למה זה קורה לי ?
למה רע לי? למה יש לי צרות? האם זה מקרה? מה אלוקים רוצה ממני?
למה זה קורה לי ? האם זה מקרה? מה אלוקים רוצה ממני?
והנה בעוונות מעשים שבכל יום שקורים מיקרים לא נעימים בבחינת "והאלקים אִנָה לידו",
כגון תאונות דרכים קטלניות, שבודאי לפני שקרה מה שקרה, אף אחד לא רצה שיקרה מה שקרה,
ואעפ"כ הוה מה דהוה, לפעמים הרוגים, לפעמים פצועים שנשארים בעלי מומים לכל החיים,
והכל מן השמים לזעזעו ולהקיצו מתרדמתו.
למה זה קורה לי ?
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א,
יום ו' עש"ק לסדר פרשת משפטים
לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת ה' אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע,
וזהו (שמות כא-יג) "ואשר לא צדה (פי' לא התכוון במזיד) והאלקים אִנָה לידו". (פירוש – זימן לידו).
פירש רש"י במה הכתוב מדבר? בשני בני אדם . אחד הרג בשוגג, ואחד הרג במזיד, ולא היו עדים בדבר שיעידו. (ולכן) זה לא נהרג, וזה לא גלה, והקב"ה מזמנן לפונדק אחד, זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם, וזה שהרג בשוגג עולה בסולם
(ויש גורסים: "יורד בסולם", וזה נכון יותר, דבעי הריגה, דרך נפילה, כמבואר בריש פרק שני דמס' מכות)
ונופל על זה שהרג במזיד להורגו, ועדים מעידים עליו ומחייבים אותו לגלות.
נמצא: זה שהרג בשוגג – גולה, וזה שהרג במזיד – נהרג.
עוד פרש"י (ומקורו ממס' מכות דף י ע"ב) והאלקים אִנָה לידו. ולמה תצא זאת מלפניו?
הוא שאמר דוד (ש"א כד-יג) כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע.
משל הקדמוני – היא התורה שהיא משל הקב"ה, שהוא קדמונו של עולם, והיכן אמרה תורה "מרשעים יצא רשע"? בפסוק "והאלקים אִנָה לידו", וכנ"ל. ע"כ.
והנה דבר זה מזעזע מאד, ובפרט למי שהאלקים אִנָה לידו זה, או כיוצא בזה – בודאי הדבר מזעזע אותו מאד,
והכל הוא מגודל רחמנותו יתברך כדי לעורר את האדם בתשובה, וכדי להביאו אל תיקונו הניצחי,
ומוטב לסבול בעוה"ז מאשר לסבול לנצח בעוה"ב.
והנה בעוונות מעשים שבכל יום שקורים מיקרים לא נעימים בבחינת "והאלקים אִנָה לידו",
כגון תאונות דרכים קטלניות, שבודאי לפני שקרה מה שקרה, אף אחד לא רצה שיקרה מה שקרה, ואעפ"כ הוה מה דהוה, לפעמים הרוגים, לפעמים פצועים שנשארים בעלי מומים לכל החיים, ובכל מקרה ואופן אחֵר – הכל לא פשוט, ולא נעים כלל.
והכל מן השמים לזעזעו ולהקיצו מתרדמתו.
וכן לפעמים קורה עם עצמו או צאצאיו דברים שלא חלם שיגיע לידי כזה מצב ומקרה רע, והדברים נוגעים גם לעניינים חמורים ביותר.
וכן לפעמים הדבר נוגע לממון אחרים וכו', או גרימת נזק לבריאות או לרוחניות של אחרים, ועל הכל צריך האדם לשאול את עצמו בבחי' מש"כ (בראשית מב, כח) מה זאת עשה אלקים לנו?! ובודאי שאין כוונת השי"ת ליַאֵש ולשבור את האדם עד הסוף באופן שלא יהי' לו תקומה (אא"כ לעתים רחוקות ונדירות וגם אז זהו חלקו וכו')
אלא בסתמא הכוונה לזעזע את האדם ולהקיצו מעומק עומק תרדמתו, אשר סטה מדרך הישר וההשקפה האמיתית של תורתינו הקדושה, ולא השאיר כביכול ברירה כלפי מעלה אלא להתנהג עמו בכך, וכולי האי ואולי זה יעזור סוף סוף להקיצו ממצב של קומה ותרדמת מוסרית ורוחנית.
והמשים לב על דרכו יראה שלפני שמגיע כאלו מצבים קשים,
מקודם יש כמה וכמה אזהרות (בבחי' אין עונשים אא"כ מזהירים (סנהדרין נו:),
כגון לפני תאונת דרכים, יש כמה וכמה מצבים ומיקרים של "כמעט תאונה", כדי לעוררו,
אלא שאם ח"ו לא שם לב לאזהרות שמימיות, כי אזי ח"ו התאונה עצמה מגיעה רח"ל.
ויהי רצון שנשים לב לרמזים שהשי"ת מרמז לנו ברחמנותו יתברך על כל דבר ודבר
כדי ליישר את דרכינו ולקרבינו לעבודתו.
בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד