וירא

לכבוד…

אחדשה”ט!

בעזרת ה’ אכתוב לך פנינה הקשורה לפרשת השבוע.

 

להרבות שלום בעולם

 

(בראשית יח-א) “וירא אליו ה’ באלוני ממרא, והוא יושב פתח האוהל כחום היום”.

 

לכאורה הדבר תמוה, בשביל מה ולמאי נפקא מינה יש להזכיר את מקום שה’ נגלה בו לאברהם אבינו. דהיינו “באלוני ממרא”.

ולמה זכה ממרא לכבוד הגדול הזה, ובפרט שהתורה הקדושה היא נצחית, ובפרט שבכל שנה ושנה כל כלל ישראל קוראים בספר תורה ברבים (מלבד מה שהתשב”ר לומד, וכל אחד לומד לעצמו) נמצא שממרא זכה להיות שמו זכור לטוב לעולמי עד, ולמה ועל מה? והנה רש”י פירש [והוא מחז”ל בבראשית רבא מב, ח פרשת לך לך] שממרא הוא שנתן לאברהם אבינו עצה על המילה, לפיכך נגלה עליו בחלקו.ע”כ.

והענין הוא כי מבואר בחז”ל (שם) שכשעלה על הפרק מילת אברהם אבינו, יעץ לו ענר שלא יעשה כן, וכי בעל מום רוצה אתה לעשותך, כבר בן מאה שנה אתה, ואתה הולך ומצער עצמך וכי אתה רוצה שיהיו קרוביהן של המלכים שהרגת באים והורגים אותך, ואין אתה יכול לברוח מפניהם, אשכול אמר לו אתה זקן אם אתה תמול יצא ממך דם הרבה, ולא תוכל לסבול, ותמות. ומה אתה הולך ומסיים עצמך בין שונאיך.

אבל ממרא אמר לו, מה יש כאן לדון, הלא ה’ הוא שהצילך מכבשן האש, ועשה לך כל הניסים, והצילך מן המלכים, ואילולי כוחו וגבורתו היו הורגים אותך, והציל רמח איברים שבך, ומקצת אבר אחד אתה מבקש עצה, עשה כמצותו!!! אמר לו הקב”ה אתה נתת לו עצה למול חייך שאיני נגלה עליו אלא בפלטרין שלך, יתברך שמו של הקב”ה שאינו מקפח שכר כל בריה.

ומכאן למדנו גודל חיוב הכרת הטוב, שהעולם מזלזלים בזה מאד, [ואפילו אלו שאינם מזלזלים כל כך, מכל מקום טועים, וחושבים, שכפוי טובה, היינו שלא אומר “תודה”, ומכיר טובה – זהו שאומר, “תודה” וכיוצא. וחושבים שזהו הכרת הטוב ובזה יוצאים ידי חובה, ולא כן הוא. אלא להכיר טובה, היינו לדעת ולהפנים שחייבים לו טובה, ובבוא הזמן יחזיר לו עכ”פ טובה כטובתו, ולא יוצאים ידי חובה באמירת “תודה” לחוד. (כאומר קבל מילת “תודה” ובזה מספיק. וזוז רחוק ממני ואל תבקש ממני שום טובה).

ומכאן למדנו שיש ענין בהכרת הטוב לעולמי עד ולנצח נצחים.

[וכמובן שאע”פ שהנ”ל נכון, אין לתת [לעושה הטובה] מקום לנצל את הדבר לרעה ולנגן על הנשמה, בנסיון לשעבדו ולסחטו מעל המגיע לו, וחכם עיניו בראשו, והכל לפי הענין.]

וכבר אמרו חז”ל (ב”ר וישלח עט, ו) (בראשית לג-יח) ויחן את פני העיר.

התחיל מעמיד הטליסין ומוכר בזול, הדא אמרת שאדם צריך להחזיק טובה למקום שיש לו הנאה ממנו. והנה אם העולם היה מכיר טובה כמו שצריך, הבריות היו מתנהגים יותר טוב, ביתר אהבה ואחוה, והיה מתרבה השלום בעולם.

ואנן בדידן, עכ”פ בין היהודים ובפרט בין עובדי ה’, ובפרט בין בני החבורה – בודאי שצריכים להקפיד בכך, ועי”ז ה’ יברך את עמו בשלום.

בברכת התורה וכטו”ס

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

פדיון נפש מסוגל להמתקת הדינים מעל האדם - כנסו הייעוץ חינם

מאמר מקושר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *