יראת השם היא אוצרו | פרשת תולדות.

ברסלב

יראת השם היא אוצרו ! ראש ישיבת ברסלב עושה בירור קצר על פי פרשת השבוע ודעת רבינו נחמן מברסלב : מה יותר חשוב ומה עיקר בעבודת השם יתברך… יראת שמיים או אהבתו יתברך ? וכי אפשר זה בלא זה ?

יראת השם היא אוצרו | פרשת תולדות.

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע תולדות.

לכבוד..אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו, הקשור עם פרשת השבוע,

עלון שבועי ישיבת ברסלב להדפסה והורדה >> פרשת השבוע תולדות ,עלון שבועי ברסלב

וזהו (בראשית כה-יט) "ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק".

כתב בבאור הלכה (או"ח סי' א, ס"א, ד"ה הוא) שהרוצה לקיים (תהלים טז ח) שויתי ה' לנגדי תמיד, כראוי, יזדרז לקיים דברי ספר החינוך (בהקדמתו וכו') וזה לשונו (בערך)

שש מצוות חיובן תמידי, לא יפסקו מעל האדם, אפילו רגע אחד, כל ימיו, וכל זמן, וכל רגע שיחשוב בהן – מקיים מצות עשה, ואין קץ למתן שכרו,

א) להאמין בה'.

ב) שלא נאמין בשום אלקות זולתו.

ג) לייחדו.

ד) לאהוב המקום.

ה) לירא ממנו.

ו) שלא נתור אחר מחשבת הלב וראית העיניים.

ובענין היראת שמים כתב בקיצור, וז"ל : להיות יראת השי"ת על פניו תמיד לבלתי יחטא, ועל זה נאמר (דברים ו-יג) את ה' אלקיך תירא.

ומי שבא [נסיון] דבר עבירה לידו – חייב להעיר רוחו, ולתת אל לבו, שבקב"ה משגיח [ויודע] בכל מעשה בני אדם, אף אם יהיו במחשך מעשיהם, וישיב להם נקם לפי רוע המעשה, וכדכתיב (ירמיה כג-כד) אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו, נאום ה', ע"כ.

ואיתא במסילת ישרים (בהקדמת ספרו) שהיתכן שמה שחייבים אנו לבוראנו חובה רבה נעזבהו להרגל, ונניחהו למצוַת אנשים מלומדה, אם לא נסתכל ולא נעיין מה היא היראה האמיתית ומה ענפיה איך נקנה אותה, ואיך נמלט מן ההבל המשכח אותה מלבנו, הלא תשכח ותלך אע"פ שידענו וחובתה.

והנה הכתוב אומר (איוב כח-כח) הן יראת ה' היא חכמה, ואמרו רבותינו ז"ל (שבת לא:) 'הן', שכן בלשון יווני קורין ל'אחת' הן (וכיוצא בזה באנגלית one, ובספרדית uno, ובצרפתית une, ובגרמנית eine)

הרי שהיראה היא חכמה, והיא לבדה חכמה.

הוא מה שמשה רבינו מלמדנו באורו (דברים י-יב) ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מֵעִמָך כי אם ליראה את ה' אלקיך וגו'.

היראה – היא יראת רוממותו יתברך, שיירא מלפניו כמו שיירא מלפני מלך גדול ונורא, ויֵבוש מגדלותו על כל תנועה שהוא בא להתנועֵעַ, כל שכן בדברו לפניו בתפילה או בעסקו בתורתו.

ואיתא בדברי רבינו הקדוש ז"ל (שיחות הר"ן סי' ה) שאשרי מי שהולך בתמימות ויש לו יראת העונש (דהיינו שמאמין באמונה שלימה, שיש גן עדן ויש גיהנום, וה' ישלם שכר טוב לעושי רצונו, ויעניש למי שעובר על רצונו),

כי עיקר העבודה בתחילה מחמת יראת העונש, ובלי יראת העונש אי אפשר להתחיל כלל בעבודת ה', ואפילו הצדיקים, צריכים ג"כ יראה, כי עובדי מאהבה הם מועטים מאד מאד,

והעיקר הוא יראת העונש, כי יראה עולמה (מהרגשת והתפעלות גודל רוממותו) בגין דאיהו רב ושליט עיקרא ושרשא דכל עלמין (ע' זוה"ק ח"א, דף יא.) היינו יראת הרוממות לאו כל אדם זוכה לזאת היראה,

אבל עיקר העבודה הוא רק ע"י יראת העונש אצל רוב בני אדם, כי האדם נולד עם רשעות (בעיקר להיות רשע לשמים ולצפצף על רצון ה' ח"ו, וגם קצת רשעות לבריות), כי טבע האדם נמשך אחר תאות רעות של עוה"ז רח"ל..,

רק מחמת יראת העונש הוא שובר תאותו ונכנס בדרכי ה'.

ועיין בליקוטי הלכות (ה' נטילת ידיים, ה"ו-אות צט) שאע"פ שכתוב בספרים שצריכים דייקא יראת הרוממות,

אבל באמת הלואי שנזכה להנצל ממה שצריכים להנצל ע"י יראת העונש,

ורמז לנו (רבינו ז"ל) היטב היטב כמה וכמה צריכים להתירא ולפחד מיראת העונש.

וזה בחי' "ואלה תולדת יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק", כי עיקר התולדת היינו ה- תו וסימן לדת, לקיים רצון ה', הוא ע"י יראת ה' בחי' יצחק, שהוא בחינת גבורה יראה ופחד, שכך היתה עיקר עבודת יצחק אבינו,

ומה שכתוב פעמיים אותו דבר לכאורה, דהיינו יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק – לרמז לב' בחינות שביראת ה', דהיינו יראת העונש, ויראת הרוממות, ושניהם צריכות לבוא מבחינת אברהם, דהיינו מידת חסד ואהבת ה' כנודע,

שזו היתה עיקר עבודת אברהם אבינו,

כי לא מיבעי יראת הרוממות שבודאי צריכה לבא מתוך אהבת ה', אלא גם יראת העונש,

אם אדם יעבוד את ה' רק מפחד שלא יעניש אותו, משתמע מכך שלולי הפחד – לא היה עבדו ח"ו, ואין לך פחיתות גדול מזה,

אלא בודאי צריך לעבוד את ה' תמיד מאהבה.

אלא שהא בלא הא לא סגי, וחייב לצרף לאהבת ה' גם יראת העונש, ועי"ז עבודתו תמימה וישרה [ומקובלת לפני השם].

יש לך מעשרות לתת ?

תשקיע במקום שמשקיע !

בית חם ובית תבשיל, הפצת יהדות וקירוב רחוקים – עמותת "ברסלב מאיר".

תרומות יתקבלו בברכה 050-4161022

www.breslevmeir.com/donate

ניתן להקדיש לעילוי נשמה ו/או לברכה ותפילה

Exit mobile version