הושענא רבה – חיתום הדין

הסבר על מעלתו של יום חיתום הדין הנקרא הושענא רבה –
בו נידונים על המים שהם החיים ואין מים אלא תורה.
והוא תמצית וסיכום הימים הנוראים – מצאנו במדרש,

הושענא רבה

כאשר באה שמועה למלך בשר ודם על אדם שמרד בו, אם הוא מלך רחמן נוהג כך :
דן את הדין, אם הוא מוצא זכות – חותך את הדין מיד, ואם לאו – ממתין לסנגורים ללמד זכות.
לאחר זמן הוא חותך את הדין.
חתך לרחמים – מודיע מיד, ואם לאו – מעכב גזר הדין בידו, שמא ימצא זכות ויצא האיש זכאי.
לבסוף מוסר פתקיו ביד שליחיו אם למות ואם לחיים טובים, והשליחים יוצאים ובאים לעשות דין או רחמים.
היו הפתקים של רחמים – שוב אינם משתנים לשל דין [אם לא עשה שטויות לקראת הסוף],
היו של דין – יתכן ויהפכו לטובה בשעה האחרונה, כיצד ?
הרי שבאו שלוחי המלך לבית הנידון ומצאו אותו שמח במלכותו של המלך ועושה כל גזירותיו בשמחה, מה הם אומרים ?
לא יתכן שאיש זה מורד במלכות, ככל הנראה איש אחר הוא !
וחוזרין למלך, ואף הוא מסכים עמהם ואומר : איש אחר הוא. מיד קורעים גזר דינו וחותמים עליו לחיים טובים.

אף גם בבית דין של מעלה,

בראש השנה כל באי העולם עוברים לפני הקדוש ברוך הוא,
צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים. בינוניים תלויים ועומדים עד יום הכיפורים ונחתמים ביום הכיפורים,
וגמר החיתום הוא בהושעה רבה (ונמשך עד השכמת הבוקר של יום שמיני עצרת),
ועל כן מרבים בתפילה ובתחנונים בהושענה רבה שהוא שביעי לסוכות, ומתעוררים לתשובה.
(אמר המעתיק: יש לומר שעל כן מוכרים את העליות לתורה של שמחת התורה בליל שמיני עצרת שהוא מראה על הרצון לחזור בתשובה
כמ"ש ותשובה ותפילה וצדקה – מעבירים את רוע הגזירה, ומתנדבים צדקות לבית הכנסת)..,
ואשר על ידי כל זה מעוררים רחמים חדשים, ואפילו הי'ה גזר דין קשה על האדם, ורעים אותו וכותבים בשמים "פתקים טובים".

וביום השמיני –

עצרת הוא לכל ישראל שנעצרים לפני המקום ואומרים לפניו : "קשה עלינו פרדינו ממצוותיך",
אפילו נגמרו מצוות סוכה ולולב וקרבנות החג וניסוך המים – הרי אנו נעצרים לפניך ושמחים בך.
ואז באים שלוחי מעלה ומוצאים את כל ישראל שמחים לפני המקום ובמצוותיו שמחת אהבה,
ואפילו היו ביניהם נידונים לרעה – אין הרעה פוגעת בהם, כי הרי אנשים אחרים הם, אוהביו של הקב"ה, ושמחים בו ובכל מצוותיו !
ומכן מנהג ישראל לברך איש את רעהו ביום זה ב"פתקא טבא".

כמה מילים והלכות מהקיצור שולחן ערוך על היום

בַּיּוֹם חֲמִישִׁי (ובארץ ישראל ביום ה-שישי) שֶׁל חֹל הַמּוֹעֵד, הוּא הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, נוֹהֲגִין לִהְיוֹת נֵעוֹרִים בַּלַּיְלָה שֶׁלְּפָנָיו לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס הַסֵּדֶר, לְפִי שֶבֶּחָג נִדּוֹנִין על הַמַּיִם, שֶׁכָּל חַיֵי הָאָדָם תְּלוּיִים בַּמַּיִם [כל חיות האדם ופרנסתו תלוי במים התבואה והפירות, ואפילו ההולדה תלויה במים כידוע שהולד נוצר מיין דוכרין ונוקבין ודי למבין], וְהַיוֹם הוּא יוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הֶחָג [ושל ימי התשובה של אלול, וימי הדין ראש השנה ויום הכיפורים], וְהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַחִתּוּם [כלומר ביום זה ניתן להמתיק את כל הגזירות והדינים להמתיקם לטובה ולברכה לשנה הבאה !!!].

[על כן] בְּשַׁחֲרִית, מַרְבִּים קְצָת בְנֵרוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּמוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים [לטובת נפטרים],

וּשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר לוֹבֵשׁ אֶת הַקִיטֶל [כמו ביום הדין של ר"ה ויו"כ, וכן ישנם מנהגים לנגן ניגונים בתפילה של ימים נוראים – כי זה יום דין].

חג שמח חתימה ופתקא טובא – ישיבת ברסלב מאיר ! 

תפילה לחביטת ההושענות

נ.ב סגולה לשמור את הערבות כמו שמופיע בספרי רבי נחמן מברסלב ספר המידות

שהושענות חבוטות מסוגלות לשמירה בדרך ולהשמר מפחדים !!

(חזן ג"פ:) קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר:

(והקהל חוזר ג"פ:) קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר: 

הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם: וְיִהְיוּ דְּבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְהֹוָה קְרוֹבִים אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד:

הש"ץ אומר קדיש תתקבל. ואח"כ מניח הלולב מידו ולוקחים ההושענא וחובטים. יחבוט הערבה על הקרקע דוקא כמבואר בזוה"ק ויהיו בערבה ה' בדים לא פחות ולא יותר ויחבוט רק ה' חבטות ולא יותר:

ואחר חבטת הערבה יאמר תחנה זו: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וּבְמִנְהָגֵיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁתְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ וַהֲקָפוֹתֵינוּ וּזְכוֹר לָנוּ זְכוּת שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ וְתָסִיר מְחִיצַת הַבַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵינֶיךָ וְתַאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתֵיטִיב לָנוּ הַחֲתִימָה תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה וְחָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים.

וְהַיּוֹם הַזֶּה תִּתֵּן בִּשְׁכִינַת עֻזֶּךָ חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת מְמֻתָּקוֹת עַל יְדֵי חֲבִיטַת עֲרָבָה מִנְהַג נְבִיאֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְתִתְעוֹרֵר הָאַהֲבָה בֵּינֵיהֶם וּתְנַשְּׁקֵנוּ מִנְּשִׁיקוֹת פִּיךָ מַמְתֶּקֶת כָּל הַגְּבוּרוֹת וְכָל הַדִּינִין וְתָאִיר לִשְׁכִינַת עֻזֶּךָ בְשֵׁם (יו"ד ה"א וא"ו) שֶׁהוּא טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ וּמִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ שֶׁפַע לְעַבְדְּךָ הַמִּתְפַּלֵּל (פב"פ) לְפָנֶיךָ (מְחִילָה) שֶׁתַּאֲרִיךְ יָמָיו וְתִמְחוֹל לוֹ חֲטָאָיו וַעֲוֹנוֹתָיו וּפְשָׁעָיו וְתִפְשׁוֹט יְמִינְךָ וְיָדְךָ לְקַבְּלֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְאוֹצָרְךָ הַטּוֹב תִּפְתַּח לְהַשְׂבִּיעַ מַיִם נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב יִפְתַּח יְהֹוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ אָמֵן: 

כנסו לומר תפילות מועילות לפני שהחג נגמר ולקבל פתק טוב לשנה החדשה

סדר הושענות – המלא להושענא רבה

מסירת שמות לברכה ביום חיתום הדין – יום הושענא רבה

ע"י ישיבת ברסלב מאיר

בתרומה סימלית – לטובת סעודות צהריים חמות לבית התבשיל

    מוקד התפילות של חסידי ברסלב

    ...תפילות קבועות בקברי צדיקים בכותל קבר רחל, הרשב"י, ורבי נחמן מברסלב ועוד
    בעת רצון של חצות לילה והילולת צדיקים ועוד... + פדיון נפש הסרת + עין הרע כל ערב ראש חודש

    יש למלא שם פרטי ושם האמא, ולפרט את הבקשה
    כגון: לברכה, זיווג הגון, זרע של קיימא, לידה קלה, פרנסה ברווח ובנחת, רפואה שלימה, בריאות איתנה, הצלחה, ושמחת חיים

    :לאמירת קדיש ותיקון נפטרים.יש למלא את שם הנפטר ושם האבא או האמא לפני המנהג
    ותאריך פטירה עברי (נמצא בתעודת פטירה)

    שם פרטי ומשפחה של המבקש *חובה

    דואר אלקטרוני *חובה

    לאחר מילוי השמות לברכה תועברו לדף התרומות המאובטח

    לתורמים בהו"ק - ניתן למלא שמות ללא הגבלה

    Exit mobile version