לקט חידושים על פורים | מספרי ברסלב

צָרִיךְ לְהַכְנִיס הַחֲמִימוּת הַבּוֹעֵר בַּלֵּב לִתְפִלּוֹת וּצְעָקוֹת

וְעִקַּר הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים הָיָה עַל יְדֵי מָרְדְּכַי עַל יְדֵי רִבּוּי הַצְּעָקוֹת וּזְעָקוֹת שֶׁצָּעַק לַה' יִתְבָּרַךְ וְהִכְנִיס גַּם בְּיִשְׂרָאֵל לִזְעק וְלִצְעק הַרְבֵּה לַה' יִתְבָּרַךְ כִּי אֵין שׁוּם עֵצָה נֶגְדָּם כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה. כִּי אֵין כּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה. כִּי הֵם מִתְגָּרִים בְּיִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת עַד שֶׁרוֹצִים לְהַכְנִיס חַס וְשָׁלוֹם כַּעַס וְחֵמָה בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן וְעַל יְדֵי זֶה רוֹצִים לִטְרף הַשֶּׁפַע מִיִּשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם וּלְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן אֵין עֵצָה וְתַחְבּוּלָה כִּי אִם לִצְעק הַרְבֵּה לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִּבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִלְשׁוֹנִי שֶׁצְּרִיכִין לַהֲפךְ הַחֲמִימוּת הַבּוֹעֵר בַּלֵּב מֵרִבּוּי הַצָּרוֹת שֶׁרוֹצֶה לְהַכְנִיס כַּעַס חַס וְשָׁלוֹם לַהֲפךְ הַכּל לִתְפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּצְעָקוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ בַּחֲמִימוּת הַלֵּב בִּבְחִינַת חַם לִבִּי וְכוּ'. דִּבַּרְתִּי בִלְשׁוֹנִי כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם בִּתְחִלַּת סִימָן נ"ט הַנַּ"ל שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הֵיכַל הַקּדֶשׁ הוּא עַל יְדֵי מִשְׁפָּט שֶׁיִּשְׁפּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר. דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְבּוֹדֵד וְיַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן עִם נַפְשׁוֹ וְיִשְׁפּט אֶת עַצְמוֹ וִיפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ בַּחֲמִימוּת הַלֵּב עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר אֵשׁ הַמִּשְׁפָּט וְיִשְׂרף אֶת הָרַע שֶׁל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁמְּקָרְבָם וְכוּ' עַיֵּן שָׁם.

(הִלְכוֹת פּוּרִים הֲלָכָה אוֹת ו):

שֶׁבִּשְׁבִיל מָה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְזַיִת?

אֶלָּא מָה הַזַּיִת הַזֶּה עַד שֶׁהוּא בְּאִילָנוֹ מְגַרְגְּרִין אוֹתוֹ וְאַחַר כָּךְ מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִן הַזַּיִת וְנֶחְבָּט. וּמִשֶׁחוֹבְטִין אוֹתוֹ מַעֲלִין אוֹתוֹ לַגַּת וְנוֹתְנִין אוֹתָן בְּמַטְחֵן וְאַחַר כָּךְ טוֹחֲנִין אוֹתָן. וְאַחַר כָּךְ מַקִּיפִין אוֹתָן בַּחֲבָלִים וּמְבִיאִין אֲבָנִים וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנִין אֶת שַׁמְנָן כָּךְ יִשְׂרָאֵל וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לִסְבּל כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת עַד שֶׁזּוֹכִין לְהַפְשִׁיט מֵעַצְמוֹ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְנִיעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִתְפָּס בּוֹ הֶאָרַת הַצַּדִּיק בִּבְחִינַת כָּתִית לַמָּאוֹר כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד תָּמִיד דַּיְקָא שֶׁצְּרִיכִין לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה תָּמִיד בְּכָל יוֹם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה. כִּי כָּל פַּעַם חוֹזְרִין וְנֵעוֹרִין הַמְנִיעוֹת וְכוּ' שֶׁהֵם בְּחִינַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. וְעַל כֵּן צְרִיכִין בְּכָל פַּעַם לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְכַנַּ"ל. וְזֶה: בְּאהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרךְ אתוֹ וְכוּ'. שֶׁמִּצְוַת הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה כְּנֶגֶד אֲרוֹן הָעֵדוּת שֶׁשָּׁם הַלּוּחוֹת שֶׁהֵם שׁרֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁשָּׁם עִקַּר שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה וְכוּ'. כִּי עִקַּר הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל יִשְׂרָאֵל הֶאָרַת שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי הַצַּדִּיק וְכַנַּ"ל

ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות סעדה הלכה ה אות כד

מוֹהַרְנַ"תְּ הָיָה נוֹהֵג בְּפוּרִים לִשְׁתּוֹת לְשִׁכְרָה,

וְהָיָה מְקַיֵּם בִּפְשִׁיטוּת צִוּוּי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (מְגִילָה ז:):

"חַיָּב אָדָם לִבְסוּמֵי בְּפוּרְיָא עַד דְּלא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי".

שיח שרפי קדש , אות א-תקעה

חַיָּב אִנָישׁ לִבְסוּמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי.

כִּי הַשִּׁכְרוּת הִיא הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת. וְאָז נִשְׁאָר רַק כּחַ הַמְדַמֶּה בְּבִלְבּוּל גָּדוֹל כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהַשִּׁכּוֹר אֵין לוֹ דַּעַת וְהוּא מְבֻלְבָּל מְאד. וְכָל זֶה הִיא מֵהִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת וּבִלְבּוּל הַמְדַמֶּה. שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחֲלוֹמוֹת הַמְבֻלְבָּלִין וּבִלְבּוּל כָּל הַמְשֻׁגָּעִים וּבִלְבּוּל שֶׁל הַשִּׁכּוֹר כַּמְבאָר בַּסְּפָרִים. אֲבָל בְּפוּרִים אָז זוֹכִין לְהַכְנִיעַ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כָּל כָּךְ שֶׁמִּשָּׁם בֵּרוּר הַמְדַמֶּה עַד שֶׁעַל יְדֵי הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים שֶׁהִוא בְּחִינַת מְדַמֶּה. זוֹכִין לְהַמְתִּיק בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה בְּשָׁרְשׁוֹ. כִּי אָז אֵין שְׁלִיטָה לְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהִיא כְּלַל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא לְהִתְאַחֵז בְּהַשִּׁכְרוּת שֶׁהִוא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה לְהַמְשִׁיךְ כְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם. אַדְּרַבָּא, עַל יְדֵי הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים עַד דְּלָא יָדַע וְכוּ' מַמְתִּיק וּמְבַטֵּל פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. שֶׁרָצָה לַחֲקר שׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁכִין שֶׁזֶּהוּ עִקַּר פְּגַם בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה וְעַכְשָׁו עַל יְדֵי הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי מַמְתִּיקִין וּמְתַקְּנִין זֶה הַפְּגָם. כִּי נִמְתָּק זֶה הַמְדַמֶּה בְּשָׁרְשׁוֹ בְּפוּרִים מֵחֲמַת שֶׁאָז הוּא עִקַּר הַכְנָעַת הָמָן עֲמָלֵק שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְזוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אָז אֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל יְדֵי הַמְדַמֶּה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תּקֶף הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים וְכַנַּ"ל:

ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות ברכת הריח וברכת הודאה הלכה ד אות ל

Exit mobile version