הכנסת אורחים

גודל מעלת מצוות הכנסת אורחים

כמה מילים מפרשת השבוע וירא – על גודל מצוות הכנסת אורחים, וגם כמה כללים חשובים שאנשים טועים ומסכנים את עצמם במיוחד בדור הזה שיש משוגעים למיניהם… מי שמחפש לקיים מצוות ביישוב הדעת ובשמחה כנסו ותהנו

הכנסת אורחים

בס"ד

ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א. יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע וירא

להורדת העלון בקבצי PDF להדפסה לחץ כאן >> פרשת השבוע ירא – ישיבת ברסלב

לכבוד…אחדשה"ט! בעזרהי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע,

וזהו (בראשית יח-א) "וירא אליו ה' באלני ממרא. והוא יושב פתח האוהל כחום היום".

ופרש"י לראות אם יש עובר ושב, ויכניסם בביתו, והוא מחז"ל במדרש אגדה.

והנה ידוע ומפורסמת גודל מעלת ומצוות הכנסת אורחים, וכמ"ש חז"ל (שבת קכז.) גדולה הכנסת אורחים יותר מהשכמת בית המדרש,

ואמרו חכמינו ז"ל : גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה,

ואמרו (שם-פאה פ"א מ"א) שהכנסת אורחים היא מהדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא.

ואמרו (אבות פ"א מ"ה) יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר יהי ביתך פתוח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך,

ואמרו (סוף ברכות, סג:) תנו רבנן כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם רבי יהודה, ורבי יוסי, ורבי נחמיה, ורבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, פתחו כולם בכבוד האכסניא, ופרש"י מכניסי אורחים בבתיהם.

וכוחה וזכותה עצום להגן מהעונש ופורעניות כמ"ש (סנהדרין קג:) תניא רבי נתן אומר ממקומו של מיכה עד שילה מקום המשכן ג' מילין, והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה. בקשו מלאכי השרת לדוחפו, אמר להן הקב"ה הניחו לו שפיתו מצויה לעוברי דרכים. וא"ר יוחנן גדולה לגימה (ופרש"י אכילה שמאכילים אורחים) דא"ר יוחנן בשכר (שמות ב-כ) קראן לו ויאוכל לחם, זכו בני בניו וישבו בלשכת הגזית.

ועיי"ש עוד שבזכות הכנסת אורחים מעלימים עיניים מן הרשעים ובזכותה זוכים להשראת השכינה עיי"ש.

ואמרו חז"ל (במדבר רבא י'.) שיש מי שלא היה ראוי לכך, ואעפ"כ כתבו שמו בשם הצדיקים, לפי שהיה מקבל אורחים.

ואיתא בת"ז (תיקון ו-דף כג:) זכאה איהו מאן דמקבל אורחין ברעו שלים (פירוש בחפץ לב), כאילו מקבל אפי שכינתא (פני שכינה),

ואיתא בזוה"ק (פ' אמור, דף צד.) מאן דמזדמן לאורחא בעי לאחזאה ליה חידו ואנפין נהירין (פירוש המזמין אורחים לביתו צריך המארח להראות לאורח פנים שמחות ומאירות פנים.).

ועוד איתא בזוה"ק (שם, דף קד.) שהמשמח את האורחים הקב"ה שמח עמו. ואיתא בזוה"ק (פ' השבוע, דף קד.) שמי שהקב"ה אוהב אותו שולח לו דורון, ומהו דורון? אורח עני.

וביותר המצוה גדולה עוד יותר ויותר כשמארח תלמיד חכם בביתו, ואמרו חז"ל (ברכות י.) כל המארח ת"ח בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו – מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין.

ואמרו (שם סג:) ומה יתרו שלא אירח את משה אלא לכבוד עצמו – כך המארח ת"ח בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו – על אחת כמה וכמה.

וכן אמרו (במדבר רבא כג) כל המסעות האלה על שקיבלו ישראל עתיד הקב"ה ליתן שכרן, המקבל ת"ח לתוך ביתו, על אחת כמה וכמה.

ואמרו (מדרש שמואל יח) כל המארח ת"ח בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו – כאילו עושה חסד עם כל בני ישראל.

ואעפ"כ [שדיברנו בגודל המצווה] השכל מחייב.., וכן אמרו והזהירו חז"ל לנקוט כמה צעדים של זהירות, וכדאיתא בזוה"ק (פנחס, דף רנו:) שאורחים בלתי מוכרים יש להזהר שיאוכלו בנפרד מאנשי הבית.

וק"ו שלא יושיבם עם אשתו ובתו.

ואיתא בזוה"ק (נח דף סז.) שלא יארח בבית אורח חשוד, וזה לשונו : לא יקבל ברנש אושפיזא בביתיה אי איהו חשיד ביה דאיהו חייבא (חוטא ורשע), אא"כ קאים בעינוי לזכאה דלא חשיד בעינוי כלל.

ובפרט בדורינו שרבו כמו רבו משוגעים, וחולים מסוכנים למיניהם, גם בעיניני צניעות, זה לא פשוט כלל להכניס כל אדם הביתה, ובפרט ללינת לילה, והמבין יבין !

והנה עוד אמרו בזוה"ק (ואתחנן, דף רסח.) שאורח בשני ימים ראשונים מתנהג בעדינות ובביישנות כאורח, ואח"כ נעשה כבעל הבית, ע"כ.

וגם לזה צריך המארח לתת לבו ולקחת את דבר זה לתשומת לבו, וק"ו האורח שלא ימאס בעיני הבעה"ב.

ובכלל כל אורח צריך להתנהג בעדינות כאורח, וכבר אמרו חז"ל (פסחים פו:) לאורח: כל מה שיאומר לך בעה"ב עשה, וכדאיתא בזוה"ק (פנחס, רמד.) שבעה"ב המזמין את המלך לביתו – יש למלך לעשות רצון הבעה"ב. וכדאיתא בזוה"ק (ויצא, קמח:) שכל אדם בביתו יתנהג כרצונו, אבל כשמתארח אצל אחר יעשה רצון בעה"ב.

וצריך כל אורח להתנהג בדרך ארץ ובהתחשבות (ויש לשים לב לא לבזבז כספו של בעה"ב באוכל ובחשמל וכו' ולשים לב שעכשיו צריך להיות כפוף ולהתאים עצמו לרצון בעה"ב). ואמרו חז"ל (כתובות סה.) וכן נפסק בשו"ע (או"ח סי' רמ סי"ג) שאכסנאי אסור בתהמ"ט באופנים מסויימים, ויזהר שלא יהא אורח מכניס אורח – שזה דבר בזוי ולא יעשה וכמ"ש חז"ל (ב"ב צח:), וכן איתא במס' דרך ארץ זוטא (פ"ח) שהוא דבר מגונה מאד, ויזהר מלהתקוטט עם המארח, ואפי' להחליף מארח, וכמ"ש חז"ל (ערכין טז:) שאכסנאי פוגם ונפגם.

וחז"ל (שם) נתנו מקור מן התורה שלא ישנה אדם באכסניה שלו.

ואמרו (ב"מ פז.) לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניה שלו. ואמרו (ברכות נח.) אורח טוב מה הוא אומר ? כמה טרחות טרח בעה"ב בשבילי, וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי..,

אבל אורח רע מה הוא אומר ? מה טורח טרח בעה"ב, לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו. וכן אמרו (ירושלמי ברכות פ"ט) אורח טוב אומר ברוך בעה"ב, זכור בעה"ב לטובה.

והנה הכלל שהמארח צריך להנעים מה יותר לאורח ולהעלים עין (עד כמה שאפשר) מהתנהגות לא מתאימה, ומאידך האורח התאמץ מה יותר לא להטריח לבעה"ב ולהיות מאד מאד עדין, וימעט בבקשות. ויהיו לו אפס דרישות ויכיר בטובה. בזה ובבא.

והנושא מורכב מאד, והכל לפי העניין, והכל לפי רצון ה'.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב מאיר

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

שאלות לראש הישיבה על פרשת השבוע

ניתן להעביר בטופס הנ"ל 

    שם פרטי ושם משפחה

    דואר אלקטרוני (חובה)

    מלא באופן ברור את תוכן השאלה !
    באם יהי' צורך לחזור טלפונית - השאר מספר נייד.

    Exit mobile version