תפילת יום הכיפורים

מהי תפילה מהלב...

רבנו ה”בעל שם טוב”, ונער הפלא בתפילת הנעילה של יום כיפור.

איש כפרי אחד, היה מתפלל תמיד בימים נוראים בבית מדרשו של הבעש”ט, והיה לו ילד אחד שלא היה יודע צורת האותיות, ואפילו לא ידע לומר שום תפילה. ולא היה אביו לוקחו עמו בימים נוראים לעיר, יען כי אינו יודע מאומה.

וכאשר נעשה בר מצוה לקחו עמו ביום הכיפורים, שיהיה אתו לשומרו שלא יאכל ביום הקדוש מחסרון ידיעתו והבנתו. והילד היה לו חליל, שהיה מחלל תמיד בעת ישבו בשדה לרעות את הצאן. ולקח אתו בכיס בגדו את החליל ואביו לא ידע מזה. הנער היה יושב כל היום הקדוש בבית המדרש ואינו יודע לומר מאומה.

בעת תפלת מוסף אמר לאביו “אבי, יש איתי החליל שלי ואני רוצה מאוד ליתן קול בחליל”.

נבהל אביו מאוד וגער בו ואמר לו: “הישמר לך ושמור נפשך מאוד לבל תעשה את הדבר הזה” והוכרח להתאפק.

בעת תפלת מנחה אמר לו עוד הפעם: “אבי הרשה לי ליתן קול ולחלל בחליל שלי. אביו הזהיר אותו באזהרה רבה לבל יעז חלילה לעשות כזאת.

ולא היה יכול לקחתו מיד הנער, כי הוא מוקצה.

אחר תפילת המנחה עוד הפעם ביקש מאביו: “יהי מה, הרשני נא לחלל איזה קול”. כאשר ראה אביו תשוקתו לחלל, אמר לבנו: “באיזה מקום אתה מחזיק את החליל?” והראה לו.

ולקח אביו בידו את הכיס והחזיק ידו על הכיס והחליל, לשמור שלא יקח לחלל עמו.

וכך התפלל תפלת נעילה וידו מחזיקה את כיס בגד הנער עם החליל.

באמצע התפילת נעילה (תפילה אחרונה של יום הכיפורים בשקיעת היום) משך הנער בחוזק רב את החליל מתוך הכיס, ומיד נתן קול עצום בחליל, דבר שהבהיל את כל השומעים.

הבעל שם טוב, אחרי ששמע את קול הילד, קיצר מהרגלו ואמר אחר התפילה:

“הנער הזה עם קול חלילו – העלה כל התפלות והקל עלי”.

הנער התמים הצליח באמונתו הזכה להעלות אתו את כל הקולות והתפילות, היות ובעבודתו כרועה צאן, הצליח להתקרב לקב”ה דרך נגינתו בחליל, כאשר ברקע נוף של שדות ומרחבים אינסופיים המתחברים באופק לשמי מרומים.

בעצם, הוא הלך בדרכם של האבות, משה ודוד המלך שהתקרבו לקב”ה כאשר הובילו והנהיגו את הצאן בשדות בתפילה מהלב.

בברכת גמר חתימה טובה אתר תפילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *