לִקְרוֹת אֶת הַחַי הַחַיִּים עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה.
כִּי בְּכָל זְמַן שֶׁעוֹסֵק הָאָדָם בַּתּוֹרָה, זוֹכֶה לִקְרוֹת אֶת הַחַי הַחַיִּים, אַךְ קִימַת חֲצוֹת לַעֲסק בַּתּוֹרָה מְסֻגָּל וּמוּכָן לָזֶה בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁאָז נִתְגַּלֶּה דַּעַת גָּדוֹל עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהַסְתָּרָה שֶׁמִּתְגַּלֶּה אָז.
וְעַל-כֵּן מִתְחַנְנִין אָז עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל בִּנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת וּשְׁלֵמוּת עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה.
וִיצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה גַם-כֵּן מִבְּחִינָה זוֹ, שֶׁדַּיְקָא כְּשֶׁהִגִּיעוּ יִשְרָאֵל לְתַכְלִית הַיְרִידָה וְהַמִּעוּט וְהַהַסְתָּרָה, זָכוּ עַל-יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתְגַּלָּה הַהַסְתָּרָה וְנִתְהַפְּכָה לְדַעַת, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִגְאָלוּ.
וְעַל- כֵּן הָיְתָה אָז הַגְּאֻלָּה בַּחֲצוֹת-לַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כַּחֲצת הַלַּיְלָה וְכוּ'" (הל' ר"ח הלכה ג).
עוּזוֹ — אליך אשמורה. (תהילים)
עוּזוֹ — אליך אשמורה. היינו אויבִי משתמש עם כל כוחותיו של גוף ונפש, להציק לי, ומשקיע כל כוחות מחשבתו לכך, וכן בשאר הבליו. אבל אני ברוך ה´, היפך ממנו כי כל כוחות גוף ונפש וכל מחשבותי "אליך אשמורה", כלומר הנני שומרם ומנצלם לעבודתך, עסק התורה ועסק התפילה ושאר עניני עבודת ה´.
כי אלקים משגבי. כי כל כוחותי הנני מקבל ושואב ממך, ברחמך ובחסדיך ואיך אשתמש עם הכוחות שהנני מקבל ממך, לעשות היפך רצונך ח"ו ?!
א"נ פירוש אחר עוזו. כנגד כוח העצום של שאול המלך, ואויבים צדיקים, שכוחם אדיר — מה אוכל אני לעשות בכוחותי הדלים, ואכן מצידי איני רואה דרך להימלט מהם, רק אליך אשמורה ובך אני חוסה שתצילני, כי רק אלקים משגבי ורק בך הנני בוטח שתעזרני ותצילני.
א"נ פ"א עוזו — מלכותו של שאול בחי´ ויתן עוז למלכו (שמואל-א ב, י), אליך אשמורה, והנני ממליך רק אותך, כי מתחילה חשבתי שהוא צדיק האמת שבדור, צדיק שלם ומושלם, וברגע שהתגלה לי שהמצב לא כן, רק אתה מלכי.
(מתוך הספר "שי למוא" פירוש על תיקון הכללי)