מזמור תהילים פרק צא, נאמר בכמה הזדמנויות מיוחדות: במוצאי שבת, בלוית המת, וקריאת שמע על המיטה ועוד. פרק תהילים צא ידוע גם בכינוי – 'שיר של פגעים'. וטוב לקרוא אותו כסגולה להנצל בעת צרה וצוקה !!

תהילים צא

מקובל שהבעש"ט היה אומר מזמור תהלים צא' שבע פעמים בחנוכה. וכן כתוב בקדמונים, בספר התשב"ץ, שהחשמונאים היו אומרים את המזמור הזה 7 פעמים לפני שיצאו למחלחמה עם אויבנו ולכן ניצחו כי הוא מזמור המסוגל לחיזוק האמונה והבטחון בהשם יתברך. האריז"ל אומר שמזמור זה מסוגל להתגלות האור הגנוז של שבעת ימי בראשית המתגלה בחנוכה.

אמר המעתיק ועיין במסכת שבועות דף טו: שאומרים מזמור זה בשיר של תודה על המזבח, וכמו שידוע שחנוכה היא זמן להודות… וכן המזמור הזה בימי אלו מסוגל לכל לנצח את כל המלחמות של כל אחד מאיתנו עם היצר הרע שבו.., ולכל הישועות הניסים והנפלאות כמו שהיו בימי אבותינו בימים ההם בזמן הזה !!תהילים צא. אמונה ובטחון

תהילים צא – מזמור יושב בסתר עליון

{א} יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: {ב} אֹמַר לַיהוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: {ג} כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת: {ד} בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ:

{ה} לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: {ו} מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: {ז} יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ: {ח} רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה:

{ט} כִּי אַתָּה יְהוָה מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ: {י} לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: {יא} כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: {יב} עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ:

{יג} עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: {יד} כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי: {טו} יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ: {טז} אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:

 

הבאנו גם את המזמור עם פירוש פשוט על פי חסידות ברסלב לטובת זיכוי הרבים המעורר את הלב ואת הכוונה !

{א} יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: 
יושב בסתר עליון. דע כי היושב וחוסה ומתבודד בעבודת ה' ובעיון סתרי התורה בקביעות, דהיינו שנפשו דבוקה בשורשה העליון בכנפי השכינה.., אתה האיש אשר בצל שדי יתלונן, דע כי ה' ישגיח ויגן וישמור עליך בהשגחה פרטית, כמש"כ (שה"ש ב) בצלו חמדתי וישבתי. שד-י. לשון חוזק. יתלונן. עניין התמדה, כמ"ש צדק ילין בה (ישעיה א).

{ב} אֹמַר לַיהוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ:
אומר לה' מחסי. ה' אתה הוא מחסי ומצודתי פי' השומר עלי, כוחי והצלחתי. והכל ילמדו ממני, שאתה עיקר הכוח והבטחון לבטוח בו ולהאמין בו, ולמה אני אומר כן…

{ג} כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת:
כי הוא יצילך. כי ה' לבד הוא אשר יצילך מפח – מרשת הלוכדת, יקוש – לשון מוקש. ומדבר – המשבר, הוות – ענין שיברון. באור הענין  כי הוא יצילך מכל רעות המתרגשות בעולם, בין מרעות בעלי הבחירה שעל זה נאמר מפח יקוש, בין מרעות הבאות ע"י הטבע בחי' מדבר הוות.

{ד} בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ:
באברתו יסך. בכנפיו יסוכך ויגן עליך : תחסה. תתכסה : צנה וסחרה. הוא צנה המקפת את האדם קרוב לארבע רוחותיו : סוחרה לשון סחור סחור, דבר הסובב מכל צד:

{ה} לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם:
לא תירא. אם תבטח בו : מחץ יעוף יומם. ממידת הדין המעופפת ומגיעה ופוגעת כחץ.

{ו} מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם:
מדבר, ומקטב. שמות שדים הם, זה מזיק בלילה וזה מזיק בצהרים : ישוד. ישודד : מדבר. מן המזיק 'דבר' ההולך באופל : מקטב. מן המזיק 'קטב' השודד נפשות בעת צהרים : ישוד. מלשון שדידה וגזלה :

{ז} יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ:
יפול מצדך אלף. אף אם בעת הדֶּבֶר יחנו אלף שדים ויפלו אנשים רבים מצדך ומימינך – מ"מ אליך לא יגש הדבר או החץ ולא יזיק לך לרעה :

{ח} רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה:
רק מה שתביט בעיניך ותראה את הנופלים סביב לך ותעיין בזה, ואז תראה כי הוא שילומת רשעים, שה' משלם להם את ענשם בהשגחה, וע"כ לא יגע רע בצדיקים המושגחים לטובה :

{ט} כִּי אַתָּה יְהוָה מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ:
כי אתה. אמרת : ה' מחסי, עליון שמת מעונך. את הקב"ה שמת מעון מבטחך : מעונך. מלשון מעון ומדור :

{י} לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ:
לא תאונה. לא תקרה, לא תזדמן לך רעה, רוצה לומר שאם ירצה איש להפגיע בך איזה רעה, הרעה עצמה לא תרצה להיות מאונה אליך, וכן ברעות טבעיות נגע לא יקרב (אליך)באהלך, הגם שהנגע תהיה באהלך לא תקרב אליך, כאילו הרעה והנגע עצמם לא ירצו לפגוע בך ולהרע לך :

{יא} כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ:
לך. עליך : כי, יאמר הגם שמלאכיו אשר יצוה ה' לך ויזהירם לשמרך בכל דרכיך הם על כפים ישאונך ולא יניחו אותך לעבור על הארץ ברגליך, כי ייראו פן תגוף באבן רגלך אף נגיפה קלה, והם מוזהרים על שמירתך ולכן ישאו אותך על כפים בל תקרב אל דבר מזיק כלל :

{יב} עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ:
פן תגוף. פן תכשל : על כפים. המלאכים ההם ישאו אותך על כף ידם ולא יעזבוך ללכת בארץ רגלי כי פן תכה רגליך באבן המוטל בארץ. והוא משל על גודל השמירה וההשגחה :

{יג}  עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין:
שחל. שם משמות האריה : ופתן. מין נחש : כפיר. ארי בחור : ותנין. מין נחש : תדרוך. תרמוס עליהם ברגליך ולא יזיקו אותך : פירוש ה' יאמר, לא אעזוב את שמירתו אל מלאכים, שהם ישמרוהו בדרך הטבע שיתרחק מן המזיק ושינצל בדרך הקרוב אל הטבע, כי רק בעצמו אשמרהו בענין נעלה מדרך הטבע, ואין אומר שלא תנשא עוד על כפים להתרחק מן המזיק, רק תלך על הארץ גם על סכנה היותר גדולה, ובכל זה לא יגע בך רע ע"פ הנס והפלא, ואני אומר שעל שחל ופתן תדרוך ולא יזיק אותך, וגם תרמוס כפיר ותנין תרמסם ותכלם בדרכך עליהם, כי אין שמירתך ע"י ממלאכים ושלוחים בענין קרוב אל הטבע רק ע"י ה' בעצמו, כי אחר שבי חשק אפלטהו בעצמי מן הצרה, הגם שיהיה במקום סכנה, וע"ישידע שמי שהיא מדרגה יותר גדולה מן החשק, שזה כבר השיג את חשקו וידע שמי, אשגבהו שעוד יתגבר על המזיקין :

{יד} כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי:
כי בי חשק. כה יאמר ה' הואיל וחשק בי – לכן אצילהו מן כל מיני צרות וייסורין. כי ידע שמי. הואיל והוא יודע ומכיר שמי להיות חרד מפני. אשגבהו. ענין התחזקות.

{טו} יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ:
יקראני. לכן כאשר יקרא אלי אענה אותו : עמו אנכי בצרה. בעת בוא צרה בעולם אהיה עמו להצילו ממנו : אחלצהו. אוציא אותו מן הצרה ועוד ארבה כבודו : יקראני, שיעורויקראנו בצרה ואענהו "עמו אנכי" מבאר למה לא ישאהו על כפים בל יקרב במקום סכנה, ולמה יניחהו במקום שחל ופתן ומזיקין, שזה יהיה שעי"ז יקראני בצרה, ויתפלל לפני, זאת שנית שאענהו שעמו אנכי, וישיג שאני עמו לשמרו, משא"כ אם לא יהיה במקום סכנה כלל, לא יקרא אלי, וגם לא ישיג בחוש שה' עמו כי יתלה הכל בטבע, ואחלצהו ואכבדהו שעי"ז ישיג כבוד, אחר שיראו כולם שאני עושה לו נסים, וגם ר"ל שיענהו בצרה שהיא עמו, ושהצרה היא לטובתו, ואינה מחמת הסתרת פנים רק בהשגחה, ושאחלצהו ועוד יהיה לו כבוד, ועי"ז.

{טז} אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:
אורך ימים אשביעהו. כמו שהיה באיוב שע"י יסוריו האריך ימים, וגם אראהו בישועתי שעי"כ יראה בעיניו, ובימיו תשועת ה' ישועה השגחתית.

הרקע למזמור תהילים צא

אמרו חז"ל (תנחומא כי תשא) – מזמור זה אמר משה שישב בסתר עליון, שנכנס בתוך הענן שהוא סתר עליון… ונקרא השיר הזה 'שיר של פגעים' שהיה אומרו משה כשהוא עולה להר, שהיה מתיירא מן המזיקים.

אם כן המקור לקריאתו של מזמור 'יושב בסתר עליון' הוא ממשה רבנו שאמר מזמור זה כדי שלא יזיקוהו מלאכי חבלה בעלותו להר סיני לשבת בסתר עליון.

