראל תקיפין אינון, שהגוים מפתים וצוחקים לון, ואינון קיימי בדתיהון ובנימוסיהון כאריה וכלביא. והעמידה האיתנה הזו עושה נחת רוח נפלא להשי”ת, כמ”ש בזוה”ק (ויגש, דף רח:) שהקב”ה מתחבר בישראל כי הם הולכים לבדם (בעשיית רצונו) ואינם מתחברים עם הגוים.

וזה עיקר המבחן של עם ישראל ושל כל יהודי ויהודי.., דהיינו מבחן הנאמנות להשי”ת ולתורתו הקדושה, בכל מצב ובכל זמן, ובפרט בעתות הנסיונות.

ואשריהם חסידי ברסלב שמסרו את נפשם (כפשוטו כפשוטו, בלי שום גוזמא) למען השי”ת ותורתו הקדושה, ועמדו בנאמנותם אליו יתברך ופשטו את צוארם לשחיטה ולעינויים קשים ומרים, ולא בגדו בה’,

ואשריהם ישראל שבכל דור ודור שעשו כן.

ואשריהם ישראל גם בדור הזה שמוכנים לכך.

ויהי רצון שיומתקו כל הדינים, ונזכה לתשועת עולמים במהרה דידן.

בברכת התורה וכטו”ס

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *