ובחרת בחיים

עורה כבודי – ובחרת בחיים

 

(תהלים נז – ט) עורה כבודי עורה, הנבל וכינור אעירה שחר. אמר דוד המלך אני מעיר את השחר ואין השחר מעיר אותי, כמ”ש חז”ל (ירושלמי ברכות פ”א ה”א), וכמובא בשו”ע או”ח בסימן הראשון ובסעיף הראשון וז”ל: יתגבר כארי לעמוד לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר את השחר.

דהיינו למעשה לקום פאַרטאָג’ס לעסוק בעבודת ה’, ואשריהם שרידי הבעלי בתים היראים יוצאי רומניה אונגר’ין וצסקולובקיה שקובעים לימודם עם ובלי חברותא כמה שעות לפני תפילת שחרית וקמים בעוד לילה והולכים למקוה ומיד אח”כ לבית המדרש לעסוק בלימוד הקדוש של פארטאג’ס, אשריהם מה טוב חלקם.

ואשריהם ואשריהם אנ”ש היקרים וביניהם תלמידי ישיבתנו הקדושה העומדים בחצות לילה ושוברים תוקף השינה, ומוסרים נפשם וגופם למען כבודו יתברך, לאקמא שכינתא מעפרא, והולכים תיכף ומיד למקוה, ואח”כ עוסקים בעבודת ה’ התבודדות, תיקון חצות, ושיעורים קבועים בתורה עד תפילת ותיקין, ואזי הרבה חוזרים וטובלים שנית וכמנהג מוהרנ”ת זצ”ל, ומתפללים בדביקות ובהתלהבות, אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה’ אלוקיו.

עורה כבודי עורה, והאר עיני פן אישן המות, וכמ”ש רבינו הקדוש (ליקוטי מוהר”ן, מאמר פתח רבי שמעון ח”א סי’ ס, אות ו) שיש בני אדם שישנים כל החיים, כל ימיהם, ואף שנדמה להעולם שהם עובדים את ה’, ועוסקים בתורה ובתפילה, אעפ”כ כל עבודתם אין להשי” נחת מהם, כי נשאר כל עבודתם למטה עיי”ש.

כי כל עבודתם היא בלי חיות השכל ובלי חיות כלל, והכל בבחינת שינה ומוחין דקטנות, ובעוונות הרבים ומידות לא מתוקנות ותאות ויצרין ע”י גברה השינה בהתגברות גדול מאד מאד, ואע”פ שהצדיקי אמת עוסקים אתנו לעוררינו ולהקיצנו משינתנו ותרדמותינו, וכשופר מרים קולם בבחי’ “עורו ישנים משינתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם” וטורחים ויגעים ביגיעות עצומות בכמה וכמה דרכים להשיב את נפשינו ולעוררנו בכמה דרכים ועצות פשוטות ונפלאות, אבל אנן בעוה”ר בדידן ישנים וישנים, אם מכח עצלות, אם מכח עצבות, אם מכח רוח שטות ושגעון, אם מכח פגם האכילה והשתיה שאינה בעדינות ובקדושה, ובמאכל שנתברר למאכל אדם ליהודי שומר מצוות באמת, שע”י מאכלים כאלה יכולים לאבד ח”ו את הפנים והשכל והחיות דקדושה, וכמ”ש רבינו הקדוש שם.

כי הצדיקים יכולים רק לחזק לעורר ולהדריך אותנו.. אבל הבחירה… היא בידינו, ורק בידינו, ואין תירוצים, וכמ”ש בפרשת ניצבים (דברים ל, יט) העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, החיים והמות! נתתי לפניך, הברכה והקללה! ובחרת בחיים! “ובחרת בחיים” – הוא גם ציווי, גם עצה טובה, וגם כביכול תחינה ובקשה, שכביכול השי”ת מתחנן אלינו “אל תאבד עולמך, אל תאבד נצחך, בני בני אהי’ חכם ואל תיהי’ טיפש, אהי’ ישר ולא מסובך ומסורבל ומתוסכל, תתנהג רק בפשיטות ובתמימות, אהי’ תם ותבחור בחיים, בתוה”ק ודרכיה”.

וזהו ובחרת בחיים – סופי תיבות “תם”. כי אכן ע”י בחירה בחיים זוכים לחיים, זוכים לחיות, להתעוררות השכל, למוחין דגדלות ע”י ששומעים לעצת צדיקים ומתנהגים וחיים על פיה בפשיטות ובתמימות ובלי התחכמויות טיפשיות, כי דרך רוב העולם לבחור להם הדרך הקצרה שהיא ארוכה לאושר ולדמיונות האושר, והם החכם הטיפש, היינו שנדמה לו שהוא חכם אבל בתכלית הוא טיפש, אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה!!!

אבל… אין שום יאוש בעולם כלל, ויש ענין שנתהפך הכל לטובה (ולעינינו ‘רמז כל שהוא’, “שנתהפך” אותיות שֵנַת – הפ’ – ק’ לשינה ותרדימה – העצה הפ’ היינו להשתמש עם הפה לצעוק ולזעוק ולהתחנן בתפילה עד שירחם ה’, והק’ היינו הכ”ף היינו לפרוש כפינו כלפי מרום, שזה בחי’ תפילה באמונה ובכוונה, וגם הכ”ף רמז לנתינת צדקה ופרוטה שלפני התפילה.).

מה אומר… טעמו וראו כי טוב ה’, וכמו שרואים במציאות שכל מי שזכה לקום באותו יום פארטאג’ס, וק”ו בחצות הוא מלא שמחה וחיות (כשזכה לנצל הזמן) ואין כמעט אושר דומה לו.

אשרינו און פארט אשרינו.

יהי’ רצון שנתקרב לצדיקים האמיתים לקבל הדרכה נכונה וישרה ונבחר בטוב האמיתי…

בברכת התורה

מוסדות ברסלב מאיר


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *