פרשת השבועפרשת השבוע התשע"ה

במדבר | מעלת הזריזות

פרשת השבוע במדבר | מעלת הזריזות – אדם שחושק ואוהב וחשוב לו משהו עושה ופועל עבורו בזריזות… וכן דרך עושי רצונו יתברך (לעשות רצון השם בזריזות בחשק וברצון), ואשרי המרגיל את עצמו במידת הזריזות מיד בילדותו ונערותו, ואשרי המרגיל בניו בכך וכמ"ש (מסכת סופרים יח-ה) לא היו מניחים בניהם הקטנים, אלא היו מוליכים אותם לבתי כנסיות כדי לזרזם במצוות…

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע במדבר.

לכבוד… אחדשה"ט !

מעלת הזריזות

בעזרת ה'  אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע,

וזהו (במדבר א-א) "וידבר ה' אל משה במדבר".  איתא במדרש לקח טוב, ש "וידבר" הוא לשון זריזות, כמו (יהושע כ-ב) וידבר ה' אל יהושע תנו לכם את ערי המקלט. "ה' אל משה" – כדאי הוא השליח לשלחו. עד כאן לשון המדרש.

כי משה רבינו ע"ה לא התעצל אף פעם בדבר ה' ועשיית רצונו, ותמיד היה זריז לקיים את רצון ה'.

והרי אמרו חז"ל (מכות כג.) אין מזרזין אלא למזורזים, שאצלם תזכורת מועטת, ומשפט קצר ואף מילה אחת, מזרזם, (משא"כ לעצלנים, שאפילו אחרי ריבוי דירבונים ותזכורות, כולי האי ואולי יעזור במשהו, וכדכתיב (משלי י-כו) כחומץ לשיניים וכעשן לעיניים , כן העצל לשולחיו) שזו הסיבה שבכל מקום בתורה כתוב וידבר ה' אל משה, שכולם לשון זריזות לזריז בלאו הכי, ומשום זירוז למזורזים, וכנ"ל.

וכן כל מי שעוסק בעבודת ה' יאה לו הזריזות ודרכו להיות זריז, וכמ"ש חז"ל (שבת כ.) כהנים זריזים הם.

וכן אמרו (יומא כח:) הזרירין מקדימין למצוות. וכן מצינו אצל דוד המלך כמ"ש חז"ל (שם, מז.) ותאזרני חיל למלחמה (ע' שמואל ב, כב-מ, תהלים יח-מ), אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע זריתני וזרזתני. וכן ראוי לעובדי ה' לעשות. לעבדו יתברך בחשק ובזריזות כמ"ש (נזיר כג.) לעולם יקדים אדם לדבר מצוה. והשי"ת בודאי מתגמל על כך, וכמ"ש (מנחות מג:) כל הזריז במצוות ציצית זוכה ומקבל פני השכינה.

ומשה רבינו כשנצטוה לעשות דבר שמותו היה תלוי בכך – לא דחה את הדבר כלל וכמ"ש חז"ל (במדב"ר כב) וז"ל אע"פ שנתבשר בשורת מות – לא איחר הדבר אלא נזדרז משה.

ועל כן אמרו (מדרש חזית, שיר השירים א) על כן  'עלמות' אהבוך – בעלמוּת (פי' צעירוּת ורעננוּת) ובזריזות. כי כן דרך עושי רצונו יתברך (לעשות רצון השם בזריזות בחשק וברצון),

ואשרי המרגיל את עצמו במידת הזריזות מיד בילדותו ונערותו, ואשרי המרגיל בניו בכך וכמ"ש (מסכת סופרים יח-ה) לא היו מניחים בניהם הקטנים, אלא היו מוליכים אותם לבתי כנסיות כדי לזרזם במצוות.

וכך כתב החסיד רבינו יונה ז"ל אלה הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם חיי עולם, בכל בוקר בהקיצו משנתו יזדעזע ויהיה נרתע ונפחד מאימת הבורא, בזכרו חסדו אשר עשה לו ואמונתו אשר שמר לו, כי החזיר לו נשמתו אשר הפקיד אצלו וכו' ואל ישכב במטתו כדרך העצל, אך במהירות וזריזות יקום מיד.

וכן נפסק בסעיף הראשון שבשולחן ערוך (או"ח סי' א-ס"א) וז"ל יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר, וכ"כ בשם מו"ז מור"ם זצ"ל וז"ל ומיד כשיֵעור משנתו יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה.

עוד כתב רבינו יונה שם, וז"ל ואם בא מצוה לידך תמהר בה ואל תתרשל בה, כי זהירות מביא לידי זריזות נקיות פרישות טהרה קדושה יראת חטא חסידות וענוה.

וכן כתוב באורחות חיים להרא"ש ז"ל אל תקום ממטתך כאיש עצל, כי אם בזריזות, כדי לעבוד ליוצרך. ואיתא בצוואת ריב"ש ז"ל, יש בני אדם ההולכים לדבר מצוה, להתפלל וכיוצא בו, ובאמצע הדרך עומד לדבר עם בני אדם, אף שעושה אח"כ המצוה, עבירה היא בידו שלא הלך בזריזות עיי"ש באורך.

וכן כתב הרמח"ל (מסילת ישרים פ"ז) לא יחמיץ האדם את המצוה אלא בהגיע זמנה, או בהזדמנה לפניו, או בהעלותה במחשבתו- ימהר יחיש מעשהו לאחוז בה ולעשות אותה, ולא יניח זמן לזמן שיתרבה בינתיים, כי אין סכנה כסכנתו, אשר הנה כל רגע שמתחדש יוכל להתחדש איזה עיכוב [או ביטול] למעשהו הטוב וכמ"ש חז"ל (ב"ר עו-ב) הרבה קטיגורין יעמדו מכאן ועד גיחון) ע"כ הזהירו ז"ל (מכילתא שמות יב-ז) ושמרתם את המצות (שמות יב-יז) מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה

(אמר המעתיק : שמעתי מהרב פי' : אל תחמיצנה = אל תעשה אותה בפרצוף חמוץ ובעצלות כמי שלא בא לו ואין לו חשק !)

וכן כשהתחיל המצוה ימהר ויזדרז להשלים אותה פן לא יזכה להשלים אותה.

והנה למותר להסביר את כל הפילוסופיה והרעיון שעומד מאחורי גודל מעלת הזריזות בעבודת ה', ויהא חלקנו עם הזריזים.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת בברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

התורה היא נצח נצחים

למה לא תהיה חלק ממנה ?

כנס תרום בשמחה – ותהי' שותף להפצת אור היהדות

ותזכה בעולם הזה, ולעולם הבא, ולדורי דורות !

כי מי שנותן לרבינו רבינו הבטיח שלו הוא נותן…

דף התרומות >> תרומות

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *