ליקוטי עיצות

יִרְאָה וַעֲבוֹדָה | ליקוטי עיצות

יִרְאָה וַעֲבוֹדָה | ליקוטי עיצות

א. צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִיִּרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁלֹּא יִפֹּל עָלָיו יִרְאָה מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה יִרְאָה וָפַחַד, יִזְכֹּר מִיָּד יִרְאַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּפַחְדּוֹ הַגָּדוֹל, וְיַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ יִרְאַת ה’ כָּל הַיּוֹם תָּמִיד, וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל עִם כֹּחוֹת, לְהוֹצִיא בְּכֹחַ גָּדוֹל תְּפִלָּתוֹ וְיִהְיֶה תְּפִלָּתוֹ בִּבְחִינַת רְעָמִים, וְיִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב מַה שֶּׁמּוֹצִיא בְּפִיו, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה, לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֵידַע לְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת אֲפִלּוּ אַחַר גְּזַר דִּין חַס וְשָׁלוֹם (ה, ד’)

ב. גַּם צָרִיךְ לְשַׁתֵּף הָאַהֲבָה עִם הַיִּרְאָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לְכָל הַנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת הוּא עַל־יְדֵי הָאַהֲבָה. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְהַקְדִּים אֶת הַיִּרְאָה (שָׁם ה’)

ג. עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה זוֹכֶה לְשָׁלוֹם וְלִתְפִלָּה וְכוּ’ [עַיֵּן שָׁלוֹם אוֹת ב’] (שם)

ד. מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מִדּוֹת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁמְּפָרֵשׁ כָּל לִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשׁוֹפֵט וְדָן אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל עֲסָקָיו, וּבָזֶה יָסִיר מֵעָלָיו כָּל הַפְּחָדִים וְיַעֲלֶה הַיִּרְאָה מִנְּפִילָתָהּ. כִּי כְּשֶׁאֵין הָאָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ, אָז דָּנִין וְשׁוֹפְטִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה. וַאֲזַי הַדִּין נִתְלַבֵּשׁ בְּכָל הַדְּבָרִים, וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם נַעֲשִׂים שְׁלוּחִים לַמָּקוֹם, לַעֲשׂוֹת בָּזֶה הָאִישׁ מִשְׁפָּט כָּתוּב, הַיְינוּ שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל עָנְשׁוֹ וְדִינוֹ עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְהָאָדָם אֵיזֶה דִּין וְיִסּוּרִין חַס וְשָׁלוֹם, עַל פִּי רֹב הֵם בָּאִים עַל־יְדֵי סִבָּה קַלָּה עַל־יְדֵי דָּבָר קָטָן, שֶׁלֹּא הָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁעַל־יְדֵי דָּבָר קָטָן כָּזֶה יִתְגַּלְגֵּל לוֹ חוֹלַאַת וְיִסּוּרִים כָּאֵלֶּה חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ כָּל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַדִּין שֶׁעָלָיו מִלְּמַעְלָה נִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בּוֹ הַמִּשְׁפָּט הַמַּגִּיעַ לוֹ. וְכָל זֶה כְּשֶׁאֵין הָאָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ, אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ כַּנַּ”ל, אֲזַי נִתְבַּטֵּל הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד מִשּׁוּם דָּבָר, כִּי אֵין דִּינוֹ מְלֻבָּשׁ בָּהֶם. כִּי כְּבָר בִּטֵּל מֵעַצְמוֹ הַדִּינִים עַל־יְדֵי שֶׁדָּן אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ, וְאֵין הַיִּרְאָה מִתְלַבֶּשֶׁת בְּשׁוּם דָּבָר לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ נִתְעוֹרֵר. וּבָזֶה מַעֲלֶה אֶת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַק יִרְאַת ה’ וְלֹא יִרְאָה אַחֶרֶת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָאוֹר הַגָּנוּז כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (טו)

ה. יִרְאָה וְאַהֲבָה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר [עַיֵּן צַדִּיק כ”ה כ”ו כ”ז.] (יז, א’)

ו. עַל־יְדֵי יִרְאָה זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לִשְׁמֹעַ מִפִּיו דַּיְקָא דִּבְרֵי אֱמֶת, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בַּמֶּה שֶׁיִּלְמַד בְּסִפְרֵי מוּסָר. כִּי מֵהַצַּדִּיק מְקַבֵּל הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ בְּיִרְאָה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁבּוֹ תָּלוּי הַכֹּל. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ אִם יִשְׁמַע דִּבּוּרִים אֵלּוּ מִפִּי אַחֵר שֶׁשָּׁמַע אוֹתָם מִפִּי הַצַּדִּיק, לֹא יוֹעִיל כָּל כָּךְ כִּי כְּבָר יָרַד מִמַּדְרֵגָתוֹ וּשְׁלֵמוּתוֹ, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלִין מִפִּי הַצַּדִּיק דַּיְקָא, שֶׁשָּׁם הָאוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל דִּבּוּר לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל (יט, ג’ ט’)

ז. עִקַּר הַיִּרְאָה הוּא הַבּוּשָׁה שֶׁיִּירָא וְיִתְבַּיֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַל יֶחֱטָא חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַבּוּשָׁה הִיא מַעֲלָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה וְהַבּוּשָׁה זוֹכִין לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג הַנִּסְתָּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה וְעַל־יְדֵי שִׂמְחָה עִקַּר הָעַזּוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה (כב)

ח. צָרִיךְ הָאָדָם לִרְאוֹת לְהַאֲרִיךְ יָמָיו, הַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁכָּל יוֹם וְכָל שָׁעָה שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ, שֶׁתִּהְיֶה אֲרֻכָּה וּגְדוֹלָה וּרְחָבָה יוֹתֵר בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה. וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם יִרְאֶה לְהַרְחִיב וּלְהַאֲרִיךְ יָמָיו בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְזֶה עִקַּר אֲרִיכוּת יָמִים. כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם מִמָּקוֹם שֶׁמַּתְחִיל אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בַּתְּחִלָּה הוּא קָצָר, הַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלַּת הַיּוֹם קָשָׁה עָלָיו מְאֹד הָעֲבוֹדָה, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לָזֶה הִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְבַל יִפֹּל מִזֶּה, שֶׁרוֹאֶה כְּבֵדוּת הָעֲבוֹדָה בְּכָל יוֹם. רַק יִתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מִן הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק וְהַכְּבֵדוּת הַגָּדוֹל כְּפִי מַה שֶּׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר, וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה שֶׁבָּאָה אַחַר כָּךְ, יִרְאֶה לְהַגְדִּילָהּ וּלְהַרְחִיבָהּ בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה. וְכֵן כָּל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיָּיו שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ יִהְיֶה מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה יְתֵרָה מִיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו, וְכֵן לְעוֹלָם, וְזֶה עִקַּר אֲרִיכוּת יָמִים. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה (ס, ב)

ט. עַל־יְדֵי יִרְאָה שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הָעֲשִׁירוּת זוֹכִין לָבוֹא לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל מְאֹד. כִּי יֵשׁ שְׁבִילֵי הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל מְאֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת כִּי אִם עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד. וְזֶה הַטַּעַם מַה שֶּׁכַּמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאֹד הָיוּ עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים מְאֹד כְּגוֹן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְרַב אָשֵׁי וְזוּלָתָם. אֲבָל לַעֲשִׁירוּת הַזֹּאת אֵין זוֹכִין כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים הַנִּזְכַּר לְעֵיל, שֶׁמַּאֲרִיךְ כָּל יָמָיו בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, כַּנַּ”ל (שָׁם ג’)

י. שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה הִיא בְּשָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ מוֹרָא שָׁמַיִם וּמוֹרָא רַבָּךְ וּמוֹרָא אָב וָאֵם (שָׁם ד’)

יא. עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה נִצּוֹלִין מִיפִי הַנָּשִׁים, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מֵחֵן שֶׁל שֶׁקֶר וּמֵעֲנִיּוּת וְזוֹכִין לַעֲשִׁירוּת (שָׁם ג’)

יב. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁיָּכוֹל לְעוֹרֵר בְּנֵי הָעוֹלָם מִשְּׁנָתָם עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הוּא פּוֹקֵד עֲקָרוֹת וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ יִרְאָה גְּדוֹלָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְכָל הַנַּ”ל (שָׁם ה ו).

יג. עִקַּר כָּל הַדְּבָרִים הֵן הַהַתְחָלָה, כִּי כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת, מֵחֲמַת שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶפֶךְ אֶל הֶפֶךְ, אֲבָל אַחַר הַהַתְחָלָה הוּא נִכְנָס מְעַט בְּהֶרְגֵּל וְאֵין קָשֶׁה עָלָיו כָּל כָּךְ. וְעַל־כֵּן הָעֲבוֹדָה וְהַיִּרְאָה שֶׁל הָאָדָם בְּכָל יוֹם הוּא כְּפִי הַהַתְחָלָה. כִּי בְּכָל יוֹם צָרִיךְ לַחֲזֹר לַאֲחוֹרָיו לְקַבֵּל כֹּחַ מֵהַהַתְחָלָה שֶׁאָז הָיָה קָשֶׁה עָלָיו בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. וְכֵן כְּשֶׁבָּא אֵצֶל הַצַּדִּיק, צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹא בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ לֹא הָיָה עֲדַיִן אֵצֶל הַצַּדִּיק כְּלָל, וְעַכְשָׁו הוּא בָּא מֵחָדָשׁ, לֹא כְּמוֹ שֶׁמִּכְּבָר הָיָה אֵצֶל הַצַּדִּיק. כִּי צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. כִּי פֶּן וְאוּלַי לֹא הָיָה הַתְחָלָתוֹ כָּרָאוּי וְאִם כֵּן גַּם כָּל עֲבוֹדָתוֹ אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, כִּי הַכֹּל כְּפִי הַהַתְחָלָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְעוֹרֵר לִבּוֹ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בְּכֹחַ הִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבְהִתְגַּבְּרוּת חָדָּשׁ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן מֵעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ כָּרָאוּי כְּפִי כֹּחַ הַהַתְחָלָה כַּנַּ”ל. וְכֵן בְּכָל פַּעַם צָרִיךְ לַחֲשֹׁשׁ חֲשָׁשָׁא זֹאת, פֶּן לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כָּרָאוּי. וְיִתְגַּבֵּר לְהַתְחִיל מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ וְלָבוֹא אֶל הַצַּדִּיק. וְכֵן בְּכָל פַּעַם וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל (סב, בסוף)

יד. עַל־יְדֵי יִרְאָה וְאַהֲבָה מוֹלִידִין וּמְגַדְּלִין הַנֶּפֶשׁ הַחֲדָשָׁה הַבָּאָה לְהָאָדָם [עַיֵּן כָּבוֹד] (סז, ז)

טו. כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, לָמָה לוֹ חַיִּים (רסח)

טז. כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה’, שֶׁלֹּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, הֵן בְּעֵסֶק הַפַּרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּתוֹ צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, וְכֵן בַּעֲבוֹדַת ה’ לֹא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה לְבַד. כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה’, נִדְמֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא מַשָּׂא כָּבֵד וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשָּׂא מַשָּׂא כָּבֵד כָּזֹאת. אֲבָל כְּשֶׁיַּחֲשׂב שֶׁאֵין לוֹ רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם, לֹא יִהְיֶה לוֹ מַשָּׂא כְּלָל. גַּם שֶׁלֹּא יִדְחֶה מִיּוֹם לְיוֹם לֵאמֹר, מָחָר אַתְחִיל; מָחָר אֶתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְכֹחַ כָּרָאוּי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. כִּי אֵין לוֹ לְהָאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֵד בּוֹ. כִּי יוֹם הַמָּחֳרָת הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי. הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, הַיּוֹם דַּיְקָא (רעב)

