כואב , אבל העיקר שזה תפוז ולא אבן

שמעתי אתמול שיעור יפה … תכלס רואים בעניים , כשאתה בשלב מסוים בחיים הקב"ה ימצא דרך לעביר לך את המסר .. המסר התאים לי באותו שלב בול !
החלטתי להעביר את זה בצורה של סיפור 🙂

זה קרה אתמול בצהרים .. באמצע נקיונות הפסח אמא דרשה שנדליק רדיו "קצת הלכות פסח " היא אמרה
אני לא אוהבת רדיו אבל לא התווכחתי , יש לי אוזניות אני ישמע מוזיקה חשבתי
הלכתי לרדיו התחלתי לכוון את התחנה , אבל ללא הצלחה . במשך 5 דקות אני מנסה לקלוט את התחנה , נלחמת עם האנטנה שאני לא יוותר לה ונשמע פה רדיו !
בסופו של דבר מצאתי את הזווית והצלחתי לשמוע את התחנה הרצויה
היו פרסומות "כמובן" חשבתי לעצמי …
הלכתי לכיוון החדר להמשיך לנקות את מה שאני צריכה ולחפש את האוזניות לי
"אין לי עצבים לחפירות של הרדיו" חשבתי לעצמי
אבל כעבור כשמה שניות פסקו הפרסומות ומיד התחיל שיעור
מצאתי את האוזניות אבל לפני שהספקתי לחבר ולהתחיל לשמוע מוזיקה שתגבר על קולות הרדיו  שמעתי את מה שתפס את צומת הלב שלי

הרב סיפר שם על רב שהלך ברחוב עם השמש שלו , והגיע ערבי מאחור וזרק על הרב תפוז . השמש הזדעזע מהמעשה , אבל הרב שתק , המשיכו ללכת וראו שהערבי עוקב אחריהם . לשמחתם הגיעו למקום היעד שלהם ,לפני שהרב נכנס הוא לחש לשמש משהו באוזן ונכנס .
הערבי קרא לשמש ואמר לו "למה לא התעצבן עלי הרב ? למה לא הגבתם לי ? מה הרב אמר לך ?"
ענה לו שמש "הרב אמר לי באוזן אני שמח ומודה לאלוקים שהוא נתן לערבי לזרוק עלי תפוז ולא אבן "

זה מה שהרב אמר הוא שמח והודה לה' שזה היה תפוז ולא אבן .
"ככה צריכה להיות ההתסכלות שלנו על החיים " הרב אמר , "כשקורה לנו משהו קשה אנחנו צריכים להודות לה' שזה זה ולא משהו הרבה יותר חמור , כמה קורה לנו בחיים שנראה לנו כאילו הקב"ה סוגר לפנינו את כל התיקים , תיק הפרנסה , תיק החינוך , תיק הבריאות , אבל בעצם מה שאנחנו לא יודעים זה שהכל הם תפוזים ולא אבנים "

אחרי זה הכנסתי את האוזניות באוזן , אבל לא ממש הקשבתי למוזיקה , שקעתי בתוך מחשבות עמוקות , הרב המשיך לדבר עוד אבל ידעתי שאת מה שהייתי צריכה לשמוע כבר שמעתי ואת המסר גם הבנתי
זה לא פעם ראשונה או פעם שניה שאנחנו יודעים , שתמיד צריך לשמוח במה שיש לנו , תמיד צריך להודות שזה זה ולא משהו יותר חמור
אבל הסיפור הזה הגיעה טיפה יותר עמוק פנימה
ואני באמת שמחה שבנתים יש תפוזים (למרות שאת הפרי אני לא אוהבת) ולא אבנים גדולות וכואבות
כמה שזה כאב לי זה עדין היה רק תפוז

ואני מקווה שלעולם לא תגיע האבן
שלעולם לא נעשה טעות כדי לקבל עוד אבן
ואולי מהתפוזים שכבר זרקו נוכל להכין מיץ טוב ובריא

בהצלחה לכולנו והמון סיעתא דשמיא

ספיר