תפילה לפרנסה דחופה מהרי”ץ

תפילה לפרנסה דחופה  מהרי”ץ מספרו מרגליות טובות (דף י עמוד א) :

יהי רצון מלפניך ה’ אלהי ואלהי אבותי, שתכין לי כל מחסורי ותזמן לי כל צורכי, לכל יום ויום די מחסורי ולכל שעה ושעה משנותי די סיפוקה, ולכל עצם מעצמי די מחייתו, כידך הטובה והרחבה ולא כמיעוט מפעלי וקוצר חסדי ומזעיר גמולותי. ויהיו מזונותי ומזונות אנשי ביתי וזרעי וזרע זרעי מסורים בידך ולא ביד בשר ודם.

ריבונו של עולם, רועה ישראל נקראת, ודרך הרועה הטוב לבקש לצאנו החביבה עליו מרעה טוב ודשן בכל האפיקים ובכל הגאיות ובהרים. כן גם לי אני עבדך וצאן מרעיתך, רעני, ופרנסני ואל יחסר ממני מאומה, ה’ (אד-ני) רעי לא אחסר, ויהיו מזונותי ומזונות אנשי ביתי בנחת ולא בצער, בפנים צהובות ולא זעופות, בנאות דשא ירביצני על מי מנחות ינהלני.

אנא ה’, ראש ועושר אל תיתן לי, הטריפני לחם חוקי, פן אשבע וכיחשתי ואמרתי מי ה’, ופן איוורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי, כי על פת לחם יפשע גבר. ולכן נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו. וגם שקנסת מיתה על אדם הראשון ועל זרעו אחריו, הלא יציר כפיך אני ובעודי בחיים, הזמן לידי מחייתי בשופע וברכה, גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך המה ינחמני.

ומדרך הרועה החביב לרעות צאנו גם במקום גדודי החיות וליסטים ומציל צאנו מפיהם ומפרנסה, כך זכני שלא יהי לי חרפת רעב בין הגויים ובין השונאים, כי תערוך לפני שולחן נגד צוררי דישנת בשמן ראשי כוסי רוויה. ולא יקשו עלי מזונותי, ולא יהיו ימי רעים מחוסר מזונותי, כי אם טובים בעבודתך מרוב כל למען טובך וחסדך, אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה’ לאורך ימים.

כי אתה אב הרחמן ואנו בניך, פרוס לרעביך לחמך ואל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח, אלא פרנסם לחם לאכול ובגד ללבוש.

ריבונו של עולם, אתה אל רחמן מפרנס כל בריותיך מקרני ראמים ועד ביצי כינים, נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו, הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אוכלם, כולם אליך ישברון לתת אכלם בעתו, תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב, כי טוב ה’ לכל ורחמיו על כל מעשיו. ואתה הנותן לחם לכל בשר, לכן גם אני עבדיך, פרנסני כאחד מבריותיך, כחיות ועופות שהם ניזונים שלא בצער. אם כבנים ואם כעבדים, אם כבנים רחמינו כרחם אב על בנים, ואם כעבדים, עיניי ועייני ביתי לך תלויות עד שתחוננו, שנאמר עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אוכלם בעתו.

ריבונו של עולם, הברכה אחת היא לך אבי שבשמים, והלא אתה מקור ומעיין הברכות כולן. ברכת את אברהם יצחק ויעקב אבותינו בכל מכל כל, ברכני גם אני אבי שבשמים בכל מכל כל כמוהם, כי אני מזרעם, ועשה איתי למען צדקתם. וגם שקיללת לאדם הראשון “בזעת אפיך תאכל לחם”, הרי ביטלת אותה קללה מזרע אברהם יצחק ויעקב בברכך אותם ואת זרעם אחריהם בריבוי מזונות ושובע, כמו שנאמר “ואכלתם לחמכם לשובע” וכן “ואכלת ושבעת וברכתאת ה’ אלוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך”.

ריבונו של עולם, הרי ריחקת שתי משפחות על שלא קידמו אותנו בלחם ובמים, כי רחמן אתה ואינך רוצה באכזרים, לכן עשה איתנו כמו שהיית רוצה שיעשו עמנו עמון ומואב, שיקדמונו בלחם ובמים, כן ברך את לחמנו ואת מימינו, והתנהג עמנו במידת חסד ורחמים.

פרנסנו בחן וחסד ורחמים, ואל יעכב אכזריות הבריות או שונאים לקפח פרנסתי, כי הכל תלוי בידך, כי ציווית לעורבים להביא לאליהו זכור לטוב לחם ובשר בבוקר ולחם ובשר בערב, כך תצווה שעל ידי בריותך תעשה שליחותך להזמין לי מזונותי ומזונות בני ביתי. הלא חסידיך אמרו: הבא ליטהר מסיעיין אותו, והרי אני נשאתי אישה לקיום המין כאשר ציווית “פרו ורבו”, ונתחייבתי בשאר, כסות ועונה, ככתוב בתורתך, ולכן סייעני לקיימם.

ומלא ידי מברכותיך ומעושר מתנות ידיך, וגזור עלי “לך בשמחה אכול [בשמחה] לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך” וקיים בי מקרא שכתוב “הוא מרומים ישכון מצדות סלעים משגבו לחמו ניתן מימיו נאמנים”.

ריבונו של עולם, פקח עיניך וראה דלותי ועניי, כי לפני לחמי – אנחתי תבוא, וראה כי מזונותי קשים עלי עד מאוד ובטורח וצער רב.

אנא, אלהי, הקל מעלי הצער וקושי הגדול הזה, ואל יהיו מזונותי בקושי אלא בריווח ובנקל, שהרי לא בעמל ויגיעה עולמך אלא במאמר, כן תשביעני בנחת ולא בצער, לא בטורח ועמל, ועשה בזכות אבותי, שלא עזבת דורשיך ה’, וכן הוא אומר “נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם”, ונאמר “כל היום חונן ומלווה וזרעו לברכה”.

ועבדך שלמה אמר ברוח קודשך “אם רעב שונאך – האכילהו לחם, ואם צמא – השקהו מים”. גם כי הרביתי לפשוע לפניך אל תמנע ממני פרנסתי, ועשה עימי חסד, כי כן דרכך לעשות חסד חינם בכל דור ודור, כמו שכתוב ומנך לא מנעת מפיהם, שגם ביום שעשו ישראל העגל הורדת להם המן. כי אתה אל רחום וחנון, וידעת כי יצר לב האדם רע מנעוריהם ואינך רוצה לאבד עולמך מפני השוטים.

ריבונו של עולם, למה נמות לפניך חס ושלום, גם אנחנו גם טפינו, קנה אותנו בלחם ונהיה כולנו עבדים מכורים לך לעולמים, ומעתה הננו לך לעבדים. ומדרך האדם לפרנס לעבדיו, פרנסנו בריווח ועין טובה.

ואם פרעה, שהיה מלך בשר ודם, לא היה גורע חוק כוהניו גם בזמן בצורת ורעב ולא שיחת רחמיו ולא אימץ ליבו עמהם בשביל הרעב, על אחת כמה וכמה אתה מלכינו, כי בידך הכל וממך הכל, ואין לרחמנותך קץ ותכלית, שראוי הוא שתפרנסינו על דבר כבוד שמך, כי ממלכת כוהנים קראת אותנו, ואמרת לנו בנים אתם לה’ אלהיכם, ולכן עינינו לך תלויות עד שתחוננו.

אנא אלהינו שבשמים, תן לחם לפי הטף. פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה’ צורי וגאלי.

 

מאמר מקושר

כתיבת תגובה