מה זה רגש יהודי ואיך ומתי משתמשים בו? פרשת השבוע בהר

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר בהר | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

פרשת השבוע בהר – עלון לשבת | לאיפה אתה מכניס את הרגש יהודי שלך? אתה משקיע אותו בתפילה בתורה, בחדשות, בתאוות והבלי עולם הזה?

(ויקרא כה-א) "וידבר ה' אל משה בהר סיני, לאמור". השי"ת נתן לב ורגש לכל אחד ואחד, כדי שיפעיל את הרגש איפה שצריך, ובדרך כלל צריכים להפעיל את הרגש בעבודת ה', כגון בתפילה להיות כולו שלהבת י-ה, בוער בכל לבו להיות דבוק בקונו, ומתחנן לפניו בכל הלב.

אבל יש אנשים שכשמגיע לאוכל טעים או לתאוה הידוע, אזי בוערים ורותחים, ואילו כשמגיע לתפילה הם לא שם, והם קרים כקרח ורחוקים מאד מה', ובאמת הא בהא תליא,

רגש יהודי | פרשת השבוע בהר

כי באמת כל אחד מקבל מן השמים תקציב של 100% רגש והתלהבות, ובידו להשקיע הרגש כרצונו, ומי שמשקיע איפה שלא צריך, לבסוף יחסר לו רגש יהודי איפה שצריך (אמר המעתיק: ברוחניות שלו ועבודת ה' או בתאוות והבלי עולם הזה),

ובדומה לזה מצינו אצל שאול המלך שהשקיע רחמנותו בתינוקות של עמלק ואגג ובמיטב הצאן דילהון, ואח"כ כשהגיע הניסיון של הצדיקים והקדושים כהני נוב עיר הכהנים לא חמל עליהם כלל, והרג את כולם (עיין יומא דף כב:).

וכן תראה אדם שמגיע לכותל המערבי (ובפרט בפעם הראשונה בחייו, או אחרי הרבה זמן) והוא מתמלא כולו רגשי קודש, ולעומתו תראה גוי שמגיע לשם, או שמאלני וכיוצא, הכותל לא אומר לו כלום, כ"א אתר היסטורי בלבד.

וכבר שמעתי מפה קיבוצניק שהשתתף במלחמת ששת הימים בתור טייס "פנטום" וכיום זה כמה וכמה עשרות שנים שירד מן הארץ וגר באופן קבוע בחו"ל, ואז הטיח בפני "לא מבין בשביל כמה אבנים (כוונתו לכותל המערבי) היו צריכים לההרג חיילים" (רח"ל מהאי דעתא משבשתא),

וכן יש אחד שמגיע לציון רבינו הקדוש זצ"ל באומן, והוא כולו רגש ובכי והתלהבות, ואילו מישהו אחר קר כקרח, ואפילו אומר העשרה מזמורים כסגולה, אבל רבינו ז"ל וקברו לא אומרים לו הרבה.

וידוע המעשה מגדול אחד ששמע מלמד לומד עם הילדים על יעקב ועל עשו, בנחת ושוויון נפש, והזדעזע מכך, והדריך אותו שלא יתכן ללמד כך, ולא ככה מכניסים רגש נכון והשקפות נכונות אצל הילדים אלא כשמזכירים את עשו הרשע צריכים לצעוק בקול גדול "הרשע המרושע עשו הלזה" ולהגעל ממעשיו,

וההיפך כשמזכירים את יעקב יש להתלהב מקדושתו ועבודתו.

ובזמנים הללו ששכיח שערבים רוצחים יהודים בכביש וברחוב ובחזית המלחמה ובכל מקום – יש שמתרגשים וכואב להם הלב על שפיכת דמם של כל יהודי ויהודי, וכן על הפצועים הרבים שזה נשאר בלי יד וזה בלי רגל וכו' ומתפלל עליהם ועל צרת ישראל, ואילו יש כאלה, שלא מתרגשים כלל, ואצלם בסך הכל הוא מספר כלומר הנרצח מספר כך וכך, וזהו.

ואיך יתכן דבר כזה.

ואיך יתכן שיהודי ישמע על רבבות בנות ישראל שנמצאות בכפרים של הערבים והולידו מספרים אדירים של תינוקות יהודים שחונכו לשנוא את ישראל ולרצות לרצוח בהם, ואיך יתכן שהשומע לא יזדעזע כל כולו.

וידוע הווארט על הפסוק (עמוס ג-ו) אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו??!! והם לא מסבירים הפסוק בלשון תמיה, אלא בניחותא שאכן אף ששומעים שופר בעיר (עם כל המשתמע מכך). בכל זאת העם לא יחרדו.

וזה מה שכתב בעל הטורים (כאן) וז"ל "בהר סיני" – סמך פ' מגדף ומקלל, לבהר סיני, לפי שבסיני שמעו (שמות כ-ז) לא תשא, ונזדעזע כל העולם (שבועות לט.) וזה שמע ולא נזהר [ולא נזדעזע], ע"כ.

ואכן מי שלא מזדעזע מרצח, בחי' רוצח יש בו, מי שלא מזדעזע מניאוף בחי' נואף יש בו, מי שלא מזדעזע מכל דבר המחייב זעזוע, מראה על שפלותו.

ואשרי מי שרגש דיליה כפוף כולו לרצון ה' ולתורתו הקדושה !

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר