רבי נחמן מברסלב 148

רבי נחמן מברסלב 148.

מאת ראש מוסדות ברסלב – הרה"ח שמעון יוסף הכהן ויזנפלד שליט"א]

(מתוך ספר "שי למורא" על התיקון הכללי)

אויבי יאמרו "רע" לי. 

כי היצר הרע והס"א וחיילותיו, וכן השונאים ומתנגדים אומרים "רע" יהא לך בסופך, והנך הולך בדרך הרעים

כי הם מהפכים הקערה על פיה, ואזלי בתר איפכא.

מתי ימות ואבד שמו.

כדרך השונא בתכלית השנאה, המקלל את שונאו ומצפה שיעבור מן העולם,

ועכ"פ רוצים שיאבד שמו, וכבודו ומעמדו וחשיבותו שיתכן שזה מה שמפריע להם בעיקר.

פירוש אחר אויבי יאמרו "רע לי".

ידוע שאחד הדברים החשובים לרפואת החולה הוא שיהי´ לו מצב רוח טוב,

ודבר זה עם שמחה — מסוגלים לרפאותו, ואילו ההיפך — ההיפך.

ואלו הרשעים, מורידים לו המורל והמצב רוח, בדברם איתו ובסביבתו שהמצב רע ומר ואין לו תיקוה.

מתי ימות ואבד שמו. ומחכים לרגע שימות.

ויש לשאול מילא שמרשעותם רוצים שימות, אבל מה להם עם אבידת שמו שכה מיחלים לה?

אלא ששנאה הבאה מקנאה, שצי כולא ומכליא כולא.

ולא רק את החיים לא מפרגנים, אלא ובעיקר שמו הטוב.

ואין להם מנוחה כ"ז שהוא חי, או שמו הטוב חי בבחי´ "דוד מלך ישראל חי וקיים".

 [מחשבות והרגשות בעת אמירת התיקון הכללי, ניתן להזמין חוברות של תיקון הכללי לזיכוי הרבים במחיר הפצה ! לפרטים 050-4161022

ברסלב 148 – כבודו יתברך 

כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ מֵראשׁ וְעַד סוֹף, הַכּל הָיָה בִּשְׁבִיל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כְבוֹדוֹ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לא בָרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְכוּ'";

כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכּל בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ, הַיְנוּ לָדַעַת וּלְהַכִּיר אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאִי אֶפְשָׁר לָדַעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל-יְדֵי שְׁמוֹ. וּבֶאֱמֶת ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, כִּי שְׁמוֹ הוּא אַחְדוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי", רַק שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לִתְפּס בְּדַעְתֵּנוּ רַק שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, שֶׁיֵּשׁ אָדוֹן וּמַנְהִיג וּמוֹשֵׁל יִתְבָּרַךְ, אֲבָל עַצְמִיּוּת אֱלָקוּתוֹ, לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל כַּנַּ"ל.

אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכּל אֶחָד, הוּא וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁאָנוּ עוֹבְדִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְכָל הַתְּפִלּוֹת וּבְרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, הַכּל כְּדֵי לְגַלּוֹת שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ יִתְבָּרַךְ, לְגַדֵּל וּלְפַרְסֵם שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא אַחְדוּתוֹ מַמָּשׁ, וְכַד אַנְתְּ תִּסְתַּלַּק מִנֵּיהוֹ, אִשְׁתָּאָרוּ כֻּלְּהוֹ שְׁמָהָן כְּגוּפָא בְּלָא נִשְׁמְתָא.

וְעַל-כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְכַוֵּן בְּכָל עֲבוֹדָתֵנוּ לְבַעַל הָרָצוֹן לְבַד, אֵלָיו דַּיְקָא וְלא לְמִדּוֹתָיו שֶׁהֵם שְׁמוֹתָיו [לא כַּאֲשֶׁר יְכוֹלִין לִטְעוֹת בִּפְשִׁיטוּת לְשׁוֹן קְצָת מֵהַמְקֻבָּלִים שֶׁכָּתְבוּ, שֶׁצְּרִיכִין לְכַוֵּן לִשְׁמוֹ דַּיְקָא, וְאֵין לָנוּ אֵצֶל בַּעַל הָרָצוֹן וְכוּ', כִּי חָלִילָה לְפָרֵשׁ בָּזֶה כַּוָּנַת הַמְקֻבָּלִים כִּפְשׁוּטוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם כַּוָּנָה מְיֻחֶדֶת בָּזֶה].

וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" אֵלָיו וְלא לְמִדּוֹתָיו, הַיְנוּ כִּי כָּל כַּוָּנָתֵנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד, אֲשֶׁר צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל וְקָרָא אֶת עַצְמוֹ בְּשֵׁמוֹת אֵלּוּ, וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בָּהֶם, אַף-עַל- פִּי שֶׁהוּא מְרוֹמָם וְנִשָּׂא מֵהֶם;

אַךְ אַף-עַל- פִּי-כֵן, כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ אָנוּ מְכַוְּנִין אֵלָיו לְבַדּוֹ, שֶׁהוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַשֵּׁמוֹת, וְעַל-כֵּן הֵם אַחְדוּתוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ" (ישעיה כו), בְּךָ דַּיְקָא !

(הלכות ברכות השחר, הלכה ג, אות לד). 

Exit mobile version