פרשת השבועפרשת השבוע התשע"ו

יום הדין | פרשת השבוע ויגש

רבי נחמן מברסלב אמר, וכן נוהגים חסידי ברסלב ללמוד ראשית חכמה ואיפה שיש דברים מפחידים אמר רבינו נחמן שהכוונה לקרב ולעורר את האדם ולא להפילו ומי שנחלש מזה שלא ילמד ולא יקרא כי לא זו הכוונה שיפול ח"ו ויתרחק מכך..,

בפרשת השבוע ויגש עוסק ראש ישיבת ברסלב, ביום הדין ומביא כמה מאמרים מעוררים את האדם לעבודתו יתברך..,

על כן יראה כל אחד לנפשו אם זה עוררו שיקרא ויתחזק ויתעורר כי אלו מאמרי אמת של תנאים אמוראים מיי מתים וכולם פחדו מיום הדין הגדול והנורא, ואם זה מחליש דעתו – שיחדל מלקרוא, כי לא זו הכוונה להחלישו !!!

שבת שלום ומבורך חסידי ברסלב, ישיבת ברסלב מאיר.

הרב יעקב מאיר שכטער

יום הדין.

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע ויגש.

לכבוד… אחדשה"ט!

בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע ויגש *עלון ויגש של שנים קודמות,

עלון שבועי להורדה והדפסה בקבצי PDF פרשת השבוע ויגש, עלון שבועי ברסלב.

וזהו (בראשית מה-ג) "ויאומר יוסף אל אחיו 'אני יוסף'.., ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו".

ופירש רש"י מפני הבושה [לא יכלו לענות לו], ואמרו חז"ל (חגיגה ד:) ר' אלעזר כי מטי להאי קרא בבכי (איפה אנחנו?!) ולא יכלו לענות אותו, כי נבהלו מפניו. ומה תוכחה של בשר ודם – כך, תוכחה של הקב"ה – על אחת כמה וכמה.

(ובב"ר כת"י המאמר הזה מתחיל כך אמר ראב"ע אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה, ומה יוסף הצדיק שהוא בשר ודם… הקב"ה שהוא דיין, ויושב על כסא דין, ודן כל אחד ואחד עאכו"כ).

ובתנחומא (כאן-ז) ומה… פרחה נשמתן, [וזהו לימוד מרתיע ומרעיד לעתיד לבוא] כשיבוא הקב"ה לתבוע עלבון המצוות, ופשעה של תורה, על אחת כמה וכמה.

ובכת"י אם עוונות תשמור י-ה, ה' מי יעמוד, וכמה יהיה הפחד ובהלה ביום הדין, שנאמר (ישעיה י-ג) ומה תעשו ליום פקודה.

ונאמר (קהלת יב-יד) כי את כל מעשה האלקים יבא במשפט על כל נעלם.

(ופלא עצום שבספר "אוצר המדרשים" לא מצא לנכון לכלול כלום מכל אלו המאמרים הנשגבים והמעוררים.)

וראיתי לנכון להזכיר לעצמי ולבני גילי, מקצת מדברי רבותינו על יום הדין הגדול והנורא וכו', דברים המעוררים את האדם ליראת שמים.

איתא במסכת גיהנום (בתחילה) כתיב (נחום א-ו) לפני זעמו מי יעמוד, ומי יקום בחרון אפו.

רבי זעירא פתח (משלי ל-טו) לעלוקה שתי בנות הב הב, א"ר אלעזר שתי כיתות של מלאכים עומדים על פתח הגיהנום, ואומרות הב הב, אייתי אייתי (כלומר תנו ותביאו לכאן את כל מי שלא שמר את התורה ועבר על רצון ה' בעולמו).

ואמרו (שם פ"א) גזר דינו של רשע: מלאכי חבלה דוחפין אותו על פניו, ואחרים מקבלים אותו מהם ודוחפים אותו לפני אוּר של גיהנום, ופוערת פיה ובולעתו שנאמר (ישעיה ה-יד) לכן הרחיבה שאול נפשה, ופערה פיה לבלי חוק,

ואמרו (שם פ"ב) רבי יוחנן פתח (איוב יא-כ) ועיני רשעים תכלינה, ומנוס אבד מנהם, ותקותם – מפח נפש, גוף וכו' ונשמתו יוצאה באש שאינו נכבה, ועליהם הכתוב אומר (ישעיה סו-כד) כי תולעתם לא תמות, ואֵֹשָם לא תכבה.

אמר רבי יהושע בן לוי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאני אליהו הנביא זכור לטוב, אמר לי רצונך שאעמידך על שער גיהנום? אמרתי לו הן..,

הראני בני אדם שתלויים בחוטמיהם (כי הריחו ונהנו מבושם של נשים, והכניסו את האף איפה שלא צריך), ובני אדם שתלויים בידיהם, ובני אדם שתלויים בלשונם, ובני אדם שתלויים ברגליהם (אשר רגליהם לרע רצו), והראני נשים שתלויות בחזה וכו'

והראני בני אדם שמאכילים אותם בשרם, ובני אדם שמאכילים אותם גחלי רתמים, ובני אדם יושבים כחיים, ותולעים אוכלים אותם,

והראני בני אדם שמשליכים אותם מן האֵש לשלג ומן השלג לאֵש.

אמר ר' יוחנן כל מלאך ומלאך ממונה להפרע עונש עבירה אחת זה בא ומעניש אותו, וכן השני, וכן השלישי, וכן כולם עד שמשלימים לכל העבירות שיש בידו, ואמרו (שם פ"ד) כל יב חודש נעשים אפר, והרוח מפזרתם תחת רגלי הצדיקים, ואח"כ נשמתן חוזרת בהן, והם יוצאים מגיהנום ופניהם שחורות כשולי קדירה, והם מצדיקים עליהם את הדין, ואומרים יפה גזרת עלינו יפה דנתנו (דניאל ט-ז) לך ה' הצדקה, ולנו בושת הפנים.

[וסיום מסכת גיהנום – הוא כך: אחרי כל זאת, הקב"ה מרחם על בריותיו, שנאמר (ישעיה נז-טז) כי לא לעולם אריב, ולא לנצח אקצוף, כי רוח מלפני יעטוף, ונשמות אני עשיתי].

ואיתא בזוה"ק (פרשת תרומה, דף קן:) וז"ל : אמר רבי יהודה דינא דעונשי דגיהנם הא אוליפנא, דאיהו למידן תמן לחייביא על מה אתדנו בנורא דגיהנם?

אלא גיהנם איהו נור דליק יממא ולילי כגוונא דחייביא מתחממן בנורא דיצר הרע למעבר על פתגמי אורייתא. בכל חימומא וחימומא דאינון מתחממין ביצה"ר, הכי איתוקד בנורא דגיהנם.

ואיתא במסכת חיבוט הקבר (פ"ד) אמר ר' יוסי בא וראה מה בין בהמה לאדם? בהמה -כמה יסורים סובלת בחייה, ולבסוף שוחטים אותה ומפשיטים אותה ואין עליה דין, אבל אדם – כמה יסורים סובל בעוה"ז, ולאחר מיתתו אם רשע הוא – דנים אותו בדינים חמורים.

אמרו בשעה שאדם נפטר מן העולם – לא די שהוא נבהל ממלאך המות, שכולו מלא עיניים וחרבו שלופה בידו, אלא שואל אותו, כלום עסקת בתורה ובגמ"ח והמלכת לקונך שחרית וערבית וכו' והמלכת את חברך בנחת רוח?

אם אין בו דברים הללו – יוצאת נשמתו מגופו, כגרירת קוצים מן הצמר, ואם יש בו דברים הללו – זורק אותה טיפה לתוך פיו, ויוצאת נשמתו בלא צער, כמושך נימא מחלב.

ואשרי מי שמקורב באמת לצדיקי אמת המצילים ופודים ומעלים לחיי נצח.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

 

תרומות להחזקת הישיבה – יתקבלו בברכה 0504161022

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *