צדיק תמים ולא צדיק טמבל | פרשת השבוע נח

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר נח | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

צדיק תמים ולא צדיק טמבל | פרשת השבוע נח

וזהו (בראשית ו-ט) “אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו”.

הנה הפסוק לא הסתפק לומר נח איש צדיק היה בדורותיו, אלא הוסיף שהיה צדיק תמים.

ובביאור ‘תמים’ – ואיתא בתרגום אונקלוס “שלים”, כלומר מושלם ושלם. וכן פי’ הרד”ק תמים, שלם בלי שום דופי.

כי ישנם הרבה דרגות בצדיק וכמ”ש חז”ל (קידושין מט:) שהאומר לאשה “הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק”, אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו – וכן ישנם אין סוף דרגות בצידקות, אלא שנח זכה לשלימות עכ”פ ביחס לדורו בבחי’ צדיק תמים ושלם היו בדורותיו, וכן כל אדם צריך להשתדל ולשאוף להתעלות עוד ועוד עד שיגיע לשלימות, כי אם אין שלימות הרי יש חסרון, והרי עדיין יש בו בחי’ בעל מום ובעל חסרון.

ועל כל פנים צריך האדם להיות ממבקשי שלימות, הרוצים בכל לבם ושואפים לכך.

ורבי אברהם זצ”ל פירש איש צדיק במעשיו ותמים בלבו ע”כ. היינו כי יש כאלה שאע”פ שלמעשה הם מתנהגים בסדר לפי כללי השולחן ערוך וההלכה. אבל עדיין שבע תועבות בלבם, והם קנאים ובעלי רוע לב ולא מפרגנים על מעלת וטובת זולתם, וכן הוא בעל גאוה ומושחת בהרבה מידות ובעל תאוה גדול וזה מה שכתב ר”א ז”ל ‘תמים בלבו’, היינו שזכה ג”כ לטהרת הלב עם מידות טובות וישרות ותרומיות. והנ”ל כולל ג”כ טהרת המחשבות, שזה כולל הרבה מאד ענינים, ובפרט דרגות רמות בעניני קדושה,

והספורנו פירש צדיק במעשיו, ותמים במושכלות. ע”כ.

ויש לבאר הכוונה לעניני השקפה והשגות ישרות. כי ישנם אנשים ‘צדיקים תמימים’ פגומים מאד מאד בהשקפותיהם ולא מבדילים בין תכלת לקלא אילן, בין צבוע ושקר לאיש אמת, והם בחי’ (משלי יד-טו) פתי מאמין לכל דבר, ומאמינים לכל שקרן ונוכל, ולא מבדילים בין תלמיד חכם לעם הארץ, כי אצלם הכל שוה, והכל טוב. והאמת רחוקה מלהיות כזאת, ורצון ה’ רחוק מהבנתו והשגתו.

וכדי לזכות להשקפות נכונות וישרות ע”פ רצון צריך הרבה מאד לשמש שימוש צדיק ולמדן ששימש צדיק ולמדן על למעלה בקודש.

ורבינו בחיי פירש ‘תמים’ – הוא השלם בכל מידותיו, כי הבהמה השלימה בלי מום יקראנה הכתוב “תמימה” , כלשון הפסוק (במדבר יט-ב) פרה אדומה תמימה אין בה מום, ומום האדם היא המידות המגונות והרעות, וע”כ הזכיר בנח כי היה “תמים” שלם, אין בו מום, כי אין בו מידה מגונה.

ואמר הכתוב (תהלים קיט-א) אשרי תמימי דרך, ובאורו תמימי המידות. וזה היפך מבני דורו שהיו בעלי מידות מגונות הוא שכתוב בהם (פסוק יב) כי השחית כל בשר. ע”כ. (הרי שביאר כת”א, אבל עם הדגשה על הסור מרע – כלומר בלי מידות מגונות).

ורבינו אפרים פי’ ‘תמים’ ישר. ‘תמים היה’ גימטריא ישר (ואין הכוונה שהי’ דוגרי וישיר ותוקף אנשים, אלא) הכוונה, שנהג בתמימות על פי היושר והשכל הישר. כי יסוד גדול בעבודת ה’ להתנהג בתמימות ופשיטות ולהיות תם וישר וסר מרע (איוב א-א) ולשקול כל דבר בשכל הישר האם ה’ מסכים למעשי,

והטור פי’ צדיק תמים – שהיה זכאי ושלם בצדקו וראוי להנצל מהמבול. ע”כ. הרי מתן שכרו בצידו על התנהגותו ההולמת.

והרוקח פי’ ‘תמים’ שהתנהג בפרישות לפנים משורת הדין ע”כ. וכבר אמרו חז”ל (יומא כג.) כל המעביר על מידותיו – מעבירים על כל פשעם. אשרי לו.

ורבינו יונה (גירונדי) פי’ (משלי כ-ז) מתהלך בתומו צדיק, אשרי בניו אחריו, הצדיק הוא הזהיר מן החטא, ורודף לעשות המצוות ומשתדל תמיד להקנות לנפשו מידות טובות ומגרש מלבו המידות הרעות הקנאה התאוה והכבוד ובהיותו בדרך הזאת נקרא מתהלך בתומו, שהוא רודף להגיע למעלות היראה והאהבה והביטחון אשר בהשיגו אותם יקרא “תמים” (ובלשון רבינו יונה על פ’ משלי (שם) כי אחרי מעלת הצדיק יעלה למעלת התמימות עיי”ש). והודיענו בפסוק הזה, כי אע”פ שלא הגיע עדיין למדריגת התמימות, כאשר מתהלך במעשיו בתומו נקרא ‘צדיק’, ו”אשרי בניו אחריו” כי בגלל צדקו יהיו מכובדים עד שיאשרום אחרים, הנה כי ירש האדם מטובת אבותיו וצדקתם וכו’. כי בזכותו ניצולו בניו וכל צאצאיהם אחריהם, כמו שאמר הכתוב בא אתה וכל ביתך אל התיבה, כי אותך ראיתי צדיק לפני.

וזה (ברא’ ו-ח) ונח מצא חן בעיני ה’, לפי שהיו כל מעשיו נעימים לפניו, היפך מעשה אנשי דורו לפי שהיה צדיק תמים (וע”ש עוד בהמשך וז”ל, וכן אמרו “תמים” מורה שלא היה הולך אחרי הבל אנשי דורו שהיו רודפים אחרי הכשפים ודומיהם.. רק היה הולך תמים בדרך הדביקות בשם. (ועיין בפירוש הרמב”ן שפי’ כו”כ דברם כר’ יונה).

ורבינו יוסף בכור שור (מגדול תלמידי רבינו תם פי’ “תמים היה בדורותיו” שלא היה באותם הדורות איש [תמים] לבד הוא. ע”כ. ואע”פ שהי’ יחיד ומוזר בדורו, מ”מ החזיק והתחזק בתמימותו (ועיין בהשמטה לליקוטי מוהר”ן במאמר “אחד היה אברהם”-עיי”ש).

ובמדרש הגדול ובמדרש חפץ פרשו “תמים” שנולד מהול. ע”כ. והדברים נוגעים לקדושת הברית היפך דורו שנאמר בהם כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ, דהיינו פגם הברית רח”ל.

ויהי רצון שנזכה להיו צדיקים תמימים.

בברכת התורה וכטו”ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

לעוד מאמרים על פרשת השבוע – כנסו פרשת השבוע ברסלב

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה