תקציר : פרשת השבוע ויצא מדבר ראש ישיבת ברסלב על אור הצדיק, רבינו נחמן מברסלב מדבר הרבה על חשיבות ומעלת קירבת הצדיקים.., והנה קירבת הצדיק היא לימוד האמונה והדעת תורה וההשקפות הישרות ותיקון המעשים שמלמד אותנו הצדיק שהם אור היראה והאהבה… כי יש יש כאלו המקורבים אל הצדיק בגוף (וזה גם טוב מאד) אבל רחוקים מדעתו ושיכלו והשקפותיו, ואייך זוכים לקירבת הצדיק, ולקבל מנועם אורו ? תקראו, ואז תראו באור הצדיקים !

אור הצדיק.

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע ויצא.

לכבוד… אחדשה"ט!

בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע,

פרשת השבוע ויצא, עלון שבועי ברסלב, להורדה והדפסה.

וזהו (בראשית כח-יא) "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה".

פירש רש"י (והוא מחז"ל בב"ר סח. ו) ולא היה צריך לכתוב אלא "וילך יעקב חרנה", ולמה הזכיר יציאתו? אלא מגיד שיציאת הצדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר – הוא הודה, הוא זיוה, הוא הדרה, יצא משם – פנה הודה, פנה זיוה, פנה הדרה, וכן (רות א-ז) ותצא מן המקום, האמור בנעמי ורות, ע"כ, כי גם אצל אשה צדיקה שייך כל זה, בדיוק כמו אצל איש.

והנה הרושם שעושה הצדיק, הוא במוח ולב של כל אחד ואחד לפי טוהר לבו ודרגתו, כי בודאי מי שהוא באמת מקורב לצדיק חש את הדברים בצורה חריפה ועמוקה, ואילו הרחוקים ממנו יתכן שבקושי ירגישו משהו, ואולי אף לא ירגישו כלל.

וכמבואר בדברי רבינו הקדוש ז"ל (רבי נחמן מברסלב בלקוטי מוהר"ן ח"א יז, ב) שכשנחשך אצל אחד היראה והאהבה, זהו מחמת שנחשך אצלו "אור הצדיק", שממנו מקבלים יראה ואהבה.

כי לפעמים יש שנחשך אצל אחד אור הצדיק, ואינו זוכה להבין ולראות אורו הגדול, ואף שהוא אצל הצדיק, מכל מקום אינו יכול לטעום ולהבין ולראות אורו הגדול של הצדיק, שעל ידו יוכל לבוא לתכלית הטוב והנצחי.

וכמו שמצינו גבי עפרון (בראשית כג יא-טו) שמקום מערת המכפלה שהוא שער גן עדן (זוהר חדש פרשת נח. וראה בזוה"ק ח"א לח: נז: פא. קכז. ריט. רן:) שדרך שם עולים כל הנשמות, ואורו גדול מאד, אעפ"כ אצלו – היה מקום חושך ואפילה, ועל כן מכרו בשמחה רבה לאברהם כמובא (בזוה"ק פ' חיי שרה, דף קכח.), וכמו כן כשנחשך אור הצדיק, שהוא מאיר בכל העולמות, מכל שכן בעולם הזה, ואף על פי כן אצלו – אינו מאיר כלל, אדרבא הוא חושך אצלו [וכמ"ש (ישעיהו ה-כ-כא) הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר, הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים]

וזה בא מחמת עכירת ורוע המעשים וכסילות השכל, שע"י מעשיהם הרעים, עי"ז נתחשך שכלו בכסילות, דהיינו דעות נפסדות וחכמות נכריות, כמו שכתוב (ירמיה ד) חכמים המה להרע, ולהיטיב לא יָדָעוּ, כי ע"י מעשיהם הרעים אינם יכולים להשתמש כלל בשיכלם להיטיב, כי אם להרע, ועל ידי כסילות השכל, עי"ז אינו יכול לראות ולהבין אור הצדיק,

ועי"ז נדמה בעיניו שהוא חכם ונופלים לו קושיאות על הצדיק האמת, אבל כל אלו הדֵעוֹת הנפסדות והקושיאות והחכמות, – כולם הם שטות וכסילות גמור, שמחמת עכירת מעשיו נתחשך שכלו בכסילות, ועי"ז נתחשך אצלו אור הצדיק [ומחמת זה אין לו יראת ה' ואהבת ה', וכנ"ל].

וזה בחי' מה שאנו רואים שישנם עמי הארץ גסים בפנימיותם ומהותם [ויש גם בחיצוניותם], שאע"פ שקרובים פיזית לצדיק, אעפ"כ רחוקים ממנו מאד, והם חושבים שמבינים יותר טוב ממנו בכל הענינים, ואף משיאים לו עצות היאך הוא צריך להתנהג עם עצמו, ועם הדרכת הציבור, ועליהם נאמר (משלי כו-יב) ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו.

והם בחינת אפיקורסים, ולפעמים אפיקורסים ממש, וכמ"ש חז"ל (סנהדרין צט:) הכי דמי אפיקורס? כגון הוי דאמרן מאי אהנו לן רבנן, או המבזה חבירו בפני ת"ח.

ומבואר בליקוטי מוהר"ן (ח"א יג. ו) שיש נפשות שהם פגומות מאד מאד, ואפילו כשבאים לצדיק, אעפ"כ משוקעים בכל התאות, ועדיין לא יצאו מחול אל הקודש אפילו כחוט השערה.

אבל מידה טובה מרובה ומי שבאמת רוצה להיות יהודי כשר כרצון ה' ומתקרב לצדיק – זוכה ליישר שכלו וארחותיו, ולצאת מהתאות הבהמיות ולתקן מידותיו, ומתחזק באמונת חכמים ונזהר מכבודם וירא מהם מאד (ע' לקו"מ ח"א נז, א) עי"ז זוכה להתעלות למדריגות נשגבות, ומרגיש ממש הוד זיו והדר הצדיק, וחש שמחה עצומה ופנימית כשזוכה להתקרב ולהיות בקירבת הצדיקים. אשרי לו.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד .

נ.ב תרומות להפצת יהדות וזיכוי הרבים – יתקבלו בברכה

(ניתן להקדיש לתפילה ו/או לעילוי נשמה או סעודות חמות לעניים הגונים)

לדף התרומות לחץ >>donate

מוסדות ברסלב מאיר 050-4161022