פרשת ניצבים | סייעתא דשמייא רק ע”י שמחה

פרשת ניצבים : להמשיך השגחה שלימה מה שנקרא סייעתא דשמייא, שהשם יתברך יעזור לו בכל מעשיו וצרכיו, לחיות רגוע באמונה ושמחה, בלי דאגה – אי אפשר אלא ע”י שישבר תאות ממון. כי תאוות ממון היא בחינה של עבודה זרה בחי’ עצבות – כי הם כל הזמן עצובים ודואגים וממורמרים על שלא משיגים תאוותם או שאחרים מצליחים מהם, מלאי קנאה וכבוד מדומה, על כן הם בחושך תמיד… אז רוצים לחיות חיים טובים ?

תאות ממון

פרשת ניצבים | סייעתא דשמייא ע”י אמונה ושמחה !

וזהו (דברים כט-טז) “ותראו את שיקוציהם ואת גילוליהם.. כסף וזהב אשר עמהם”.

הרי קרמיז לן קרא מפורשות שתאות ממון שהיא בחי’ ‘כסף וזהב אשר עמהם’ – היא בחינת עבודה זרה.

וכן איתא בדברי רבינו ז”ל מברסלב (ליקוטי מוהר”ן קמא, סי’ יג-א) וז”ל: להמשיך השגחה שלימה [עליו מאת השם יתברך מה שנקרא סייעתא דשמייא] אי אפשר אלא ע”י שישבר תאות ממון.

וזה בחי’ התגלות משיח, שאזי יתבטל חמדת ממון, כמו שכתוב (ישעיה ב) ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואלילי זהבו.

וכל זמן שיש עבודה זרה זאת של ממון בעולם – חרון אף בעולם,

וכפי הביטול של עבודה זרה זאת, כן נתבטל החרון אף, ונתמשך חסד בעולם, בבחי’ (תהלים יח) ועושה חסד למשיחו.

וכתב עוד רבינו ז”ל מברסלב (ליקו”מ ח”א סי’ כג-א) וז”ל: כי יש פנים דקדושה שהם אנפין נהורין, בחי’ חיים, כמ”ש (משלי טז) באור פני מלך חיים, בחי’ שמחה, כמ”ש (בראשית מה) ותחי (מצב) רוח יעקב – זה בחינת שמחה.

ויש פנים דסיטרא אחרא, שהם אנפין חשוכין (פנים כבויות), מרה שחורה, עבודה זרה, כמ”ש (שמות כ) לא יהי’ לך אלקים אחרים על פני.

ואלו בני אדם הנופלים בתאות ממון (ורודפים ומשתדלים אחרי הממון יתר על המידה, ובמקום לעסוק בעבודת ה’ ולקבוע עכ”פ עתים מכובדים לתורה, הם חושבים ורצים ומשתדלים כל הזמן אחר הכסף) ואינם מאמינים שהקב”ה יכול לפרנס את האדם בסיבה קלה.., ורודפים אחר פרנסתם ביגיעות גדולות (בעבודה קשה ורבה, ותמיד מלאי דאגות) כמ”ש (בראשית ג) בעצבון תאכלנה, ועצבות הוא מרה שחורה,

אלו בני אדם נקשרים בפנים דסיטרא אחרא, אלקים אחרים, חושך, בחי’ מיתה, כמ”ש (איכה ג) במחשכים הושיבני (כמיתי עולם)

[אמר המעתיק : כי הם כל הזמן עצובים ודואגים וממורמרים על שלא משיגים תאוותם או שאחרים מצליחים מהם או שהם ממורמרים מקנאה או מחמת שלא השיגו את תאוות ועשירותם כרצונם וכבודם המדומה על כן הם בחושך תמיד ! למרות שהם תמיד מראים עצמם שמחים ורעננים אבל ליבם חשוך……. כפי שידוע לכל קרוביהם ומכיריהם],

ועליהם נאמר (יחזקאל ז) וזהבם לנידה, היינו בחינת עבודה זרה, כמשחז”ל (שבת פב) מנין לע”ז שמטמא כנידה? (ישעיה ל-כב) תזרם כמו דוה.

ועוד כתב רבינו ז”ל מברסלב (ליקו”מ ח”א כח-א) כי למשוך את כל העולם לעבודתו יתברך, לעבדו שכם אחד, וכולם ישליכו אלילי כספם וזהבם (עיין ישעי’ ב-כ) ויתפללו אל השי”ת לבד, זה הדבר נעשה בכל דור ודור לפי השלום שבדור,

כי ע”י השלום שיש בין בני אדם, הם חוקרים ומסבירים זה לזה האמת, ועי”ז משליך כל איש את שקר אלילי כספו, ומקרב א”ע אל האמת.

וכן איכא למשמע מדברי רבינו ז”ל (שם סימן מ) וז”ל איתא בספר עשרה מאמרות (לרמ”ע מפאנו ז”ל , הו”ד בילקוט ראובני ריש פי’ מסעי) ע”פ (במדבר י-כח) אלה מסעי בני ישראל, בשביל שחטא ב”אלה” אלקיך ישראל (שמות לב-ד,ח), בשביל זה יסעו בני ישראל.

נמצא שכל הנסיעות של האדם הוא בשביל קילקול האמונה, היינו בחי’ ע”ז, כי אם היה מאמין באמונה שלימה שיכול הקב”ה להזמין לו כל צרכו בביתו-לא היה נוסע שום נסיעה עבור פרנסה. עיי”ש. וע”כ טוב לתקן זאת לומר תפילת הדרך.

כי באמת יש בחינת פגם האמונה בחי’ ע”ז לפני שמשיג את הכסף ע”י ריבוי ההשתדלות, ושריפת הזמן היקר מכל שהוא שריפת החיים שהיא עבודת ה’,

וגם שוכח שכל הממון שבעולם ביד ה’, ובסיבה קלה ה’ יכול לתת לו כל הצטרכויותיו.

ויש בחינת פגם האמונה אחרי שמשיגו לפעמים, ונופל לדמיונות ואומר בלבבו שכוחו ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה, במקום לזכור כי השי”ת הוא שנתן לו את הכח ואת היכולת לעשות חייל (ראה פרשת עקב, ח-יח),

ועוד שעצם הגאוה היא עבודה זרה כמ”ש (משלי טז) תועבת ה’ כל גבה לב.

וכתיב בע”ז (דברים ז-כו) לא תבוא תועבה אל ביתך (ראה סוטה ד: וראה ליקו”מ ח”א י-ה).

ובפרט שע”י ריבוי ההשתדלות עוזב את בית המדרש ומשתנה מקצה לקצה לא לטובה ח”ו, והשקפותיו משתבשות שגם זה בחי’ ע”ז.

וע”כ אשרי האדם אשר שם בטחונו בה’, והבוטח בה’ חסד יסובבנו (תהלים לב-י).

 

בברכת התורה ולומדיה

ראש ישיבת ברסלב

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד שליט”א

 

דרך מהנה לחנך את הילדים במידות טובות היא על ידי סיפורים של פרשת השבוע עם ציורים ומשלים מחיי היום יום… כנסו תראו הילדים יהנו >> פרשת השבוע לילדים – פרשת ניצבים

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *