מרירות היא רפואה

לפעמים עובר על האדם ייסורים קשים מאד אבל צריך לזכור שגם תרופות הם לא טעימות למרות כל הסוכר שסמים בהם התרופות מרירות, כך השלום והתרופה הרוחנית שלך לקבלת הישועה היא לפעמים מרה!

המרירות היא הרפואה

ליקוטי הלכות – יורה דעה א, קרחה וכתבת קעקע ג, אות י.

[אומר רבי נתן מברסלב] "אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא רְפוּאָה לְכָל הַדְּבָרִים" [הן לחולי הגוף, הן של מחלות רוחניות], "כִּי אִם עַל יְדֵי מְרִירוּת..,"

"לִפְעָמִים הַחוֹלַאַת מִתְגַּבֵּר כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַחוֹלֶה לִסְבֹּל מְרִירַת הָרְפוּאוֹת, וְאָז הָרוֹפְאִים מְיָאֲשִׁין אוֹתוֹ".

"כֵּן כְּשֶׁהָעֲווֹנוֹת [של האדם], שֶׁהֵם חֳלִי הַנֶּפֶשׁ, גּוֹבְרִים מְאֹד – אָז אֵין יָכוֹל לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת" [מניעות וייסורים בגשמיות או ברוחניות], וְאָז [מתקיים הפסוק] "אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים" [אין שלום אלא יש ייסורים, אמר ה', למי? לרשעים כי הם סוחבים שקים של עוונות מאחריהם].

"וְזֶה שֶׁשִּׁבַּח חִזְקִיָּה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהִשְׁלִיךְ כָּל חַטָּאוֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו, [וה' עשה זאת] כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהַלְבִּישׁ אֶת הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת הַרְבֵּה" [כלומר שהאדם צריך להגיע לתשובה ושינוי במעשיו והשקפותיו באופן כזה שה' ירצה וישליך את התיקים מעליו וזה ימתיק מעל האדם את הייסורים והמרירות שעוברים עליו בחיים].

"נִמְצָא, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל רְחוֹקִים מֵה' יִתְבָּרַךְ – שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּגַם הַשָּׁלוֹם, בְּחִינַת "אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי", וְאֵין שָׁלוֹם בֵּין הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְקַבֵּל הָרְפוּאָה, שֶׁהוּא הַשָּׁלוֹם, צְרִיכִין לִסְבֹּל מְרִירוּת מִקֹּדֶם, כִּי דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ בִּמְרִירוּת".

"וְזֶהוּ בְּחִינַת כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל סוֹבְלִין" [הן מאומות העולם ששונאים אותנו ורודפים אותנו, ע"י גזירות שרוצים לגזור על עם ישראל, ובפרט בימינו על ארץ ישראל, הן גלויות וצרות לכל יהודי ויהודי כל אחד עם הצרות והגלות שעובר עליו בפרטיות], "כִּי כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַמְּרִירוּת שֶׁסּוֹבְלִין כְּדֵי לְקַבֵּל אַחַר כָּךְ עַל יְדֵי זֶה הָרְפוּאָה, שֶׁהוּא הַשָּׁלוֹם".

"וְזֶה בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁהִיא בְּחִינַת מְרִירוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם וְכוּ'". וְכָל זֶה הוּא לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּיָּדוּעַ, שֶׁגָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה עַל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית, פְּגַם הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְתַקֵּן חֵטְא וּפְגָם זֶה וּלְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם מֵחָדָשׁ, עַל-כֵּן הֻצְרְכוּ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַרְבֵּה כְּדֵי לְקַבֵּל הַשָּׁלוֹם עַל-יְדֵי-זֶה, כִּי אַחַר כָּךְ זָכוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, כִּי עַל שֵׁם זֶה נִקְרָא יְרוּשָׁלַיִם עַל שֵׁם יִרְאָה שָׁלֵם".

"וַעֲמָלֵק הוּא מֵעוֹלָם רְצוּעָה מַרְדוּת לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא אוֹרֵב תָּמִיד בְּעֵת שֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִזְכּוֹת לְהָרְפוּאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם. וְאָז הוּא מְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם עַל שֶׁלֹּא סָבְלוּ עֲדַיִן מְרִירוּת כְּפִי הָרָאוּי לָהֶם, כִּי בֶּאֱמֶת לֹא סָבְלוּ כָּרָאוּי, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ דִּלֵּג עַל הַקֵּץ בְּמִצְרַיִם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "וְאַתָּה הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גֵוְךָ כָּל חֲטָאַי", כִּי ה' יִתְבָּרַךְ צָפָה וְרָאָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיִשְׂרָאֵל לִסְבֹּל הַגָּלוּת עוֹד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהֲמֵהַּ", כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁאִם לֹא הָיָה ה' יִתְבָּרַךְ מְמַהֵר לְהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם קֹדֶם הַקֵּץ הָיוּ, חַס וְשָׁלוֹם, נִשְׁאָרִים שְׁקוּעִים שָׁם".

"וְזֶהוּ בְּחִינַת הַנִּזְכָּר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. שֶׁכְּשֶׁה' יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת אֲזַי הוּא בְּרַחֲמָיו מַשְׁלִיךְ חַטָּאוֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַבֵּשׁ הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת הַרְבֵּה כִּי אִם כְּפִי יְכָלְתּוֹ".

"וְזֶהוּ מַמָּשׁ עִנְיַן גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה מֻכְרָח, כִּבְיָכוֹל, לְדַלֵּג עַל הַקֵּץ וּלְמַעֵט מְרִירוּת הַגָּלוּת, כִּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לְסָבְלוֹ עוֹד כַּנַּ"ל. וַעֲמָלֵק הוּא אוֹרֵב לְיִשְׂרָאֵל וּמְקַטְרֵג עַל זֶה תָּמִיד וְיוֹרֵד וּמַסְטִין וְעוֹלֶה וּמְקַטְרֵג, הַיְנוּ בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְקַבֵּל הָרְפוּאָה שֶׁהוּא הַשָּׁלוֹם, וְאָז הוּא צָרִיךְ לִסְבֹּל מְרִירוּת מִקֹּדֶם כַּנַּ"ל, אָז הוּא מֵסִית אֶת הָאָדָם וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן שֶׁיִּסְבֹּל מְעַט הַמְּרִירוּת, וּמֵסִיתוֹ לְבַעֵט בְּהַמְּרִירוּת שֶׁהוּא מֻכְרָח לְקַבֵּל בִּשְׁבִיל רְפוּאָתוֹ.

וְאַחַר כָּךְ הוּא עוֹלֶה וּמְקַטְרֵג עַל שֶׁאֵין שׁוֹלְחִין לוֹ מְרִירוּת כָּרָאוּי לוֹ.

וּבֶאֱמֶת הָאָדָם הוּא אָז בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלָיו וְהֵקֵל מְרִירוּתוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל רְפוּאָתוֹ, אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ חָס עַל עַצְמוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְבֹּל וּלְקַבֵּל אֲפִלּוּ מְעַט מְרִירוּת בִּשְׁבִיל רְפוּאַת נַפְשׁוֹ, אֲזַי, חַס וְשָׁלוֹם, מִתְגַּבֵּר הַקִּטְרוּג וְשׁוֹלְחִין לוֹ מְרִירוּת הַרְבֵּה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבְּלוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, וְאָז "אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים".

כִּי בְּוַדַּאי אַף-עַל-פִּי-כֵן שֶׁה' יִתְבָּרַךְ גוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת, וְהוּא מֵקֵל עַל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, וְאֵינוֹ מַכְבִּיד עֲלֵיהֶם שֶׁיִּצְטָרְכוּ לִסְבֹּל מְרִירוּת כָּרָאוּי לָהֶם לְפִי חַטָּאוֹתָם, אַף-עַל-פִּי-כֵן לִפְטֹר בְּלֹא כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר, כִּי עַל כָּל פָּנִים הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְבֹּל מְעַט מְרִירוּת, כְּפִי יְכָלְתּוֹ, בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָתוֹ וּרְפוּאַת נַפְשׁוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשָּׁלוֹם שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בִּמְרִירוּת כַּנַּ"ל.

וְאִם [האדם] אֵינוֹ חָס עַל נַפְשׁוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְבֹּל שׁוּם מְרִירוּת לְצֹרֶךְ רְפוּאַת נַפְשׁוֹ, אֲזַי חַס וְשָׁלוֹם, שׁוֹלְחִין עָלָיו מְרִירוּת הַרְבֵּה [יותר] כָּרָאוּי לוֹ [לפי הדין, ולא מעט ייסורין ומרירות כמו שרצו לרחם עליו].

וְזֶה בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא אוֹרֵב עַל יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַזֹּאת שֶׁהֵם עֲיֵפִים וִיגֵעִים, בְּחִינַת "וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְכוּ' ". וְאָז אוֹרֵב עֲלֵיהֶם וּמְקָרֵר אוֹתָם שֶׁלֹּא יִהְיוּ, חַס וְשָׁלוֹם, לְהוּטִים אַחַר ה' יִתְבָּרַךְ לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, בְּחִינַת "אֲשֶׁר קָרְךָ [לשון קרירות] בַּדֶּרֶךְ".

וְעַל-כֵּן נִסְמַךְ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק – לְמַסּוֹת וְנִסְיוֹנוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אַיִן, וַיָּבוֹא עֲמָלֵק וְכוּ'". כִּי כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁהָיוּ לְיִשְׂרָאֵל אָז, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם מַיִם בִּרְפִידִים, וְכֵן מְרִירַת הַמַּיִם בְּמָרָה. כָּל זֶה הָיָה בְּחִינַת הַמְּרִירוּת שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל כְּדֵי לְקַבֵּל הַשָּׁלוֹם עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ"ל…

[נמצא שכל הניסיונות שעוברים על האדם הם כדי לראות שאם יעמוד בניסיון ויקבל את הקצת מרירות בשמחה ובאהבה, בהבנה שכל זה נשלח לו לטובתו לכפרת עוונות וכד', וזה עוד ברחמנות עליו, ולא נותנים לאדם ניסיון שלא יכול לעמוד בו, לא נותנים לאדם מרירות שאינו יכול לסבול, אזי אם יעמוד בניסיון – אזי טוב לו המרירות הזו, מאם לא יעמוד בניסיון ויבעט ח"ו ביסוריים ויבוא עם טענות כלפי מעלה רח"ל, אזי יביאו לו מרירות יותר גדולה כראוי לו לפי הדין ח"ו].

וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא קִבְּלוּ הַמְּרִירוּת כָּרָאוּי וְהִרְהֲרוּ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, עַל-כֵּן בָּא עֲמָלֵק וְלָחַם עִמָּהֶם בָּעֵת הַהִיא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקִּטְרוּג הַנַּ"ל, כִּי מִלְחַמְתּוֹ הָיְתָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה כַּמּוּבָא. וְעַל-כֵּן ה' יִתְבָּרַךְ שׂוֹנֵא אוֹתוֹ כָּל כָּךְ יוֹתֵר מִכָּל הָעַמִּים, כִּי הוּא אוֹרֵב לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד תָּמִיד בְּעֵת שֶׁהֵם בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה בְּעֵת הַלַּחַץ וְהַדְּחָק בְּעֵת שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת כַּנַּ"ל:

ובכל אופן יהי' רצון שלא נדע צער ויגון, ונזכה לעבודת ה' מתוך שמחה, ויישוב הדעת, והשקפה ישרה של הצדיקי אמת.

ונזכה להשליך את השקים של העוונות שהם הדעות המשובשות וההשקפות העקומות – שאנחנו סוחבים והם הם המקטרגים ומשטינים עלינו ומונעים אותנו מלהתקרב לעבודת ה' באמת !