כלליקודש קודשיםתלמידים כותבים

"לכבות" את החושך ולהדליק את האור

אם תדליקו את האור - ממילא יכבה החושך

בעולם בו אנו חיים כיום, כאשר חיי רוחניות הם נחלתם של בודדים, עולם בו החומריות שולטת ובו שפע של מותרות, עולם של תחרות ומרוץ יום יומי אחר תאוות והנאות, של עצלות וחיפוש אחר "החיים הקלים והטובים" – רבים מאיתנו "נזרקים" לאן שהחיים לוקחים אותם….אין שליטה.

אפלה גדולה אופפת אותנו. פחדים, תסכולים, ביקורת, בלבול, כעסים ואכזבות הם חלק מהתחושות ומהרגשות הממלאים ומנהלים את חיינו ומקשים עלינו לחיות את החיים שהיינו רוצים לחיות. שמחת חיים אמיתית וסיפוק עצמי הם מצרך יקר ונדיר בימינו…

אנו רחוקים מהרגשת השלווה והרוגע אליה אנו מתאווים, ורחוקים מלהיות בשלום עם עצמנו ועם סביבתנו. וכשלאדם אין שלום – אין טעם לחיים!

חוסר השקט הפנימי, חוסר השלום והמחלוקות שבתוכנו באים כי חטאנו, כפי שכתוב בתהילים:"אין שלום בעצמיי מפני חטאתי". חטא מלשון מחטיא, אני מחטיא את המטרה –אני לא מדויק. אנו עושים דברים באופן מוגזם או באופן מופחת. נהייה בלגאן. אין דיוק, אין איזון. הכוחות שבנו איבדו שליטה. היצר והתאוות שולטים בנו. אין הרמוניה. במצב כזה אין ישוב הדעת, יש בלבול.

מצב כזה נקרא שעבוד. אנו משועבדים לתאוות שלנו, ליצרים, לדעות המוטעות שלנו, למחשבות, לתעתועים, להשפעות שליליות מהסביבה, לדעתם של אחרים עלינו, לזיכרונות העבר, לפחדים שלנו, להרגשת הקורבנות וכו'… השעבוד זה שליטה על המוח. הוא אינו מציאותי. הוא תעתוע, דמיון. חושך!

כולנו רוצים לחיות חיי חירות, חירות אמיתית! החירות היא המקום בו אני יכול לבחור, החירות היא היכולת להשתחרר מכל האמונות הכובלות שלי, החירות היא היכולת לראות את המציאות כמו שהיא ולא כמו שאני רואה אותה! החירות היא האור!

אז כיצד אנו יכולים להשתחרר מהעבדות ולצאת לחורין? כיצד אנחנו יכולים לסלק את החושך ולהדליק את האור?

בכל אחד מאיתנו טמונה עוצמה פנימית אדירה, כוח גדול, שמיועד לצאת דרכנו לעולם. גילוי של אור – של חלקנו המיוחד בתורה (ככתוב- תן חלקנו בתורתך). יש בנו את אותו כוח שמעורר אותנו לזוז, לפעול, לחקור ולבחון כל דבר בהתלהבות גדולה, אבל… הכוח הזה נעלם מאיתנו ואת מקומו תפסו העייפות והעצבות. הכוח הגדול והשמח הזה זקוק לתנאים נדירים כדי להכילו. תנאים שקשה להשיגם בימים טרופים אלו, כמו – הכלה, סובלנות, בגרות, אחריות. ללא תנאים אלו, אותו הכוח מתאבן. מתקרר. מתכווץ. מעלים את כל עוצמתו הפנימית ומחביא אותה אי שם הרחק מהישג ידינו. וכך כולנו הופכים להיות עייפים נפשית, מובסים ובודדים!

המותשות הנפשית שלא מאפשרת לנו להכיל "כוחות שמחים" היא פרי הכישוף הארסי של עמלק. עמלק הוא האחראי על רפיון הידיים מן האור שבנפשנו. עמלק הוא בחינת שכחה. הוא מרפה את ידינו בזה שהוא משכיח מאיתנו מי אנחנו. משכיח מאיתנו את האש הפנימית הבוערת בתוכנו ומלהיבה אותנו. כל עמלו להפוך אותנו לקרירים ורדומים. 

אך הקב"ה מאמין בנו באמונה שלמה ומכיר את כוחנו. הוא יודע את העוצמה הטמונה בנו שבכוחה למחות את זכרו הארסי של עמלק ולכן הוא מצווה אותנו: "תמחה את זכר עמלק".

היהדות נותנת לנו כלים רבים להלחם בעמלק. רבי נחמן קורא לזה עבודת תיקון המידות. תיקון הנפש. העבודה הפנימית (תיקון המידות) היא כלי לשינוי הטבע. ע"י העבודה הפנימית אנו מטהרים ומקדשים את נשמתנו ומשנים את מציאות חיינו. זהו תהליך שבעזרתו אנו מגלים ומזהים את הכוחות הפועלים בנו ולומדים לאזן אותם ולפעול בצורה מדויקת יותר. כוחות אלה הם הכלים להגשמת יעודנו עלי אדמות ולמימוש הפוטנציאל הטמון בנו. רק אחרי שננצח את כוח עמלק המעיק על נפשנו, נוכל לגלות את העוצמה הפנימית החבויה בנו ונוכל להתחבר אל השמחה האמיתית. שם נמצאת החירות האמיתית.

להבדיל מתרבות העולם המערבי, ההתפתחות האישית שלנו היהודים, תלויה בבחירה וברצון שלנו בשינוי. השינוי לא נעשה בזכות כוחנו (הרי בתחילת התהליך אנו חסרי אנרגיה לחלוטין!) השינוי מתחיל מהרצון שלנו! את העזרה בביצוע אנחנו מקבלים משמיים. ברגע שאנחנו מתחילים בעבודה הרוחנית, שערי שמיים מתחילים להיפתח בפנינו. הקב"ה מושיט לנו יד ומתחיל למשוך אותנו אט אט ואנו מקבלים כוחות רוחניים עצומים העוזרים לנו בעבודתנו.

הקב"ה אמר לאדם: "נרך בידי ונרי בידך": יש לכם אפשרות להביא את האור שלי לעולם. אם תדליקו את האור שלי – אני אדליק את אורכם – את הנשמה שלכם.

יהי רצון שנזכה לגרש את החושך מחיינו

ונפנה מקום לאור שיאיר את נשמתנו ואת עולמנו!

 

איילת כהן

מודעות ברוח היהדות

תגים

3 thoughts on “"לכבות" את החושך ולהדליק את האור”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *