ניחום אבלים

נכון אין לכם ניסיון קודם במצווה של ניחום אבלים, ברוך השם שלא.
ובעבור זאת זה טוב שתלמדו את המדריך של ניחום אבלים שערכנו עבורכם:

ניחום אבלים מה אומרים:

אין נוסח שחייבו בו חכמים, רק מנהג לומר:

"המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד".
ויש מעדות המזרח שנוהגים לומר: "מן השמים תנוחמו" או שיטה אחרת "תנוחמו מן השמיים".

"מצוה לנחם את משפחת האבלים, והוא גמילות חסד עם החיים ועם המתים.
ומצינו בהקב"ה שניחם אבלים, דכתיב ויהי אחרי מות אברהם, ויברך אלהים את יצחק בנו".

לפי ההלכה לא אומרים לאבלים את המילה "שלום".
כ"כ לא להושיט יד לברכת שלום. אך אם אבל מושיט ידו מותר להחזיר כדי שלא לפגוע בכבודו.
אך מותר לפתוח ולומר "כאב ליבנו לשמוע את הבשורה הקשה…".

יש עניין גדול ויש להקפיד על כך – שהאבל עצמו יפתח בדיבור תחילה,
כדמצינו באיוב, שנאמר ואין דובר אליו דבר, וכתיב, אחרי כן פתח איוב את פיהו, והדר ויען אליפז התימני.

אם ירצה האבל לדבר על הנפטר – תנו לו שידבר ויספר,
אבל אם הוא מדבר על נושא אחר – תזרמו איתו זה חלק מהחסד להסיח דעתו ולהפיג צערו.

מה לא אומרים ולא עושים

לא יאמר אדם לאבל: "אין מה לעשות, גזירה משמיים, אי אפשר לשנות מה שעשה הקב"ה",
כי זהו כעין גידוף כלפי שמיים, דמשמע שהשם ית' לא רחמן בדין, ואם היה אפשר לשנות, היה משנה.
אלא צריך האדם לקבל עליו גזרת השם יתברך שמו באהבה".
כלומר ובקיצור – אל תעביר לאבל שיעור באמונה – זה לא הזמן לחנך אותו.
אמור דברים שבאמת יחזקו וינחמו אותו ויכנסו אמונה ושמחה לליבו.

לא שואלים – "איך הוא מת". עדיף לשאול "איך הוא חי?".
אם יש לכם סיפור מעניין, תדגישו את נקודה הטובה החסד הטוב שהיה בו (הנפטר) למשפחת האבל
זה משמח לשמוע וכל אחד אוהב סיפורים יפים.

היום לא נוהגים שמביאים אוכל (אומנם יש מעט קהילות שכן וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו).
עם זאת, כדאי לבדוק שלאבל יש את כל מה שהוא צריך קניות או אוכל (טוב לברר את הכשרויות שהוא מעוניין בהם) או כיבוד לאורחים, כיסאות, כלים,
או לנקות אחרי האורחים זה גם חסד לא פחות ומצווה לא פחותה מנחום אבלים.

אם יש אפשרות לסייע בהבאת כיסאות, ספסלים, שרפרפי אבלים, ספר תורה, סידורים וכדומה,
או פשוט תשאלו את האבלים מה עוד צריך.

מצווה לארגן מניין

לארגן מניין ולהשלים מניין אצל האבל זהו חסד גדול מאוד שיתפלל ויאמר קדיש במניין, יותר מלשבת אצלו שעות !
מצווה גם לפרסם את שעות התפילה – וזמני ניחום אבלים. שלאבל יהיו את השעות מנוחה שלו.
מותר לבוא לנחם (הלכה למעשה) גם בשלושת הימים הראשונים של האבלות, ובוודאי שמצווה להשלים מנין בתפילות.
אם אתם מרגישים שרומזים האבלים שתלכו – תכבדו.

לימוד משניות

מצווה ללמוד בבית האבל משניות (משנה אותיות נשמה)
יש נוהגים לערוך את הלימוד בין מנחה לערבית (בין השקיעה לצאת הכוכבים).
על כן יש לתכנן את הביקור שלא בשעות אלו אלא אם כן רצונכם להשלים מניין.