איסור הונאת דברים וגניבת הדעת

יישוב הדעתאיסור הונאת דברים וגניבת הדעת | מאת ראש ישיבת ברסלב מאיר, על פרשת השבוע בהר.., והוא נושא חשוב של אהבת ישראל והבריות והוא חמור יותר מאיסור א"א  מידות טובות ואהבת ישראל הם יסוד ודרך מובנת ונאמנה להוביל אל בית השם.

איסור הונאת דברים וגנבת הדעת

קישור להורדה והדפסה עלון פרשת השבוע ברסלב בPDF >> עלונים לשבת פרשת השבוע בהר ברסלב

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע בהר.

לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו, הקשור עם פרשת השבוע.

 

וזהו (ויקרא כה,יז) "ולא תונו איש את עמיתו, ויראת מאלקיך". ופרש"י (והוא מתורת כהנים, פרשתא ד-א) כאן הזהיר על הונאת דברים

(כלומר לעיל בפסוק יד, כתוב "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו", ושם מדבר על הונאת ממון, וכאן בפסוק מזהיר על מציק ומצער חבירו בדיבורו) שלא יקניט את חבירו, ולא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו, לפי דרכו וקנאתו של היועץ.

ואם תאמר מי יודע אם נתכוונתי לרעה? לכך נאמר "ויראת מאלקיך", היודע מחשבות הוא יודע.

כל דבר המסור ללב שאין מכיר אלא מי שהמחשבה בלבו, נאמר בו  "ויראת מאלקיך". ע"כ.

ובספורנו מוסיף שבכלל האיסור "גנבת הדעת". ואיתא בספר החינוך (מצוה שמא, וע' הרמב"ם ספר המצוות, לאווין רנא) וז"ל שלא להונות אחד מישראל בדברים, כלומר שלא יאומר לישראל דברים שיכאיבוהו, ויצערוהו, ואין בו כח  להעזר מהם.

וראוי להזהר שאפילו ברמז דבריו לא יהי' נשמע חירוף לבני אדם, כי התורה הקפידה הרבה בהונאת דברים, לפי שהוא דבר קשה מאד ללב הבריות, והרבה מבני אדם יקפידו עליהם יותר מעל הממון וכמו שאמרו חז"ל (ב"מ נח.) גדולה הונאת דברים מהונאת ממון, שרק בהונאת ממון נאמר בו "ויראת מאלקיך".

ואין באפשרות לכתוב פרטי כל הדברים שיש בהם צער לבריות, אבל כל אחד צריך להזהר, כי השי"ת יודע כל פסיעותיו ורמיזותיו, כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב.

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים ובנקבות, ואפילו בקטנים ראוי להזהר שלא להכאיבן בדברים יותר מדאי, זולת במה שצריכין הרבה כדי שיקחו מוסר, ואפילו בבניו ובנותיו של אדם. והמקל בהם שלא לצערן ימצא חיים וברכה וכבוד. עיי"ש.

ואמרו חז"ל (ויק"ר לג-א), רבי עשה סעודה לתלמידיו הביא לפניהם לשונות רכים ולשונות קשים, התחילו בוררים ברכים ומניחים את הקשים, אמר להם דעו והתבוננו מה אתם עושים, כשם שאתם בוררים את הרכים ומניחים את הקשים, כך יהיה לשונכם ודיבורכם רך אלו לאלו.

ואמרו (ב"מ נט.) שח"ו הבא על אשת איש – מיתתו בחנק, ויש לו חלק לעוה"ב,

והמלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב,

וע"כ נוח לו לאדם שיבא על ספק א"א, ולא ילבין פני חבירו ברבים.

ובראשית חכמה (פרק דרך ארץ, בתחילתו) השמיט את המילה 'ספק', וכתב נוח לו לאדם שיבא על א"א. פוק חזי כמה חמור הוא לצער יהודי.

ויוצא לנו שיהודי יפה ואברך משי ואף צורבא מרבנן ות"ח כשמבייש ומציק לחבירו הוא בבחינה מסויימת גרוע הרבה יותר מנואף, געוואלד!!,

ועוד אמרו חז"ל (שם נח:) לא תונו איש את עמיתו, כיצד? אם היה בעל תשובה אל יאומר לו זכור מעשיך הראשונים.

אם היה בן גרים – אל יאומר לו זכור מעשה אבותיך. ואם היה גר [או בעל תשובה] אל יאומר לו, פה שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה?!

אם היו יסורים באים עליו, או אם חליים באין עליו, או שהיה מקבר את בניו, אל יאומר לו כדרך שאמרו לו חביריו לאיוב "הלא יראתך כסלתך, תקותך ותם דרכיך", זכר נא מי הוא נקי אבד (איוב ד-ו,ז),

אם היו חמרים מבקשים תבואה ממנו, לא יאומר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה, ויודע בו שלא מכר מעולם.

רבי יהודה אומר אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים. שהרי הדבר מסור ללב. וכו'.

ובעוונות בהרבה בתים כשבעל ואשתו קצת מקפידים אחד על השני, מיד מתחילים להונות ולהציק זולתו בענין זה ובענין אחר ומנושא לנושא, והצד שכנגד מחריף בתגובה ובהצקה עד.. שה' ירחם,

והחכם עיניו בראשו וישתוק וידום עד יעבור זעם בבחינת תולה ארץ על בלימה (איוב כו-ז), וכמ"ש חז"ל (חולין פט.) על מי שבולם פיו בשעת המריבה.

וה' יברך את עמו בשלום.

 

בברכת התורה ולומדיה

ראש ישיבת ברסלב מאיר

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

 

תרומות / מעשרות ניתן להעביר לישיבת ברסלב

עבור החזקת לומדי התורה שהם באמת ובתמים עניים הגונים וישרים

0504161022

Exit mobile version