קושיות באמונה

קושיות באמונה

וזהו ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך, עיין פרש”י כששמעו סוף דברך כבד וכו’ הודו על ראש דברך שהוא אמת, כי עיקר שלימות התגלות האמת הוא בסוף, בבחינת טוב אחרית דבר מראשיתו וכו’.

וזה בחי’ השומר אמת לעולם, וכתיב ואמת ה’ לעולם, בחי’ שפת אמת תכון לעד “כוננת” לא כתיב אלא “תכון” – [לשון עתיד] שבסוף לעתיד יתגלה האמת (כ”ש בזוה”ק ומובא בדברינו במ”א ע”ש).

כי בראשית הדבר אי אפשר לגלות האמת בשום אופן, וזה עיקר הבחירה מה שאין השי”ת מגלה להאדם האמת מיד.

כמו למשל התינוק אם היה יודע עוצם המעלה שרוצים אביו ורבו לזכותו במה שלומדים עמו בודאי היה רץ להחיידר [כיתה] על ידיו ועל רגליו, אך מחמת שלפי דעתו אינו רואה אמתת המעלה שיזכה ע”י הלימוד ע”כ הוא בורח מבית הספר.

וכן אפילו הגדול יותר אם היה רואה בעיניו תענוגי עוה”ב, מה שיזכה ע”י עזיבת העבירה, וע”י עשיית המצוה – בודאי היו הכל בורחים מן העבירה ורצים אל המצוה.

ואפי’ גוף התאוה שבא ע”י רתיחת הדמים היה מתבטל, אם היה רואה בעיניו חלק מאלף מתענוגי ושעשועי עוה”ב.

כי גם בעוה”ז רואים בחוש שגם התאוה הגדולה מתבטלת כשרואה תאוה גדולה מזו הקטנה, כגון למשל אם היה רואה שיוכל לחטוף מיד אלף אדומים מכל שכן יותר, בודאי אפ’ אם היה אוחז באיזה תאוה שהוא – היה משליכה, והי’ רץ בכל כוחו לחטוף הון רב כזה. מכ”ש אם היה רואה הון עתק. מכ”ש וכ”ש אם הי’ זוכה לשמוע חלק אחד מאלף ורבבה מקול הניגון שיתער לעתיד וכו’ וכו’.

אך עיקר הבחירה הוא מחמת שאין רואים האמת בתחילתו, אדרבא כפי פשטיות קטנות דעת האדם ‘נדמה לו’ באמת שזהו תענוג לאכול ולשתות וכו’, ועבודת ה’ הוא יגיעה.

וזהו עיקר נסיונו שצריך לסבול יגיעות בשביל עבודת ה’, מחמת שאין רואה האמת.

ועי”ז דייקא יזכה לבסוף שיתגלה לו האמת, שאדרבא זהו עיקר התענוג והתכלית לעבוד את ה’.

אבל בתחילתו בהכרח שיהיה נעלם ממנו ‘קצת’ האמת, כדי שיסבול צער ויגיעה, ויהיה לו בחירה, ועי”ז דייקא יקבל השכר טוב שהוא התגלות האמת לאמתו, שהוא עיקר קיבול השכר כי לפום צערא אגרא:

 וכן בכל הידיעות וההשגות קטנות וגדולות, אי אפשר להשיג האמת מיד, כי אם ע”י יגיעות גדולות.

כי כל הקשיות שקשה לכמה בני אדם על הנהגת השי”ת, וכן מה שקשה על הצדיק האמת, ובפרט הקשיות של החכמים בעיניהם ושל המחקרים – הכל הוא מחמת האמת שלהם.

כי בודאי גם המחקרים הגדולים מתאוים אל האמת, כי זה כלל גדול שעיקר החכמה הוא להשיג אמתת הדבר כמו שהוא. כגון לידע תהלוכת הדמים שבאדם כמו שהוא וכיוצא בזה בשאר החכמות. אבל קשה מאד מאד להשיג האמת, אפילו בלימודיית וטבעיית כאשר הם מודים בעצמם, מכ”ש וכ”ש בעיונית שהוא חקירות אלקות, וכל הקשיות שמקשין הכל מחמת שכפי האמת שבדעתם ‘נדמה’ להם שראוי להיות בהיפך.

אבל “איש בער לא ידע” שמאד עמקו מחשבותיו ית’, וא”א בשום אופן להשיג ולהבין בשכל אמתתו והנהגתו ית’ כי אם ע”י אמונה כשמתחברת באמת, שזה א”א לזכות כי אם על ידי צדיקים אמתיים שהם בבחי’ משה ואבות העולם, ששיברו תאותיהם בתכלית עד שפירשו עצמן מתאות עולם הזה לגמרי, עד שהשיגו והכירו אמתתו באמת, וזכו להכניס דרכי האמונה בנו:

וע”כ מי שרוצה לזכות לחיים נצחים א”א לו לזכות כי אם ע”י אמונה וכנ”ל.

ולאמונה זוכין ע”י אמת, בבחי’ צדק כד אתחברת באמת וכו’, היינו אם ירצה להסתכל על האמת לאמתו יבין שראוי לו להאמין האמונה האמתיית בה’ ובמשה עבדו ובצדיקי וכשרי אמת שבכל דור.

כי עצם האמת בודאי א”א להשיג בדעתו הפחותה, אדרבא נדמה לו להיפך מחמת שהוא משוקע בתאוותיו ובעוה”ז ובכבוד ונצחון כ”כ.

אך אם יטה דעתו אל האמת לאמתו ויחזיר פניו קצת מתאוות עוה”ז וישים לבו באמת לחשוב על תכליתו הנצחי, יאיר ה’ עיניו ויראה ויבין היכן האמת (כמבואר מזה במ”א).

כי אמונה הוא רק במה שאינו מבין, כי מה שמבין בדעתו אין זה אמונה, וא”כ מהיכן יבוא לאמונה, אך הש”י מרחם על עמו ומאיר לישראל דרכי האמונה באופן שיש להם כח לבחור בהאמת ואמונה אם ירצו.

אבל אינו מגלה בתחילה האמת בשלימות כדי שיהיה בחירה, רק מאיר האמת קצת באופן שיהי’ כח להאמין למי שירצה להסתכל על האמת לאמתו כמו בתחילת התקרבות ישראל להש”י ע”י משה רבינו שגילה אלקותו על ידי כל האותות והמופתים הנוראים שעשה משה לעיני כל ישראל, ועי”ז בודאי היה להם כח להאמין וכמ”ש וירא ישראל וכו’ ויאמינו בה’ ובמשה עבדו וכו’.

ואעפ”כ הניח להם אח”כ מקום לטעות ע”י כמה הנהגות שהתנהג עמהם בחכמתו העמוקה באופן שיהי’ להם ניסיון ובחירה כמו אחר קריעת ים סוף שהלכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים ואז התלוננו הרבה וכן במן ושליו וכו’ שלא נתן להם תיכף ומיד.

והכל בשביל נסיון ובחירה כמ”ש ויענך וירעיבך ויאכילך את המן וכו’ למען נסותך וכו’.

וע”כ באמת רבים נכשלו וחלקו על הש”י ועל משה. והכשרים והצדיקים האמינו בה’ ובמשה שבודאי ישרים דרכיו ית’. כי בודאי היה יכול הש”י ליתן להם המים והמן וכו’ מיד, רק כל מה שסיבב עמהם הכל היה בשביל הבחירה וכנ”ל.

ומי שהיה רוצה להסתכל על האמת היה רואה בעיניו עין בעין שראוי לו להאמין בה’ ובמשה מאחר שראו אותות ומופתים נוראים כאלה והתגלות התורה כזה וכו’.

ואם קשה כמה קשיות ותמיהות על הנהגתו, על זה צריכין להשליך שכלו, ולהאמין כי א”א להשיג אמתת השכל של הנהגותיו יתברך מיד כנ”ל.