ובאמת שיר זה מציין פגעים רבים מהם ניצול הבוטח בהשי"ת – מפח יקוש, מדבר, מפחד לילה, מחץ יעוף, ומקטב מרירי…

בספר דעת מקרא מעלה אפשרות שמזמור זה הוא סוג של תפילת הדרך, ליוצא לדרך מלאה סכנות ובוטח בהשי"ת שיצילנו מהן, ואכן מצינו בכמה סידורים שמוסיפים מזמור זה לתפילת הדרך.

בק"ש שעל המיטה כיוון שלילה הוא זמן שיש בו מזיקים, ושינה היא אחד משישים של מיתה, על כן מתפללים להשי"ת שיצילנו מפגעים אלה.

בלוית המת מובא בספרי קבלה שהמת שנשמתו מסתלקת מגופו, גופו נמצא במצב שיכולים להזיק לו כוחות הטומאה (שעד כה לא יכלו להתקרב אליו בגלל קדושת נשמתו ששמרה עליו), על כן אומרים למענו מזמור זה שיציל אותו מפגיעתם.

במוצ"ש אפשר לומר באותו כיוון, שמבקשים מהקב"ה שישמור אותנו מפגעים בשבוע הבא עלינו לטובה, ומוסיפים לו בתחילתו את הפסוק המסיים בפרק שלפניו, "ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו וכו'…" לסימן ברכה במעשי ידינו עם תחילת השבוע.

טעם נוסף, וגם הוא מתאים לדברים שנאמרו עד כאן, הוא שבשבת הגהנום מפסיק מעבודתו, ויש לרשעים מנוחה בשבת קודש, במוצ"ש הוא ממשיך לפעול, ולפני חזרת הרשעים אליו אומרים 'שיר של פגעים', להקל מעט על סבלם.

[יש עוד מקום שאומרים שיר זה, וגם שם ההסבר דומה: עפ"י הגמרא במסכת שבועות – "אין מוסיפין על העיר (מרחיבים גבול ירושלים) ועל העזרות אלא במלך ונביא, ואורים ותומים, וסנהדרין של שבעים ואחד, ובשתי תודות ובשיר; ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן, וכל ישראל אחריהם" (שם טו, ב). אחר כך כותבת הגמרא שהשיר הוא שיר של פגעים, מזמור צא.

מסביר המהרש"א, שבמקומות שאינם מקודשים שורה רוח טומאה, ועל ידי אמירת מזמורים אלו מסלקים את רוחות הטומאה והפגעים שבאותו מקום, ואפשר להרחיב את קדושת העיר והעזרות].

וטוב לומר את המזמור הזה בכל עת צרה וצוקה. לפחדים וחרדות טוב לומר תפילה הבאה >> פחדים וחרדות

בברכת התורה ולומדיה

ישיבת ברסלב מאיר 050-4161022

 

קטגוריות: תפילה

השאר תגובה


מתכונים לאוכל רוחני

ישיבת ברסלב

נכתב ב כ״ז באב ה׳תשע״ג (3 באוגוסט 2013)

סגור לתגובות על ישיבת ברסלב

אודותינו | צור קשר.

נכתב ב י׳ באב ה׳תשע״ג (17 ביולי 2013)

תגובה אחת

הקולמוס כותב

את הישועה שלך תגלה...

נכתב ב כ״ט בסיון ה׳תשע״ז (23 ביוני 2017)

אין תגובות

תפילה לקל חיי |...

נכתב ב כ״ט בסיון ה׳תשע״ז (23 ביוני 2017)

אין תגובות

ברכת המזון | חשיבות...

נכתב ב כ״ד בסיון ה׳תשע״ז (18 ביוני 2017)

אין תגובות

פרשת השבוע לילדים –...

נכתב ב כ״ד בסיון ה׳תשע״ז (18 ביוני 2017)

אין תגובות

חסד חינם

  • סט טלית תפילין בעיצוב האש שלי, בברסלב בוער אש הבער אותה בליבי, תוקד עד ביאת המשיח ועוד.... הסט כולל = תיק טלית, 2 תיקי תפילין. ניתן לשלב בעיצובים של האש...
  • חנות של ברסלב | תיקי טלית ותפילין בעיצוב האש שלי | כיסוי לחלות | ספרים | דיסקים במחיר הפצה למען זיכוי הרבים
  • תיקון לנפטרים | סדר השכבה לנפטר | אמירת קדיש | לימוד משניות | עילוי נשמה למען זיכוי הרבים ואהבת ישראל [ללא תשלום], המעוניינים לתרום לזיכוי והנצחת הנפטר כל השנה יש ליצור קשר באתר או ב 050-4161022
  • פדיון נפש, מסוגל לפדות את האדם מכל צרה וצוקה, נגע ומחלה. גזירה קשה, פחד, חרדות, מחלות נפש, לפני ניתוח, צרכים המתקת הדין, החיים לא זורמים? פדיון נפש ייעוץ והדרכה.