ספר שמות הצדיקים
ספר שמות הצדיקים להדפסה ולקריאה, מנוקד. עם ההקדמה ותפילה לאחר מכן להיושע בזכות הצדיקים קדושים אשר בארץ המה.
איך להשתמש בסגולה של ספר שמות הצדיקים?
ישנם האומרים את שמות הצדיקים ברצף בפעם אחת. יש מחלקים לכמה אנשים לומר ביום אחד את הכל כסגולה לקבלת התפילות, ולאחר מכן מבקשים בקשות בזכות הצדיקים!
המומלץ הוא לחלק את הרשימה לפי שמות האלף בית, או כל פעם דף אחד ליום או 10 שמות כל יום או 2-5 דקות כל יום, מזכירים את שמות הצדיקים ולאחר מכן מבקשים בקשות – כדי שתשמע ותתקבל ברצון בזכות צדקותם ומעשיהם הטובים של הצדיקים האמיתיים – לפני השי"ת ברחמים וברצון. אמן.
בברכת התורה ולומדיה חסידי ברסלב
כנסו לקישור הבא לאמירת הספר שמות הצדיקים המלא מנוקד נוח לקריאה אונליין.
הקדמה לספר שמות הצדיקים
לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות הארץ, אל תקרי שמות אלא שמות (כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה ברכות ז':) אלו שמות הצדיקים אשר שמו יתברך משתף בשמם, ראה זה חדש אשר לא היה לעולמים, כרך קטן, גדול ונורא, זה ספר זכרון ליראי ה' ולחושבי שמו. כי זכר כל הצדיקים לפניכם יבוא, בספר הזה ודע וראה כי שמות כל הצדיקים המזכרים בכל ספרי תנ"ך ובפרט הנזכרים בדברי הימים ובעזרא נחמיה, כולם נפרטים כאן.
וביותר תראה נפלאות מעשי הספר הזה, בענין שמות התנאים והאמוראים, שנזכרים כאן כל שמותם הקדושים המזכרים בכל הש"ס בתלמוד בבלי וירושלמי ספרי וספרא ותוספתא ומכילתא ובכל ספרי המדרשים ואבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר ותנא דבי אליהו ובזוהר הקדוש ותקונים, דרשו מעל ספרי ה' ותראו כי לכולם בשם יקרא אחד מהם לא נעדר, גם כל שמות רבנן סבוראי וגאונים ושמות הרבה צדיקים שהיו אחריהם עד הדור הזה, כולם נקבצו בספר הזה, ספרן של צדיקים.
מעלת כתיבת שמות צדיקים
והזכרתם מבואר קצת בספר המידות לרבי נחמן מברסלב, כמובא שם באות צדיק (בסימן י"ט) והזה לשונו: מי שהקדוש ברוך הוא חשוב בעיניו יכתוב בספר כל שמות הצדיקים והתנאים והיראים לזכרון, ועין שם נפלאות איך ענין זה מרמז בפסוק: ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו, עין שם, ובאות צדיק השני (מה א"ב החדש – ספר המידות , בסימן כ')
וזה לשונו:
על ידי הזכרת שמות צדיקים יכולים להביא שנוי במעשה בראשית, כלומר לשנות הטבע וכו' עין שם. הן המה הדברים אשר העירוני לזה לטרוח היגיעה גדולה לאסוף ולקבץ בכרך אחד כל שמות הצדיקים האלו.
ויותר מזה יכול להבין כל אחד בעצמו גודל מעלת הזכרת שמות הצדיקים הנוראים האלו, אשר כל קיום העולם וכל סימכותינו ותקותנו הוא רק עליהם לבד, וכל התגלות אלקותו והתגלות תורתו הקדושה נמשך לעולם על ידם, כי הם חיינו וארך ימינו ובתורתם אשר מסור לנו נהגה יומם ולילה, מי יתן שנזכה להמשיך עלינו אור קדשתם שנזכה לילך בעקבותם, ובזכות הזכרת שמותם יפתח עלינו אור דעת ללמוד וללמד לשמור את כל דברי תורתם, ובזכותם יבנה ציון וירושלים וישובו כהנים לעבודתם, במהרה בימינו אמן.
סיום הספר והתפילות
עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ, לְסַדֵּר כָּל שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הַנִּזְכָּרִים בְּתַנַ"ךְ, וְכָל שְׁמוֹת הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים הַנִּזְכָּרִים בְּכָל הַשַּׁ"ס, בְּתַלְמוּד בַּבְלִי וִירוּשַׁלְמִי, סִפְרֵי וְסִפְרָא וְתוֹסֶפְתָּא. וּמְכִילְתָּא וּמִדְרָשִׁים וּבְסִפְרֵי הַזּהַר הַקָּדוֹשׁ. לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא אֶחָד מֵהֶם לֹא נֶעְדָּר. וּמַעֲלַת הַזְכָּרַת שְׁמוֹתָם מְבאָר בִּסְפָרִים, כִּי כָל שְׁמוֹתָם הֵם סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, וְעַל יְדֵי הַזְכָּרַת שְׁמוֹתָם נִזְכֶּה לְעוֹרֵר כּחַ הָרְשִׁימָה שֶׁל מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר גַּם כֵּן לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֵילֵךְ בְּעִקְבוֹתָם, וְעַיֵּין בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת לְרַבֵּינוּ זַ"ל מַעֲלַת עִנְיָן זֶה.
וְזאת לָדַעַת, כִּי הַצַּדִּיקִים שֶׁאַחֲרֵי בַּעֲלֵי הַשַּׁ"ס לֹא הָיָה בְּיָדִי לִרְשׁם כֻּלָּם, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵהֶם כִּי אִם עַל יְדֵי חִבּוּרֵיהֶם, וְאֵין בְּיָדִי כָּל חִבּוּרֵיהֶם לִפְרט כֻּלָּם. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לְדוֹרוֹתֵינוּ, אָנכִי הָרוֹאֶה שֶׁגַם כֵּן נִשְׁמַט מֵהֶם הַרְבֵּה כִּי צָעִיר אָנכִי לְיָמִים, וְנֶעֱלַם מִמֶּנִּי וְלֹא אֵדָע לִפְרוֹט כֻּלָּם, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁגַּם מֵאוֹתָן שֶׁכְּבָר יָדַעְתִּי נִשְׁכְּחוּ קְצָתָם מֵאִתִּי בְּעֵת הַדְּפוּס.
גַּם דַּעַת לְנָבוֹן נָקָל שֶׁאֵין מֵהַדֶּרֶךְ לִרְשׁם כִּי אִם אוֹתָן הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ, עַל פִּי מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז"ל שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הַחַיִּים וְכוּ'. הֵן עַל כָּל אֵלֶּה, אַל יִפָּלֵא. הַמְעַיֵּין, אִם יִמְצָא זֵכֶר כַּמָּה צַדִּיקִים לִבְרָכָה, שֶׁנִשְׁמְטוּ מִכָּאן כִּי לֹא הָיָה בְּיָדִי לִפְרט כֻּלָּם מַחֲמַת כָּל הַנַּ"ל.
וְאֶת אֲשֶׁר מָצְאָה יָדַי לַעֲשׂוֹת עָשִׂיתִי, לְזַכּוֹת אוֹתִי וְאֶת בְּנֵי גִילִי שֶׁיִהְיֶה שָׁגוּר בְּפִינוּ הַזְכָּרַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר מַעֲלַת הַזְכָּרַת שְׁמוֹתָם אֵין לְשַׁעֵר, וְיִכְלּוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְבָאֵר כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת בְּלִי שִׁעוּר נִצְמָחִים מִזֶּה. וְהָרוֹצֶה לְהוֹסִיף יָבוֹא וְיוֹסִיף וְיוֹסִיפוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם.
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָשִׂים חֶלְקֵנוּ עִם הַצַּדִּיקִים לְעוֹלָם, וּבִזְכוּתָם יִבְנֶה צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן. חֲזַק.
תְפִילָּה לְאָמְרָהּ אַחַר הַזְכָּרַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ, חֲסִידִים גִּבּוֹרִים מָארֵי תוֹרָה חוֹזִים נְבִיאִים צַדִּיקִים, בִּזְכוּת שְׁמוֹתָם הַקְּדוֹשִׁים וּבִזְכוּת תּוֹרָתָם וּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁעָשׂוּ לְפָנֶיךָ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. וּתְזַכֵּנִי שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלֵינוּ אוֹר קְדֻשָּׁתָם, שֶׁנִּזְכֶּה לֵילֵךְ בְּעִקְבוֹתָם וְלִדְרךְ בִּנְתִיבוֹתָם.
וְנִזְכֶּה מֵעַתָּה בְכחָם הַגָּדוֹל לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ, וְתִתֶּן בְּלֵב כָּל הַצַּדִּיקִים, הֵן אוֹתָם שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ, הֵן אוֹתָם הַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁלֹא זָכִיתִי לֵידַע מִשְׁמוֹתָם, שֶׁכֻּלָּם כְּאֶחָד יָגִנּוּ עָלֵינוּ וְיַמְלִיצוּ טוֹב בַּעֲדֵנוּ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁתָחוּס וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִתֵּן בְּלִבֵּנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְתָסִיר מִמֶּנּוּ לֵב הָאֶבֶן וְתִתֶּן לָנוּ לֵב בָּשָׂר וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְנִזְכֶּה לֵילֵךְ בְּארַח צַדִּיקִים, וִיְהִי חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לָעוֹלָם הַבָּא בְגַן עֵדֶן וְלֹא נֵיעוֹל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ.
וְתַעֲזר לָנוּ בִּזְכוּת זְכִירַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּזְּכֶּה לִפְעל כָּל בַּקָּשָׁתֵינוּ לְפָנֶיךָ בְּכָל מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וּתְבַטֵּל הַטֶּבַע וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְהַשְׁגָּחָתְךָ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וְיֻמְּשַׁךְ עָלֵינוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְחַיִּים וּרְפוּאָה וּפַרְנָסָה וּבְרִיאוּת הַגּוּף וְכָל טוּב, שֶׁלּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל.
וְכָל הַנְהָגַת תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כֻּלָּם יִשְׁתַּנּוּ לְטוֹבָה עָלֵינוּ בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלּוּ שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהַזְכָּרַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם כּחַ לְהָבִיא שִׁינּוּי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע לְטוֹבָה. כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן עַתָּה כִּי אִם עַל זְכוּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שׁוֹכְנֵי עָפָר, "לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם".
מָלֵא רַחֲמִים, זָכְרֵינוּ בְזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים, זְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ, בִּזְכוּתָם תּוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים לְהִוָּשַׁע בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְתָשִׂים חֶלְקֵנוּ עִם כָּל הַצַּדִּיקִים לְעוֹלָם וָעֶד. וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ, וְעַל חַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת נִשְׁעָנְנוּ, בָּרוּךְ אַתָּה מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים.
ליקוטי מוהר"ן רנ – כל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת
דע שכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת, כי מי שיש לו דעת ויודע שהכל בהשגחה מהשם יתברך, אין לו שום יסורין, ואינו מרגיש שום צער, כי "ה' נתן וה' לקח" (איוב א). ואף על פי שיש יסורין שבהכרח מרגישים אותם, כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה, כמו ייסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף,
והם ייסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף, ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק, על כן בהכרח מרגיש הייסורים בעת הפרוד, אף על פי כן הייסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה מהשם יתברך, ומכל שכן שאר מיני צער ויסורין שאין מרגישין כלל כשיש לו דעת כנ"ל, ועקר הצער מהיסורין, הוא מחמת שנוטלין ממנו הדעת כדי שירגיש הייסורין:
וזה עקר צער של ישראל שיש להם בגלות, הכל הוא מחמת שנפלו מהדעת ותולין הכל בטבע ובמקרים ובמזל, ומחמת זה יש להם צער ויסורין כנ"ל, וזה בא להם מחמת שהם שרויין בין העכו"ם ולמדו מהם, מחמת שרואין שעתם מצלחת מאד, וישראל נבזים ושפלים, על כן הם לומדים מהם ותולין הכל בטבע ומקרה, ומחמת זה בעצמו יש להם יסורים, כי אלו היה להם דעת שהכל בהשגחה. לא היה להם יסורים כלל כנ"ל.
ובאמת ישראל הם למעלה מהטבע, רק כשהם חוטאים, חס ושלום, אזי נופלים אל תחת הטבע, כמו העכו"ם שהם תחת המזל והטבע, ואזי יש להם גלות וצער, חס ושלום, ועקר הצער והגלות שלהם הוא רק על ידי זה בעצמו שאין להם דעת, ותולין בטבע, וכשהקדוש ברוך הוא רוצה לרחם על ישראל, ולהושיעם מגלותם, ולעשות קץ וסוף מהמצר להם, אזי ממשיך עליהם השגחה, ואזי מכניע ומבטל הטבע והמזל שהיה מחיב שיהיו ישראל נתונים תחת ידם, ואזי מחיב המצר להם, וישראל עולים עליהם על ידי ההשגחה:
ודע שזאת ההשגחה הוא ממשיך מסוף העולם, כי לעתיד בעת הקץ יתבטל הטבע לגמרי, ולא יהיה רק השגחה לבד, כמה שכתוב (ישעיה נ"א): "כי השמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה", הינו שיתבטל הטבע שהיא על פי מערכת הכוכבים ומזלות, וזהו נמלחו, הינו שיתבלבלו ויתערבבו כל המזלות, ולא יהיה שום מזל רק השגחה לבד, ואז יהיו ישראל למעלה,
ועל כן גם עתה כשהשם יתברך רוצה לעשות קץ וסוף מאיזה עכו"ם ושיהיו ישראל למעלה, אזי ממשיך עליהם השגחה מקץ וסוף העולם, שאז לא יהיה רק השגחה, ועל ידי זאת ההשגחה נתעלים ישראל ונעשה קץ וסוף מהעכו"ם שהיה מצרה להם: וזה בחינת (יחזקאל ז'): "קץ בא הקץ", הינו כשהקדוש ברוך הוא רוצה להביא קץ על העכו"ם, אזי ממשיך השגחה מקץ האחרון כנ"ל: ותפלה הוא בחינת השגחה למעלה מהטבע,
כי הטבע מחייב כך, ותפילה משנה הטבע, והוא בחינות גדול, בחינת (דברים ד): "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו אליו", כי זה גדלתנו, שהשם יתברך שומע תפלתנו, ומשנה הטבע על ידי השגחתו יתברך וכמו שכתוב (מלכים ח'): "ספרה נא לי את הגדולות אשר עשה אלישע", וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (מגלה כז): 'ואלישע דעבד ברחמי הוא דעבד', נמצא שתפלה שהיא בחינת נסים והשגחה הפך הטבע, היא בחינת גדול:
וזה פרוש מה שהשיב אובי טמיא לרב קטינא (ברכות נט): מאי גוהא? בשעה שהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו שהן שרויין בצער בין העכו"ם מוריד שני דמעות לים הגדול וקולו נשמע מסוף עולם ועד סופו, הינו כשהקדוש ברוך הוא זוכר שהן שרויין בצער בין העכו"ם, בין העכו"ם דיקא, כי זה עקר הצער, מה שהן שרויין בין העכו"ם ולמדו מהם ונפלו מהדעת ותולין בהמזל והטבע, וזה עקר הצער שלהם כנ"ל, ואזי מוריד דמעות וכו'.
הינו שממשיך עליהם השגחה כי דמעות הם בחינות השגחה, כמה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (שבת קנא: ): על פסוק (קהלת י"ב): "ושבו העבים אחר הגשם", 'זה הראות שהולך אחר הבכי', נמצא שהדמעות הם לוקחים חלק הראות, והראות נמשך לתוכם, נמצא שהדמעות הם חלקי ההשגחה והראות, כי הדמעות לוקחים הראות כנ"ל:
וזה 'ומוריד שני דמעות', הינו שממשיך חלקי ההשגחה, לים הגדול, הינו בחינות העכו"ם המושלין על ישראל, בחינת (ישעיה נ"ז): "והרשעים כים נגרש", ואזי נעשה בחינות גדול בחינת השגחה, בחינות תפלה שהיא בחינת גדול כנ"ל, וזהו וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו, הינו שממשיך השגחה מסוף העולם מקץ האחרון עד סופו, לעשות סוף וקץ מהעכו"ם המושלים בישראל, בחינות קץ בא הקץ כנ"ל:
וזה בחינת דמעות שבוכין בעת הצער, כי מאחר שיש לו יסורין וצער, על כן הוא צריך לבחינות השגחה, כדי שיהיה לו ישועה כנ"ל, ועל כן מורידין דמעות כדי להמשיך על ידם חלקי ההשגחה והראות, כי ההשגחה והראות נמשך לתוך הדמעות, בבחינות "ושבו העבים אחר הגשם" 'זה הראות שהולך אחר הבכי', הינו שהם מחסרים הראות ונוטלים חלק מהראות נמצא שהראות נמשך לתוך הדמעות כנ"ל:
וזה בחינות (ישעיה ל"ח): "ויבך חזקיהו בכי גדול", הנאמר בעת שחלה, 'בכי גדול' דיקא, כי המשיך לתוך הבכי את הראות וההשגחה, שזה בחינות גדול בחינות תפלה וכו' כנ"ל, וזה מה שנאמר בדוד בעת שבכה על צערו, (שמואל א כ): "עד דוד הגדיל", שהגיע בכיתו לבחינות השגחה בחינות גדול כנ"ל, כי על ידי ההשגחה נצולים מכל מיני צער ויסורין כנ"ל:
חיי מוהר"ן קצה
(יא) ענה ואמר בודאי כל מה שנעשה בעולם, אפלו מה שנעשה בין האמות וכל הנהגת מהלכם ומלבושיהם הכל כאשר לכל, בודאי אין שום דבר נעשה בעולם לבטלה חס ושלום (רק כל דבר יש לו איזה שרש). ואפלו מי שאינו יודע מה נעשה בעולם, אף על פי כן כשזוכה לעשות רצון הבורא יתברך בודאי הוא טוב מאד, אשרי לו.
וצריכין לבקש מהשם יתברך שיזכה לכון רצונו יתברך לעשות רק מה שהוא יתברך חפץ, אבל כשזוכין שמתנוצץ לו הארה וזוכה לדעת מה הוא עושה אזי טוב לו ביותר שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת (יחזקאל א) "נפתחו השמים ואראה מראות אלקים" שנפתחין לו כל השמים וכל החכמות והשכליים וזוכה לראות מראות אלקים הינו שאלקים מראה לו מה שהוא עושה בעולם.
כי על ידי החכמה בעצמה שנפתח לו, על ידי זה נפתחים השמים כי (תהלים ק"ד): "כלם בחכמה עשית". ואז כשזוכה לראות מה שהוא עושה בעולם אזי בודאי השם יתברך שומרו מלהכשל חס ושלום.
וזה בחינת (דניאל י"ב): "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע", כי על ידי השכל והחכמה שמתנוצץ ומזהיר על ידי זה נפתחין השמים והרקיעין כי כלם בחכמה עשית כו'. ואזי כשמזהיר ומתנוצץ השכל ונפתחין הרקיעין בחינת והמשכילים יזהירו וכו' ואז הוא יודע מה הוא עושה, ואז הוא נשמר ממכשול חס ושלום כנ"ל.
וזהו בחינת האותיות של ראשי תבות של זה הפסוק ו'המשכילים י'זהירו כ'זהר ה'רקיע שהם ראשי תבות יוה"ך שזה בחינת השם הקדוש המסגל לשמירה. כי על ידי בחינת והמשכילים יזהירו, על ידי זה הוא נשמר ממכשול כנ"ל, שזה בחינת שם הנ"ל שהוא שמירה להולכי דרך מגזלן ורוצח כמובא אצל תפלת הדרך. והוא יוצא מהפסוק (תהלים צ"א): "כ'י מלאכי'ו יצו'ה ל'ך" שסופי תבות יוה"ך כמובא שם.
וראינו לנכון להביא תורות ושיחות אלו בעניין השגחת השי"ת על עמו ישראל יחד עם ספר שמות הצדיקים, לראות ולהבין גודל מעלת אמירת שמות הצדיקים אשר מסוגל לשנות את הטבע ע"י השגחת ה' ע"י חכמה ועשיית רצונו ית'.
וה' הרחמן ירחם על עמו ישראל – וישגיח עלינו ברחמים לטובה, ביותר בא"י, בחי' עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית!
לקריאת שמות הצדיקים המלא ומנוקד כנסו – ספר שמות הצדיקים
- ספר שמות הצדיקים להדפסה מנוקד
- ספר שמות הצדיקים להורדה ועריכה
- לעוד תפילות מועילות כנסו – אתר תפילות ישראל
