תן פרנסה ליהודי – זה חלק מאהבת ישראל!
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר בהר | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
תן פרנסה ליהודי – יש בזה הלכות אפילו אם זה קצת יותר יקר ועד כמה? בכל אופן כדי להשקיע בזה כי זה חלק ממצוות אהבת ישראל! כנסו לקרוא פרשת בהר.
תן פרנסה ליהודי
(ויקרא כה-יד) "וכי תמכרו ממכר לעמיתך, או קנה מיד עמיתך, אל תונו איש את אחיו".
פרש"י לפי פשוטו – כמשמעו. כלומר שהפסוק בא להשמיע איסור הונאה הן במכר, הן בקניה. והוסיף רש"י ועוד יש דרשה (תורת כהנים פרשתא ג-א) מנין כשאתה מוכר – מכור לישראל חבירך? תלמוד לומר "כי תמכרו ממכר – לעמיתך" מכור. ומנין שאם באת לקנות קנה מישראל חבירך?
תלמוד לומר "או קנה מיד עמיתך", כלומר תן פרנסה ליהודי ולמה תדלג על יהודי ותתן פרנסה לגוי, וכן ברישא דקרא אם יהודי צריך חפץ – תמציא לו את החפץ ותעדיף אותו מאשר לגוי.
וכל זה כלול באהבת ישראל, ודאגת ישראל, וערבות הדדית ועזרה הדדית. והלשון במקורו בת"כ הוא יותר חד, וז"ל מנין כשהוא מוכר לא תהיה מוכר אלא לעמיתך.. ומנין כשהוא קונה לא תהי' קונה אלא מיד עמיתך, אין לי אלא קרקעות שבהם דיבר הכתוב, מנין לרבות דבר המטלטל, תלמוד לומר 'ממכר' – לרבות דבר המטלטל,
וביאר בספר קרבן אהרן על ת"כ וז"ל וקשה לי למה הוצרך קרא לומר זה במכר ובקנין, היה לו לאמרו באחד מהן וממנו נלמד לשני. ונראה לומר: דאצטריך, דאם אמר זה במכר, הייתי אומר שהמוכר מאחר שהוא עצב במכירת החפץ מביתו (כי מוכר בזול חפץ מביתו, כי הוא מוכרח לכסף) והלוקח שמח בהוליכו חפץ לביתו (גם בזול), לזה דין הוא שאם ימכור ימכרנו לעמיתו, שישמח עמיתו, ולא ישמח איש נכרי. אבל אם יקנה שהוא מעציב בקנותו למוכר, הוה אמינא דיותר טוב הוא שיקנה חפצי גוי, ולא יקנה ויצער עמיתו, קמ"ל.
והנה כמה מצער לראות (לאו דוקא בערב בפסח, אלא כל השנה) שאנשים זורקים בגדים טובים לפח הזבל, וכן כל מיני חפצים מהבית, ובסופו של דבר זה מגיע לידיים נוכריות או נשחת. כשבמעט מאמץ והתענינות היה יכול למסור הנ"ל לידי יהודי שצריך לכך, וכן אולמות שמחות זורקים כמויות אדירות של אוכל לפח הזבל, והיה ניתן להעביר את זה לישיבות וכו'. וכן מאפיות, ירקנים וכו' וכו' זורקים אוכל טוב לפח, וחבל, ואיפה אהבת ישראל?!
וכן הווה כל הזמן שיש מבצעים שחוסכים הרבה כסף (בפרט מבני תורה שהפרוטה פחות מצויה בכיס), מבצעים של עופות ודגים ושאר מוצרי מזון, וכן מכירות של חפצים ובגדים ונעליים וכו' וכו' וכו' דברים שכל אחד צריך – ולמה לא טורחים את עצמם טירחא מועטת להודיע לשאר בני הקהילה וחברים ושכנים, שגם הם יהנו, ובפרט בימינו שכל הענין היא שיחת טלפון/פלאפון.
והנה בחוץ לארץ האהבת ישראל ודאגת ישראל מורגשת הרבה יותר מאשר במדינה, ויתכן שהדבר נובע מהצבריות, שהחלוצים שהגיעו לפה היו מחללי שבת בפרהסיא ואוכלי נבילות וטריפות וכו', ומתריסים ושונאים ליהודי שומר תורה ומצוות, ויצרו מין יצור צבר שחצן אגואיסט – מנותק לגמרי מרגש יהודי רגש תורני, ולאט לאט גם הדתיים וכו' למדו מהדברים כמ"ש (תהלים קו-לה) ויתערבו.. וילמדו ממעשיהם,
אבל יש לעשות הכל להחזיר את הגלגל אחורה להחזיר את העטרה ליושנה, להחזיר את הרגש היהודי ואת אהבת כל יהודי. ולדאוג לו ולרצות בטובתו.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
