מתקן תמונות ראשי

תפילה אמיתית

להתפלל באמת

אומר רבי נחמן מברסלב: יֵשׁ מִי שֶׁהוּא אִישׁ כָּשֵׁר קְצָת, וְיָרֵא אֶת ה' בְּמִקְצָת, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעֵינָיו לַעֲשׂוֹת שֶׁקֶר מְגֻנֶּה בִּתְ

פִלָּתוֹ בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים, וּמִתְכַּוֵּן לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת, אֲבָל הָאֱמֶת הוּא הַרְבֵּה מְאד יוֹתֵר מִדַּי, וְגַם זֶה אֵינוֹ אֱמֶת, כִּי לֹא נִמְצָא הַרְבֵּה אֱמֶת. כִּי הָאֱמֶת הוּא רַק אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא  בְּמָקוֹם אַחֵר  (לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא בְּסִימָן נ"א).

דְּהַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁהוּא בּוֹשׁ בְּעֵינֵי עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּשֶׁקֶר גָּמוּר כַּנַּ"ל, עַל כֵּן הוּא רוֹצֶה לְכַסּוֹת עַל הַשֶּׁקֶר, וּלְהַלְבִּישׁ הַשֶּׁקֶר בֶּאֱמֶת.

דְּהַיְנוּ לְמָשָׁל, שֶׁחָפֵץ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶהוּ תְּנוּעָה אוֹ הַמְחָאַת כַּף בִּשְׁבִיל אַחֵר, אֲבָל הוּא מִתְבַּיֵּשׁ בָּזֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה שֶׁקֶר בִּתְפִלָּתוֹ בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם, עַל כֵּן הוּא גּוֹנֵב דַּעַת עַצְמוֹ, וּמְסַבֵּב לוֹ הַיֵּצֶר הָרָע סִבּוּבִים בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, עַד שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל הַדָּ

נִמְצָא שֶׁהוּא מְכַסֶּה הַשֶּׁקֶר בֶּאֱמֶת, נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּי.בָר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ בֶּאֱמֶת לַעֲשׂוֹת תְּנוּעָה זוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, אוֹ לְהַכּוֹת כַּף אֶל כַּף, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹצֵא לְעַצְמוֹ אֵיזֶה אֱמֶת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ הַתְּנוּעָה בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ הָאֱמֶת.

[אזי נמצא שכולו שקר כי באמת הכל היה סיבובים לעשות תנועות והצגות, כי יש כאלו שכל תנועותיהם ומעשיהם הם עבור הציבור – כדי שיחזיקו אותו כרב גדול, או חכם וחשוב, איש ציבור מרומם מעם שצריך להצטלם טוב, עם תנועות מחושבות ומרשימות לקנות דעת הציבור, וכמו שהעולם אומר "לדפוק רושם טוב" ולמכור את עצמו, אבל יש אנשים שנכנס בליבם קצת יראת ה' ורוצים להתפלל באמת, ולגנוך על ריחוקם מה' או מיעוט השגתם בידיעת תורתו, או סתם כי חדוות החיים קשה מנשוא… וכדו'….].

ויהי' רצון שנזכה להתפלל באמת !

(ליקוטי מוהר"ן סו)

ליקוטי תפילות

רבונו של עולם "ה' אלקים אמת", החפץ באמת וקרוב לקוראיו באמת, "קומה בעזרתי", ותן לי כח וגבורה וחכמה ובינה ושכל ועצה באפן שאזכה לשבר ולבטל ולסלק מעלי כל המחשבות זרות וכל השקרים וכל הפניות הבאים על המח בשעת התפלה לבלבל את תפלתי חס ושלום. כי אתה יודע את עצם רבוי המניעות בלי שעור, המונעים ומעכבים את תפלתי.

ובפרט כשאני עומד ומתפלל בין העולם בתוך בני אדם הרבה, שאז נופלים עלי פניות ושקרים הרבה בלי שעור, ואיני יודע מה לעשות ומה לפעל, כי רצוני וכספי חזק מאד להתפלל באמת לאמתו "בלתי לה' לבדו". ומה אעשה ועוונותי גרמו שבאים עלי פניות ובלבולים גדולים ורבים מאד, ומבלבלים את תפלתי מאד מאד בכמה וכמה מחשבות זרות ובלבולים שונים אשר עצמו מספר, ובעל כרחי עולים על דעתי כמה וכמה פניות גסות ודקות, גלויות ונסתרות, בכמה וכמה בחינות ובכמה אפנים שונים, אשר אי אפשר לפרטם. ובכל יום ויום ובכל תפלה ותפלה מתחדשים ומתגברים פניות ובלבולים ומחשבות זרות אחרות. ואפילו כשאני מתפלל לבדי, באים על דעתי פניות גדולות, ומכל שכן כשאני עומד ומתפלל בין אנשים רבים, ובפרט בעיר אחרת ובמקום אחר, שאז מתגברים הפניות והבלבולים ביותר מאד מאד, עד אשר איני יכול לדבר אפילו דבור אחד בתפלה כראוי באמת לאמתו.

חוס וחמל ורחם עלי ועזרני וזכני לאמת גמור, שלא אהיה בכלל נצרך לבריות כלל בשום אופן ובחינה בעולם, שלא יהיה לי שום רצון ותאוה לא לכבוד בני אדם ולא לשבחם והתפארותם, ולא לממונם ולא לשום דבר בעולם כלל. ולא אשים בטחוני חס ושלום בשום בן אדם כלל, רק אדע ואאמין בהאמת לאמתו כי ממך הכל, "והעשר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל. כל הבשר חציר, וכל חסדו כציץ השדה. ומה יעשה לי אדם".

ואזכה לקים באמת מקרא שכתוב: "אל תבטחו בנדיבים, בבן אדם שאין לו תשועה. תצא רוחו ישוב לאדמתו, ביום ההוא אבדו עשתונותיו. אשרי שאל יעקב בעזרו, שברו על ה' אלקיו", ונאמר: "ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו, בטחו ביהוה עדי עד, כי בי'ה ה' צור עולמים. ויבטחו בך יודעי שמך, כי לא עזבת דורשיך ה'".

(ליקוטי תפילות חלק א סו)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *