בדיחות – כי אחרת אי אפשר לחיות !
גם אם הם לא הכי מצחיקות כמו בדיחות קרש –
בכל זאת הם כלי לצאת מן העצבות והמרירות של החיים –
כמו רבינו נחמן מברסלב אמר שמצווה גדולה להיות תמיד בשמחה.
בדיחות | בדיחות קרש | בדיחות לילדים
למה יהודי חייב להיות בשמחה ע"י בדיחות ?
כתוב בגמרא מסכת שבת דף ל –
"כי הא דרבה, מקמיה דפתח להו לרבנן אמר מילי דבדיחותא ובדחי רבנן
[כמו רבה, שלפני שהחל בלימודו התבדח וצחקו התלמידים]",
ומפרש רש"י: נפתח ליבם (המוח ההבנה מתרחבת) מחמת השמחה".
רבי נחמן מברסלב אמר שכנראה אי אפשר לבוא לשמחה רק על ידי מילתא דשטותא,
כלומר שיעשה אדם דברים מצחיקים של שטות (באופן שלא יפגע באחרים ולא יעשה חילול השם)
ואין דרך יותר נחמדה מלספר בדיחות לאחרים, ולראות אותם צוחקים או לצחוק מזה שהרסת את הבדיחה
נ.ב שמו לב – עיצה טובה לאסוף בדיחות:
לכל אדם יש 3-4 בדיחות שאיתם הוא הולך כל החיים מידי פעם מתעדכן מבדיחות נדושות באינטרנט
ואותם הוא רגיל לספר שוב ושוב והם אצלו אוצר
ואיתם משתמש בעת הצורך ליצור קשר או להרשים
אז תשאלו חברים הורים צעירים או מבוגרים – ותגלו אוצר מצחיק של בדיחות קרש
לפעמים אפשר למצוא גם דברים מעניינים ומצחיקים באמת !
אוסף בדיחות לפי קטגוריה – בדיחות
5 בדיחות ליום נישואים | עם ברכות ליום הנישואים
2 בדיחות על אנשים שאכלו אותה !
ועוד… חפשו לפי קטגוריה – בדיחות הכי מעודכנות – קטגוריה – בדיחות
בברכת התורה ולומדיה לשמחת חיים לכל הישראלים – מוסדות ברסלב מאיר
קמצן בחוף הים
אדם פוגש את חבירו הקמצן ליד חוף הים, ורואה שהקמצן שם
לילדיו אטמי אזניים. האיש שואל את הקמצן לשם מה הם
צריכים אטמים, והרי הם לא נכנסים למים? עונה לו הקמצן יש
כאן אחד שמפריע להם לשחק כל פעם עובר וצועק ארטיק,
גלידה.., ארטיק, טילון…
חמור מת…
חמור מת בדיוק מול בית כנסת.
אחרי שבוע, גוויתו עדיין שכבה מוטלת שם.
הרב הלך להתלונן בפני ראש העיר:
"אדוני ראש העיר, יש חמור מת מול בית הכנסת
כבר שבוע ימים!"
ראש העיר ענה במבט עקום":
האם אין זה מתפקידך
לדאוג למתים "?"
כן, זהו תפקידי" ענה לו הרב בשלווה,
"אך לפני כן, מתפקידי להודיע למשפחה"
בדיחת קרש לילדים
קמצן מבקר את בן דודו
ורואה אותו מקלף את כל הצבע מהקירות,
ואת הקילופים שומר בזהירות בדלי".
תגיד", שואל אותו ,
"מה קרה שהחלטת לשפץ?"
"איזה לשפץ?", משיב בן הדוד,
"אני עובר דירה"…
בדיחה על 2 קמצנים
שני קמצנים הולכים ברחוב,
לפתע שם לב האחד שחברו גורר רגל.
הוא מסתכל ורואה שסוליית הסנדל שלו קרועה .
שואל אותו: ״למה אתה הולך ככה? כנס לחנות ותקנה לך סנדלים״
משיב החבר: "אין לי כסף"…
"אז למה לא אמרת״ ממהר החבר ומוציא מהכיס
חבילת שטרות של 200ש"ח קשורים בגומייה מראה לחברו ואומר:
״הנה, זה בטח יעזור לך״
החבר מחייך באושר, לא מאמין למראה עיניו,
בזמן שהקמצן מסיר את הגומייה מהשטרות אומר לו:
״קח את הגומייה, ותקשור את הסנדל, בשביל מה יש חברים״.