אבל המתלוננים המבקשים תואנה, חלקו על הש”י ועל משה ע”י קשיות כאלו, כי מחמת תאותם ונצחונם וכבודם הקשו קשיות שאי אפשר להשיבם, ולא רצו לסמוך על אמונה שנעשית ע”י הסתכלות על האמת לאמתו וכנ”ל:

וכן הוא בכל דור ודור שמקשין על הצדיק קושיות, שנדמה להם לקשיות גדולות ורוצים להבין הכל תיכף בדעתם. והכל מחמת תאותם הרעות, בפרט תאות הכבוד והניצחון, ואינם חסים על עצמם לחשוב על תכליתם הנצחי. כי מי האיש החפץ חים ומסתכל על תכליתו הנצחי יבין בודאי האמת שראוי לו להאמין בהאמת ע”י כל התגלות התור’ הנפלאה וכו’ שגילה מה שא”א בשום אופן בשכל אנושי להשיג, למי שירצה לשום לבו אליהם ולהסתכל על האמת לאמתו.

רק מה שמעקמין לבו בכמה קשיות, ובפרט ע”י ריבוי המחלוקת הכל בשביל בחירתו.

כי יכול להבין לפי מעשיו אם ראוי לו להתקרב בנקל למקום חיותו הנצחי, ע”כ מרחקין אותו ע”י מחלוקת וקשיות כאלה.

והבחירה בידו אם ירצה להסתכל על האמת יבין היכן האמת ויתחזק באמונה על הקשיות והעקמימיות שבלבו ויזכה לאמונה שלימה בבחי’ צדק כד אתחברת באמת איתעבידת אמונה.

ואם ירצה ההיפך הרשות בידו, וכל הרוצה לצאת יצא, והצדיק ואנשיו האמתיים לא יפסדו ולא יחסרו כלום. ואם חכמת – חכמת לך, ולצת – לבדך תשא.

וכמ”ש על פסוק אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין, עיין שם בסימן ה’ בהתורה בחצוצרות:

וזה בחי’ חטא המרגלים שנתן להם השי”ת מקום לטעות על שרצו לחקור יותר מדאי כשרז”ל, אני אמרתי להם שהיא טובה והם לא רצו להאמין וכו’ חיך שאני נותן להם מקום לטעות וכו’.

כי א”י היא עיקר בחינת אמונה כמ”ש במ”א והם רצו לראות בעיניהם מיד איך באין לא”י. ולא רצו לסמוך על אמונה אף על פי שכבר ראו אותות ומופתים נוראים ונפלאים כאלה. אעפ”כ אמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וכו’ כי רצו לראות ולהבין האמת מיד. ע”כ נתן להם הש”י מקום לטעות וגרמו בכי’ לדורות עד היום שמתארך הגלות עי”ז. ועיקר הגאולה תלוי’ בזה כי כן דרך הש”י שהוא עוסק ברחמיו לקרב את האדם בכמה דרכים. אך אעפ”כ הוא מניח לו מקום להסתפק קצת בשביל נסיון ובחירה.

וכשמתחזק באמונה שלימה ע”י שמסתכל על האמת על כל החסדים שעשה הש”י והאיר בו מרחוק רמזים בכמה דרכים להודיעו היכן האמת בודאי יזכה לכל טוב אמתי ונצחי.

אבל אם ירצה לבקש תואנות לפרוש נותן לו הש”י מקום לטעות יותר ויותר. וצריך אח”כ יגיעות גדולות ועצומות מאד ביותר קודם שיזכה אל האמת וכולי האי ואולי. עד שיכול לפטור מן העולם ולא יזכה אל האמת ויצטרך לסבול מה שיסבול ולהתגלגל בכמה גלגולים עד שיבוא להתקרב אל האמת, שהיה בידו לזכות בו עתה על ידי נסיון קל להשליך תאות הכבוד והנצחון ולהסתכל על האמת לאמתו וכנ”ל:

וזה שהקפיד עליהם הש”י ואמר למשה עד אנה ינאצוני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האותות אשר עשיתי בקרבו. הנו כנ”ל כי הלא כבר התחלתי להאיר להם האמת ע”י כל האותות אשר עשיתי בקרבם ועדיין אינם מאמינים מחמת הקשיות שלהם שרוצים להבין ולראות הכל מיד וכנ”ל.

ע”כ גזר עלם אז הגלות והחורבן שנמשך עד הנה שיצטרכו להתנסות בכל דור ודור בענין זה שמי שירצה להסתכל על האמת ע”י כל מה שכבר התחיל הש”י להאיר בו יוכל להבין היכן האמת ויתחזק באמונה על כל מה שאינו יכול להבין ולהיפך להיפך כנ”ל. ובזה תלוי’ עיקר הגאולה כי עיקר הגאולה תלוי’ באמונה כמ”ש תבואי תשורי מראש אמנה היינו כנ”ל.

והבן היטב אם תרצה לחוס על חייך הנצחיים:

וכן האדם בעצמו אפילו כשזוכה להתקרב אל האמת על ידי תוקף אמונתו כנ”ל צריך ג”כ שיהיה לו אמונה בעצמו שזהו ג”כ בכלל אמונת חכמים כמ”ש בהתורה חדי ר”ש (בסימן ס”א). כי הרבה מתרחקים ע”י ריבוי הקשיות שקשה להם עליהם בעצמן שרואים שזהו כמה שחותרים להתקרב להש”י וכבר סבלו יגיעות קצת ובזיונות רבות בשביל האמת ואף עפ”כ עדיין הם רחוקים כמו שרחוקים.

וכל זה מעשה הבע”ד שחותר עליהם לרחקם יותרו כבר דברנו בזה הרבה אך עדיין צריכים למודעי, לידע ולהודיע שא”א להאדם בשום אופן בזה העולם שידע היכן הוא אוחז כמו ששמעתי בשמו ז”ל. וזה מעיקרי הנסיונות שלו מה שאינו יודע היכן הוא עומד ואוחז. כי אם היה רואה ויודע מה שזוכה גם עתה על ידי כל תנועה העתקה שמנתק עצמו מרע לטוב אפי’ תנועה בעלמא, בודאי היה רץ בכל כחו לעבודת ה’ ולתורתו והיה צדיק גמור. אבל היה מתבטל בחירתו כי עיקר הבחירה מה שאינו רואה ויודע מה שעושה ומתקן לפי מקומו ושעתו.

על כן צריכים גם בזה להתחזק באמונה לידע ולהאמין בדברי רז”ל שאין שום תנועה טובה נאבדת כלל. כי לית רעותא טבא דאיתאביד; וסוף כל סוף לא ישאר ממנו רק מה שחטף איזה טוב בכל יום ויום מימי חייו. ובודאי כל המרבה הרי זה משובח אבל אעפ”כ אטו מאן דלא יכיל למיעבד כולא מצוה פלגא מצוה נמי לא ליעבד.

וכל ההתרחקות של בני אדם מחמת רעיונים ומחשבות ובלבולים כאלה, הכל מחמת בחי’ הנ”ל מחמת שרוצה להבין האמת תיכף ומיד. אבל המאמין לא יחיש וצריכין להמתין הרבה הרבה עד שיזכה להשיג ולהבין אמתת דרכיו ית’. כי ישירים דרכי ה’ וצדיקים ילכו בם בם ופושעים יכשלו בם וכתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי כי גבהו שמים מארץ וכו’. כי עיקר התגלות האמת הוא בסוף וכנזכר לעיל:

וזהו הללו את ה’ כל גוים שבחוהו כל האומים כי אפי’ הגוים וכל האומות ראוי להם להודות בו ית’ ולהללו ולשבחו, ואם תאמרו מהיכן נבא אל האמת להתקרב אליו ית’ להללו ולשבחו מאחר שא”א להשיג ולהבין דרכיו וקשה לנו קשיות הרבה כאלה. על זה משיב דוד כי חסדו גבר עלינו, כי כבר גבר עלינו חסדו כ”כ שזכינו לראות אותות ומופתים נוראים כאלה והתגלות תורה כאלה על ידי כל הצדיקים שהיו בכל דור ודור עד הנה.

ע”י כל זה ראוי לכם להסתכל על האמת ולהבין כי צדיק ה’ רק שא”א להבין כל דרכיו בשכל. ולהתחזק באמונה שלימה וכנ”ל כי ואמת ה’ לעולם, כי עצם האמת א”א להשיג ולהבין מיד רק בסוף יתגלה האמת ע”י תוקף האמונה כנ”ל כי אמת ה’ לעולם דייקא וכנ”ל.

ע”כ ראוי גם לכם להתחזק באמונה שלימה אם תרצו להסתכל על האמת וכנ”ל:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *