לזכות לתורה – צריך מידות טובות והתמסרות | פרשת חוקת

(במדבר יט-יד) "זאת התורה אדם כי ימות באוהל". איתא בליקוטי מוהר"ן (קמא-סימן קא) כי צריך האדם להתייגע בתורה ולהמית עצמו עליה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות סג:) על פסוק (במדבר יט-יד) "זאת התורה, אדם כי ימות באוהל" – אין התורה מתקיימת אלא במי שממית "עצמו" עליה,

דהיינו עצמיותו (וגשמיותו) דהיינו המידות הרעות והתאוות הרעות שמהם כל הפגמים, כי צריך להתייגע בתורה, עד שיזכה להבין (היטב היטב) אותה, דהיינו שיצא מבחינת 'אנפין חשוכין', שהם העביות והגסות ומידות ותאות רעות, שהם בחינת חשכות והסתרת והידיעה,

לבחינת 'אנפין נהירין' שהם בחינת קדושת ישראל הרחוקים בשורשם מכל המידות והתאוות הרעות, שהם בחינת חשכות והסתרת הידיעה לבחינת 'אנפין נהירין' שהם בחי' ידיעת והשגת התורה,

לזכות לתורה – צריך מידות טובות והתמסרות | פרשת חוקת

ואז נקרא 'אדם' בחי' "זאת התורה אדם", היינו ע"י התורה נקרא אדם, בבחי' מ"ש חז"ל (יבמות ס: סא.) אתם קרויים אדם ואין העכו"ם קרואים אדם, וכמ"ש (יחזקאל לד-לא) ואתן צאני צאן מרעיתי, אדם אתם, כי עיקר שם אדם זוכים ע"י התורה, שהיא בחינת אנפין נהירין, שהוא ההיפך מכל המידות והתאות רעות,

שעל שם זה נקראים אדם, בחי' זאת תורת האדם, אבל העכו"ם הרחוקים מחכמת התורה, מאנפין נהירין, כי הם בחי' אנפין חשוכים, כי הם משוקעים בכל המידות הרעות והתאות הרעות, ע"כ אין קרואים אדם וכנ"ל, כי עיקר בחי' אדם, הוא בחי' השכל האמיתי שזוכים להשיג, דהיינו חכמת התורה הקדושה.

וזה בחי' מ"ש חז"ל (שבת פג:) זאת התורה אדם כי ימות באוהל, אמר רבי יונתן לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה, ואפילו בשעת מיתה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באוהל, אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה.

וכתב הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה פ"א ה"ח) כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין (ושמעתי בארגנטינה, בשנת תשי"ג בערך, מי ששאל, במאי עסקינן, אם כשאין סכנה – פשיטא, אלא לאו עסקינן אפי' במצב של סכנה) בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו.

(ושם ה"ט) גדולי חכמי ישראל היו מהן חוטבי עצים, ומהן שואבי מים, ומהן סומין, ואעפ"כ היו עוסקים בתורה ביום ובלילה.

(ושם ה"י) עד אימתי חייב ללמוד תורה? עד יום מותו, שנאמר (דברים ד-ט) ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך (ושם פ"ג הי"ב) אין דברי תורה מתקיימים במי שמרפה עצמו עליהן, ולא באלה שלומדים מתוך עדון ומתוך אכילה ושתיה, אלא במי שממית עצמו עליהן, ומצער גופו תמיד ולא יתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה.

אמרו חכמים דרך רמז זאת התורה אדם כי ימות באוהל, אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו באהלי התורה ,וכן אמר שלמה בחכמתו (קהלת ב-ט) אף חכמתי עמדה לי, תורה שלמדתי ב"אף" – עמדה לי, ע"כ.

וזה בחי' מ"ש חז"ל (פרקי רבי אליעזר הגדול, פ"א בתחילתו) מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס שהיה חורש בטרשים. ישב לו והיה בוכה, אמר לו אביו מפני מה אתה בוכה? אמר לו שאני מבקש ללמוד תורה, אמר לו והלא בן עשרים ושמונה שנים אתה וכו' הלך לו לירושלים אצל ר' יוחנן בן זכאי וכו' עשה שמונה ימים ולא טעם כלום, עד שעלה ריח מפיו, א"ל ר' יוחנן בן זכאי כשם שעלה ריח פיך מלפני, כך יעלה ריח חוקי תורה מפיך לשמים,

ועיין שם בהמשך שבסוף היה רבי אליעזר בן הורקנוס יושב ודורש ופניו מאירות כאור החמה, וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה, ואין אדם יודע אם יום ואם לילה, בא ר' יוחנן בן זכאי מאחוריו ונשק על ראשו, אמר "אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא זה מחלציכם.

וכו' אמר ר"א לא ביקשתי מלפני הקב"ה לא קרקעות ולא כסף וזהב אלא תורה בלבד שנאמר (תהלים קיט. קכח) על כן כל פקודי כל ישרתי, כל אורח שקר שנאתי. (שם-צז) מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

לחץ כאן להדפסה והורדה של העלון לשבת

לכל אוסף השיעורים ועלוני פרשת השבוע כנסו