שמח להיות יהודי

מתוך העלון השבועי על פרשת השבוע שמות.

כי צריך כל יהודי [העובד את ה’] לטפח ולהחשיב מעלת גדולת יהדותו,

בבחינת (דברי הימים ב-יז, ו) ויגבה לבו בדרכי ה’.

שמח להיות יהודילהורדת העלון השבועי בקבצי PDF להדפסה, לחץ כאן >> פרשת השבוע שמות

עלון שבועי על פי דעת רבינו רבי נחמן מברסלב, של ישיבת ברסלב “נצח מאיר” מאת הרב החסיד שמעון יוסף ויזנפלד שליט”א

בס”ד, ירושלים עיה”ק תו”ת בב”א. יום ו’ עש”ק לסדר פרשת השבוע שמות

לכבוד…אחדשה”ט!

בעזהי”ת אכתוב לך משהו הקשור לפ’ השבוע,

וזהו (שמות א, א) “ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב איש וביתו באו”.

לכאורה הוה ליה למימר [היה לו לומר], או “בני ישראל הבאים מצרימה, את ישראל” או “בני יעקב הבאים מצרימה, את יעקב”, אבל הסיגנון חצי ישראל וחצי יעקב (בני ישראל את יעקב) תמוה.

ויש לומר דשני לימודים קרמיז לן קרא, כי יש בחינה של ענוה ותמימות ופשיטות, והיא בחינת “יעקב”, וכמ”ש (בראשית כה, כז) ויעקב איש תם יושב אוהלים – דהיינו אוהלו של שם ואוהלו של עבר, כפרש”י, וחיותו מדרכו שהולך תמיד לבתי מדרשות (ב”ר  סג, ט) ומתנהג בחסידות (כמבואר בתרגום יונתן בן עוזיאל בראשית כח, יב), גופו קדוש ומתנהג בקדושה (ראה זוה”ק  ח”ב קיא.), תמיד דובר אמת, כמבואר במדרש שוחר טוב (טו, ו) ע”פ ודובר אמת בלבבו (תהלים טו, ב) ואמרו חז”ל (מכות כד.) (תהלים טו, ג) לא רגל על לשונו – זהו יעקב אבינו מֵגֵן על דורו בזכות צדקתו, כדאיתא  בזוה”ק (ח”א קפ.) כל ימיו של יעקב לא היו שורים דינים על העולם, ועוסק בקירוב רחוקים, וכמ”ש חז”ל (ב”ר פד, ד) יעקב מגייר גרים, בעל צדקה, כמ”ש (ברא’ כח, כב) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנהו לך (וכדאיתא בתרגום יונתן ברא’ לג. כ) שנתן יעקב, מעשר מכל מה שהיה לו. וקדוש וטהור היה כמ”ש (ב”ר  עט-א) אבינו יעקב בן שמונים וארבע שנה היה, ולא ראה טיפת קרי מימיו.

ועכ”פ עיקר שמו “יעקב” על שם שיפלותו  וענותנותו (יעקב – ל’ עקב הנמוך), בבחי’ (משלי כב, ד) עקב ענוה. וזו בחינת יעקב.

וישנה בחינה נוספת והיא בחינת “ישראל” וכמ”ש (בראשית לב, כח) ויאומר [המלאך] לא יעקב יאמר עוד שמך, כי אם “ישראל”, כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל. נמצא ש”ישראל” ע”ש השררה והגדלות, בחי’ “גדלות האדם”.

כי צריך כל יהודי [העובד את ה’] לטפח ולהחשיב מעלת גדולת יהדותו, בבחינת (דברי הימים ב-יז,ו ) ויגבה לבו בדרכי ה’, וכמ”ש חז”ל (סוטה ה.) שתלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית גאוה. וכמבואר היטב עניין “גדלות האדם” בדברי רבינו יונה ז”ל (שערי העבודה, בתחילתו) וז”ל שידע האיש העובד [ה’], ערך עצמו, ויכיר מעלתו ומעלת אבותיו, וגדולתם וחשיבותם וחיבתם אצל הבורא יתברך, וישתדל ויתחזק תמיד להעמיד עצמו במעלה ההיא, ולהתנהג בה תמיד, ויעשה אשר לא יבושו אבותיו מדרכיו וממעשיו. ויצא לו מזה, כי כאשר יתאוה תאוה ויעלה בלבבו לעשות דבר שאינו הגון – יבוש מעצמו ויבוש מאבותיו, וישיב לנפשו, ויאומר “אדם גדול וחשוב כמוני היום, שיש בי כמה מעלות טובות רמות ונשאות, ושאני בן גדולים, בן מלכי קדם, איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים ולאבותי כל הימים”.

ואם חלילה וחס לא יכיר מעלתו ומעלת אבותיו – נקל יהי’ בעיניו ללכת בדרכי הפרוצים, להגלות נגלות כאחד הנבלים למלאות תאותו בחיקו, כאשר אמר המשל “כל מי שאינו מתבייש מנפשו אין לנפשו ערך בעיניו”.

ויסודות אלו קיבלנו ג”כ מג”ע מוהרנ”ת [רבי נתן מברסלב] זצ”ל. וזה בחי’ פרשת השבוע ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב איש וביתו”. כי כשיהודי בביתו עם משפחתו – צריך להתנהג בכל מעלות קדושת היהדות ובפרט בסבלנות וענוה בבחינת (בבא מציעא נט.) אתתך גוצא – גחון ולחיש לה, וכמ”ש חז”ל (סוטה מז:) האי מאן דיהיר, אפילו אאינשי ביתיה – לא מיקבל, וע”י ענוותנות ונחמדות ישפיע לטוב לצאצאיו ולכל המשפחה.

אבל כשיהודים נמצאים רחוקים מיראי ה’, או בין גוים בבחי’ “בני ישראל הבאים מצרימה“, אזי צריך לעבוד את ה’ ולהתנהג בבחי’ “בני ישראל” דהיינו בגדלות האדם ויהדותו, שלא יתחשק לו ח”ו בשום בחינה להיות בבחי’ (תהלים קו, לה) ויתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם, אלא ידע ויזכור מעלתו ומעלת אבותינו ורבותינו הקדושים, ופחיתות הגוים והרחוקים מעבודת ה’, וידע ויזכור שלא מתאים לו (ס’פאסט נישט) ליהודי ברום מעלתו להתנהג אפי’ במעט כאחד הריקים ובעלי תאות ומידות רעות, אלא כולו קודש לה’.

בברכת התורה וכטו”ס

שמעון יוסף ויזנפלד הכהן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *