אם הכל משמיים אז איפה כוח הבחירה ?

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת תזריע. לכבוד… אחדשה"ט!

נכון הכל משמיים אבל אסור לשכוח

שיש כוח הבחירה של אדם הוא עצום ואדיר

וזהו (ויקרא יב-ב) “אשה כי תזריע וילדה”.

כח הבחירה שיש באדם, הוא כח עצום ואדיר, ולפי מה שהאדם בוחר כך יחרץ גורלו, דהיינו כך הוא חורץ גורל עתידו, וגם ניצחיותו.

איך זה כוח הבחירה ?

וכבר ביאר רבינו הקדוש ז”ל שהבחירה היא כפשוטו, והיא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה עושה, ואם אינו רוצה – אינו עושה (והכל תלוי ברצונו ורעות נפשיה של כל אחד ובפרט בעת הניסיון),

והוסיף והעיר על כך ג”ע (גאון עוזנו) מוהרנ”ת ז”ל (לקוטי מוהר”ן תנינא, סי’ קי) ורשמתי זאת, כי הוא דבר נצטרך מאד, כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאד, מחמת שהם מורגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאד, על כן נדמה להם שאין להם בחירה חס ושלום, ואינם יכולים לשנות מעשיהם. 

אבל באמת אינו כן, כי בודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר, וכמו שהוא רוצה עושה, והבן הדברים מאד. ע”כ.

אם הכל משמיים אז איפה הבחירה ?

כי דרך האדם לסלק האחריות של מעשיו ובפרט כשלונותיו הקטנים והגדולים, ולתלות כל מחדל וכשל אישי, ביד המקרה, או ביד ההשגחה העליונה, או ביד אחרים, העיקר לא בעצמו, וכדרך העולם כששופכים נוזלים בשולחן בשעת הארוחה, אומרים “אוי נשפך” (כאילו מעצמו),

וכשמפילים ושוברים כלי, אומרים “אוי נשבר” כאילו מעצמו, ולא מיחסים מחדליהם לעצמם, כמו שהוא באמת. וכל דבר שלומיאלי, או כל דבר הנגרם מחמת עצלותו, וחוסר התמסרות ומיקוד לדבר – כשמגיעים התוצאות הלא נעימות הנגרמות ישירות על ידו בעצמו – הוא תולה ביד ההשגחה העליונה (ונעשה כאילו בעל כרחו בעל אמונה ובטחון גדול) ולא במעשיו, וכנ”ל.

וכל הנ”ל ויותר מזה מרומז ומפורש במה שאמרו חז”ל (עדויות פ”ה מ”ז) בשעת מיתתו של עקיבא בן מהללאל אמר לבנו, חזור בך בארבעה דברים וכו’. אמר לו בנו, אבא פקד עלי לחבריך (פי’ שיקרבוני או שיעזרו לי במה שאצטרך) אמר לבנו “איני מפקד”. אמר לו שמא עילה (סיבה ופגם) מצאת בי? אמר לו לאו, (אלא) מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך. ע”כ.

וכן אמרו (תנא דברי אליהו רבא פ”ט) הכל לפי מעשיו של אדם רוח הקודש שורה עליו. וכן אמרו במסכת אבות (פ”ג מט”ו) הכל צפוי (וגלוי וידוע מראש לפני ה’ וגם מה שהאדם עושה במסתרים ובחדרי חדרים גלוי לפניו) והרשות נתונה (לפני האדם לעשות כרצונו, כי הבחירה חופשית) ובטוב (בחסד וברחמים) העולם נידון, והכל – לפי רוב המעשה.

וכן לענין הפרנסה תנן במס’ קדושין (בסופה, דף פב.) הכל לפי זכותו. וזה בחי’ מ”ש חז”ל (תנחומא בריש הפרשה, וכן במדרש אגדה כא).

וז”ל “אשה כי תזריע וילדה זכר”, זה שאמר הכתוב (איוב כט, ב) מי יתנני כירחי קדם, כאשר הייתי בימי חרפי (שם ד’ – שמבאר שהוא לשון חורף) כשם שהגשם מוחה הקרקע ומלכלך אותה, כך התינוק מלוכלך במעי אמו כשם שהתינוק מלוכלך מעוונות והצרות באות עליו. באותה שעה הוא אומר “מי יתנני כירחי קדם” ולואי היו לי אותם הירחים שהייתי בימי אמי (ללא חטא, בהגנה מלאה, בלי חסרון, וצופה ומביט מסוף העולם עד סופו). כאשר הייתי בימי חרפי. (פי’ שהייתי מלוכלך, כקרקע בימי החורף).

אמר רבי אבהו התינוק יוצא ממעי אמו מלא רירין ומלא דם וכולם מחבבים אותו. ומפני מה דבר מאוס מחבבין אותו? אלא שהקב”ה מחבבו (גם בעיני הבריות) מפני שלא עשה שום עבירה, וכשיגדל (וחוטא וכו’) מואסין אותו אפילו אביו ואמו ומתחילין להכות אותו, מפני שמתחיל יצר הרע בו. שכינת מסתלקת ממנו, ומתחילין לבזות אותו בני אדם. ע”כ. נמצא שהכל לפי מעשיו, אם לטב אם למוטב.

[אמר המעתיק] השם יעזור שנעסוק בחשבון הנפש ונזכה להשקיע זמן ומחשבה לבחור בטוב ולהשתנות לטובה כדיברי הראש ישיבה בעלון לפסח בימי הקורונה שזה זמן לנצל לשנות ולהשתנות. עיין בפנים.

בברכת התורה וכטו”ס ראש ישיבת נצח מאיר – הר’ שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close