פרשת ויחי | התבודדות

לשבר את המידות הרעות ולזכות ליישוב הדעת זה רק על ידי התבודדות

עלון שבועי ברסלב – תקציר: הפזיזות ופחיזות הוא חוסר יישוב הדעת,
שאדם פועל מתוך השקפה ראשונה ומתוך סיבות ריגשיות (אמוציונאליות),
ואינו מסתכל ומתבונן בשכלו לראות את הנולד. ואשרי הזוכה לפעול בכל מעשיו ולדבר כל דיבוריו מתוך יישוב הדעת, ודדא קני מאי חסר, ודדא חסר, מאי קני.
וזה כלול בגודל האזהרה שהזהיר רבינו הקדוש ז”ל מברסלב לעסוק בהתבודדות יום יום חוק ולא יעבור,

התבודדות | פרשת השבוע ויחי

בס”ד.
ירושלים עיה”ק תו”ת בב”א, יום ו’ עש”ק לסדר פרשת  ויחי
לכבוד… אחדשה”ט!
בעזרת השי”ת אכתוב לך משהו, הקשור עם פרשת השבוע,

וזהו (בראשית מט-ד) “פחז כמים אל תותר” פרש”י הפחד והבהלה, אשר מיהרת להראות כעסך, כמים הללו הממהרים למרוצתם, אל תותר– אל תרבה ליטול כל היתרות שהיו ראויות לך. ע”כ.
ומקרא מלא הוא (קהלת ז)  אל  תבהל ברוחך לכעוס.

וכמפורסם מספר חסידים לרבינו יהודה החסיד זצ”ל (סימן תרנה) שבזכות קיום צוואת “ללון את הכעס”
(דהיינו שהכועס לא יפעל מידית, אלא יתן וירחיב זמן ויתיישב בדבר במשך כל הלילה לפני שמגיב) ניצל בנו מרציחתו. עיי”ש.

וכמ”ש בארחות חיים להרא”ש (סימן ס) וז”ל אל תבהל לקצוף משום דבר, והארך אפך פן תאבד את חכמתך, ע”כ.
וביאר מחותני הגאון והצדיק הגדול מורינו רבי בנימין יהושוע זילבר זצ”ל שהבהילות היא ראש לכל חטאת, ובפרט במה שנוגע למידת הכעס וכו’.

וזה גורם לבלבל הדעת והשכל, וכשהשכל נתבלבל הוא עלול לאבד את כל התורה (כנ”ל שדברי הרא”ש סי’ כד וז”ל ויתרחק מן השחוק ומן הכעס, כי מבלבל רוחו ודעתו, ג”כ).

וכמ”ש חז”ל (ברכות כט:) לא תרתח ולא תחטא, וכמ”ש (נדרים כב:) כל הכועס אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו, ומוסיף טיפשות.
וכמ”ש (פסחים סו:) הבא לכלל כעס, בא לכלל טעות. ועיי”ש בעיונים שאפילו על דבר הראוי לכעוס ולקצוף עליו
בכל זאת את תבהל אלא מתון מתון, והוסיף שהזהיר הרא”ש בלא תעשה מדברי קבלה שלא לקצוף, וצווה בעשה על אריכות אפים, שיאריך אפו. ע”כ.

מידת הכעס

ואמרו במס’ אבות (פ”ה) קשה לכעוס ונוח לרצות – חסיד. נוח לכעוס וקשה לרצות – רשע.
ואמרו (פסחים קיג.) שלשה הקב”ה אוהבן.. מי שאינו כועס.
ועוד איתא באורחות חיים להרא”ש ז”ל (ס’ ק) וז”ל אל תבהל מעשיך ע”כ.

וביאר מחותני מגדולי הדור הנ”ל שיש ספרים שגורסים “אל תבהל על מעשיך” וכן אמרו בישיבות, וי”ל שהכוונה שלא ימהר לבצע המעשה,
אלא יתבונן היטב גם הוא צריך בכלל לעשות (ו”על”, לשון סמוך), אבל [לאחר שהתיישב בדעתו והוסכם אצלו שיש לעשות ולפעול] המעשה עצמו – יעשה בזריזות, כמאמרם ז”ל (מ”ר במדבר י) כל מעשיהם של צדיקים במהירות.

והוסיף שם בעיונים כלל גדול הוא בכל המעשים כולם, שלא יבהל, אלא מתון מתון. ע”כ.
ובהשם אורחותיו (ברכות כ.) מתון מתון ד’ מאה זוזי שווי’, ועיין בפסחים (סה.) אגב זריזותייהו דעבדי – משתפך. ע”כ.

והנה כתיב (שופטים ט-ד). אנשים ריקים ופוחזים, כי שניהם הולכים ביחד, שזה בחי’ מ”ש חז”ל (מגילה יב:) שההדיוט קופץ בראש (ויש בדבר הזה, גם משום ‘גאוה’). ואיתא בספרים (מעלות המידות פ”כ, מבחר הפנינים מג.) פרי המהירות החרטה, שהפזיזות מהשטן.

וניתן להגדיר שהפזיזות ופחיזות הוא חוסר יישוב הדעת, שאדם פועל מתוך השקפה ראשונה ומתוך סיבות ריגשיות (אמוציונאליות), ואינו מסתכל ומתבונן בשכלו לראות את הנולד. ואשרי הזוכה לפעול בכל מעשיו ולדבר כל דיבוריו מתוך יישוב הדעת, ודדא קני מאי חסר, ודדא חסר, מאי קני.

התבודדות

וזה כלול בגודל האזהרה שהזהיר רבינו הקדוש ז”ל מברסלב להתבודד, ולעסוק בהתבודדות יום יום חוק ולא יעבור,
שעי”ז זוכה האדם ליישוב הדעת, ואמר ז”ל שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת כרצון ה’ כי אם על ידי התבודדות (ליקוטי מוהר”ן תנינא, סי’ ק).

(ואיתא בשיחות הר”ן סי’ רכח) אמר: בודאי נמצאים כשרים, אע”פ שאין להם התבודדות, אבל אני קורא אותם מבוהלים ומבולבלים (פליטס),
ופתאום כשיבוא משיח ויקראו אותם – יהיו מעורבים ומבולבלים.

אבל מי שמתנהג בההנהגה הקדושה של התבודדות, יהי’ דומה כמו האדם אחר שינה, שדעתו נוחה ומיושבת היטב,
כן יהי’ דעתו נוחה ומיושבת בלי מהומה ובילבול.

ויהי רצון שנזכה שכל מעשינו יהיו ביישוב הדעת.

בברכת התורה וכטו”ס
ראש ישיבת ברסלב “נצח מאיר”
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

השאר תגובה / או שמות לברכה