ליקוטי תפילות קיח | תפילה לזכות לדיבורים דקדושה וטהרת הלב בעבודת השם

מהספר ליקוטי תפילות קיח – תפילה לזכות לדיבורים דקדושה וטהרת הלב בעבודת השם.

ליקוטי תפילות – תפילה קיח

“לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי".

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב לְקוֹל תְּפִלּוֹתֵינוּ וְשִׂיחוֹתֵינוּ וְתַחֲנוּנֵינוּ. לַמְּדֵנִי אֵיךְ אֶקַּח עַתָּה דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים וְיָפִים לְרַצּוֹתְךָ וּלְפַיֶּסְךָ, שֶׁתַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמֹר. כִּי זֶה כַמָּה שֶׁאֲנִי צוֹעֵק וּמִתְחַנֵּן וּמַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת, וְכָל כַּוָּנָתִי בְּכֻלָּם, שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מְהֵרָה. וַעֲדַיִן לֹא נוֹשָׁעְתִּי. וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּנִיעָה מִמֶּנִּי, מֵחֲמַת קַשְׁיּוּת עָרְפִּי וְתַאֲוֹתַי הָרָעוֹת וּכְסִילוּת דַּעְתִּי הַמְּרֻבָּה.

אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לָצֵאת מִכָּל זֶה, וְדִבּוּרִים חֲדָשִׁים אָפְסוּ מִמֶּנִּי, “כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן יְהֹוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ. נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר. נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח פִּי כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ”. וְאַתָּה יוֹדֵעַ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁכָּל תִּקְוָתִי וְתוֹחַלְתִּי, הִיא עַל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וּצְעָקָה וְשַׁוְעָה אֵלֶיךָ. אֲבָל אֵיךְ לוֹקְחִים דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי צָרִיךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְרַצּוֹתְךָ בֶּאֱמֶת שֶׁתְּשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ מְהֵרָה:

אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֵיךְ שֶׁהוּא וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹד בְּעֶזְרָתְךָ הַגְּדוֹלָה, לִצְעֹק אֵלֶיךָ תָמִיד. אַךְ בָּאתִי לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּחוֹס וּתְרַחֵם וְתַחְמֹל עָלַי, עַל נִרְדָּף כָּמוֹנִי, עַל נִבְזֶה וְנִמְאָס כָּמוֹנִי. וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי רוּחַ קָדְשְׁךָ מֵאִתְּךָ, וְתִשְׁלַח בְּפִי בְּכָל עֵת דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים נָאִים וְיָפִים, שֶׁאוּכַל לְרַצּוֹתְךָ בָּהֶם, שֶׁתַּחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לְפָנֶיךָ מְהֵרָה.

וּתְרַחֵם עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתַעַזְרֵנִי וּתְחַזְּקֵנִי, שֶׁאֶזְכֶּה לְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתִּי תָמִיד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְתַזְכִּירֵנִי וּתְאַמְּצֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ תָמִיד, לֶאֱחֹז אֶת מַחֲשַׁבְתִּי לְבַל תֵּצֵא חוּצָה כְּלָל, רַק לַחְשֹׁב תָּמִיד מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּתוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְיתָא אֲמִתִּיִּים, וְיִתְנַעֲנַע שִׂכְלִי בְּכָל עֵת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי תְנוּעוֹת הַשֵּׂכֶל לְהוֹלִיד חוֹם בַּלֵּב, שֶׁיִּתְחַמֵּם לְבָבִי בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה, לְהִתְדַּבֵּק בְּךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.

וּבִפְרָט בְּעֵת עִסְקִי בְּתוֹרָה וּמִצְוֹת וּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, אֶזְכֶּה לְהִתְלַהֵב אֵלֶיךָ בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַחֲמִימוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה, לְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ עַל יְדֵי תַבְעֵרַת הַלֵּב וַחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא.

וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וִישׁוּעָתֶךָ, לְגָרֵשׁ כָּל הָרוּחַ שְׁטוּת מִמֶּנִּי, וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה תְּבַעֵר מִמֶּנִּי וּמִקִּרְבִּי. וְתִכֹּף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְטָהֳרַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ לְפָנֶיךָ דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם:

מָלֵא רַחֲמִים, חוֹמֵל דַּלִּים, הַחוֹשֵׁב בְּתִקּוּנִי גַם עַתָּה, פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם כָּמוֹנִי, הוֹרֵנִי מַה שֶּׁאֲדַבֵּר הֲבִינֵנִי מַה שֶּׁאֶשְׁאַל.

“אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ”. רַחֵם עָלַי וֶהְיֵה בְּעֶזְרִי, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה, זוֹ תְפִלָּה, בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמֵי חַיַּי. וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים קְדוֹשִׁים וְיָפִים בְּכָל פַּעַם, תֶּן לִי דִבּוּרִים חֲדָשִׁים מָלֵא רַחֲמִים, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַצִּיל נַפְשִׁי עַל יָדָם מִמַּה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִנָּצֵל בָּזֶה וּבַבָּא, וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, אִם אָוֶן פָּעַלְתִּי לֹא אוֹסִיף.

רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמִים חֲדָשִׁים, בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַשְּׁלֵמִים, אֲשֶׁר אָנוּ נִשְׁעָנִים עֲלֵיהֶם תָּמִיד, שֶׁזָּכוּ לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם בְּכָל יוֹם וּבְכָל־עֵת וּבְכָל שָׁעָה. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁכָּל סְמִיכוּתֵנוּ עֲלֵיהֶם, וּבְגֹדֶל כֹּחָם יֵשׁ לָנוּ עַל מַה לִּסְמֹךְ עַתָּה גַם עַתָּה, אֲפִלּוּ בְּעֹצֶם פְּחִיתוּתֵנוּ וּגְרִיעוּתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם. הוֹשִׁיעֵנוּ בִּזְכוּתָם וְטַהֵר לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת.

“הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה אֱלֹהָי”. כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, אֲשֶׁר מָלֵאתִי מִלִּים, אַךְ אֵינִי יָכוֹל לְהוֹצִיאָם בַּפֶּה. תֶּן לִי דִבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה, כִּי אֲנִי לֹא אֶחְשׂךְ פִּי מִלְּדַבֵּר לְפָנֶיךָ כָּל מַה שֶּׁיָּבֹא לְתוֹךְ פִּי. אַךְ רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנִי וְיַעַזְרוּנִי, שֶׁלֹּא אוֹמַר דָּבָר שֶׁלֹּא כִרְצוֹנְךָ חָלִילָה, כִּי אַתָּה חָפֵץ חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, וְאַתָּה חָפֵץ בְּתִקּוּנִי וּבְטוֹבָתִי גַם עַתָּה, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן שְׁמֶךָ. כִּי מֵרֹב בִּלְבּוּל דַּעְתִּי, עַל כֵּן דְּבָרַי גַּם עַתָּה לָעוּ. אֲבָל אֲנִי מֻכְרָח וּמְחֻיָּב לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי, כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמִּי:

רַחֵם עָלַי וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁיִּטָּהֵר לְבָבִי מְהֵרָה, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִטָּהֳרַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת. כִּי הִרְבֵּיתִי לִפְשֹׁעַ נֶגְדְּךָ וְהָלַכְתִּי אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבִּי הָרָע, וְחָטָאתִי וּפָגַמְתִּי נֶגְדְּךָ הַרְבֵּה עַל־יְדֵי חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְלֹא הִתְגַּבַּרְתִּי עַל יֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבִּי הָרָעִים לְגָרְשָׁם וּלְסַלְּקָם מִמֶּנִּי, עַד אֲשֶׁר בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים, לִבִּי מָלֵא רוּחַ שְׁטוּת וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְרַעְיוֹנִים זָרִים וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה אֵינִי זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ.

רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא, מְטַהֵר טְמֵאִים, טַהֵר לִבִּי מְהֵרָה, מְחֹל לִי עַל הֶעָבַר, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְהַבָּא, שֶׁאֶזְכֶּה לְגָרֵשׁ וּלְסַלֵּק מִלְּבָבִי כָּל הַהִרְהוּרִים רָעִים וְכָל הָרַעְיוֹנִים הַמְבֻלְבָּלִים וְכָל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת פְּגוּמוֹת שֶׁבַּלֵּב, הַכֹּל אֶזְכֶּה לְבַעֵר וּלְגָרֵשׁ וּלְסַלֵּק מִלְּבָבִי, וְאֶתְגַּבֵּר וְאֶתְחַזֵּק וְאֶתְאַמֵּץ בְּכָל עֵת לְהַטּוֹת לְבָבִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנִי לַחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, וַעֲשֵׂה לְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכֹחָם לִהְיוֹת גַּם כֵּן בִּכְלָל מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים.

וְאֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת, וּלְקָרֵב אֲנָשִׁים הַרְבֵּה לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתְךָ וּלְתוֹרָתֶךָ, לְבַאֵר וּלְהָאִיר וּלְהוֹדִיעַ אֲמִתָּתְךָ לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וְיִכָּנְסוּ דְבָרַי הָאֲמִתִּיִּים בִּלְבָבָם, עַד אֲשֶׁר יִתְחַמֵּם לְבָבָם בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה יִמָּשֵׁךְ עָלַי בְּכָל פַּעַם חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה יוֹתֵר וְיוֹתֵר,

וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ בְּלִבִּי בְּכָל פַּעַם חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים, אֲשֶׁר הֵם דְּבֵקִים בְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אֹכְלָה, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא. וְהֵם מְקַבְּלִים אֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ, לְהַלְהִיב וּלְחַמֵּם לְבַב יִשְׂרָאֵל בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. חֲמֹל עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, שֶׁתַּבְעֵרַת אֵשׁ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלָּהֶם לֹא תִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, “אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה”.

וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ לְקַבֵּל מֵאֵשׁ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלָּהֶם בְּכָל פַּעַם לְחַמֵּם וּלְהַלְהִיב לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ בְּהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְכָל מַה שֶּׁתְּזַכֵּנִי לְהַכְנִיס חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּלֵב אֲחֵרִים, אֶזְכֶּה שֶׁיִּתּוֹסֵף עָלַי וְיֻמְשַׁךְ עָלַי בְּכִפְלֵי כִפְלַיִם מִלְמַעְלָה חֲמִימוּת הַלֵּב וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ צַדִּיקֶיךָ עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ מְשָׁרְתֶיךָ אֵשׁ לוֹהֵט. וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְבַעֵר וּלְגָרֵשׁ וּלְסַלֵּק מִלְּבָבִי כָּל הָרוּחַ שְׁטוּת וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנִים רָעִים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְטָהֲרַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת. וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים בְּכָל פַּעַם לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת לְרַצּוֹתְךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ מְהֵרָה, וְאֶהְיֶה דָבוּק בְּךָ בֶּאֱמֶת תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, “וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם”,

וִיקֻיַּם בִּי וּבְכָל יִשְׂרָאֵל מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ. מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

Exit mobile version