יז. כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין נֵרוֹת לְחַפֵּשׂ בָּהֶם בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה, כִּי זֶה תַּכְלִית כָּל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַבָּא (רעה)

יח. עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא הַיִּרְאָה. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יְרָאוֹת, יֵשׁ מִי שֶׁהוּא יָרֵא מֵה’, מִגְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט, וְעַל־יְדֵי יִרְאָה זֹאת אִשְׁתַּלִּים שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְיֵשׁ יִרְאָה לְמַטָּה מִמֶּנָּה הַיְנוּ שֶׁבָּא לְיִרְאָה עַל־יְדֵי יִרְאוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁיָּרֵא מֵחַיָּה אוֹ מִשַּׂר אוֹ מֵאֵיזֶה פַּחַד אַחֵר, עַל־יְדֵי זֶה הוּא נִזְכָּר וּבָא לְיִרְאַת ה’, וְעַל־יְדֵי יִרְאָה זֹאת נִמְשָׁךְ הַשְׁפָּעוֹת בָּעוֹלָם. וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהָרָצוֹן לִנְסֹעַ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה רֹשֶׁם הַכְּלִי, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא אֵלָיו, נַעֲשֶׂה הַכְּלִי. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת וּמְנִיעוֹת יוֹתֵר בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת וְהוּא מְשַׁבְּרָם, עַל־יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ כְּלִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. [וְעַיֵּן מְנִיעוֹת] (קפה)

יט. אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי נִבְרָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים, וְזֶה הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת שֶׁיָּבוֹא לְזֶה הַתַּכְלִית. אֲבָל הַמַּלְאָכִים מִתְקַנְּאִים מְאֹד בְּאָדָם כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה עֲלֵיהֶם, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד, וְלִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּמֶמְשָׁלָה זוֹ, שֶׁלֹּא יַפִּילוּ אוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי קִנְאָתָם בּוֹ (ח”ב א, א)

כ.עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן וְתַאֲוַת מִשְׁגָּל וְתַאֲוַת אֲכִילָה נִפְסָד וְנִפְגָּם הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא לְכַבֵּד אֶת הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים וּלְקַבְּלָם כָּרָאוּי [עַיֵּן בְּיוֹם־טוֹב]. וְעַל־יְדֵי זֶה מְתַקְּנִין הַיִּרְאָה. וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁפָּעוֹת הַנְּבוּאָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת וְלִרְפוּאָה. וְעַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְשָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִקִּנְאַת הַמַּלְאָכִים הַנַּ”ל, וְתִתְקַיֵּם מֶמְשַׁלְתּוֹ עֲלֵיהֶם (שָׁם ד ה)

כא. כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם, בְּשָׁלֹשׁ תַּאֲווֹת הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִפְסֶדֶת הַיִּרְאָה כַּנַּ”ל, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹאֵג עַל זֶה כַּאֲרִי (שָׁם)

כב. כָּל הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְכָל עֲבוֹדַת ה’ הֵם בְּחִינַת הוֹלָדָה. כִּי עִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים הֵם מַעֲשִׂים טוֹבִים. וּכְמוֹ שֶׁהַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הוֹלָדָה צְרִיכָה לִסְבֹּל כַּמָּה חֲבָלִים וְצִירִים, וְלִצְעֹק כַּמָּה קָלִין שֶׁל אָח וַאֲבוֹי וְכוּ’, כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדַת ה’ כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲבֹד אֵיזֶה עֲבוֹדָה אוֹ תְּשׁוּבָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כַּמָּה יְגִיעוֹת. וְצָרִיךְ לִצְעֹק כַּמָה קָלִין שֶׁל אָח וַאֲבוֹי וְכַמָּה גְּנִיחוֹת וְכַמָּה כְּפִילוֹת וְכַמָּה הַטָּיוֹת וְכוּ’, וּבִפְרָט בַּהַתְחָלָה שֶׁאָז קָשֶׁה מְאֹד, כִּי כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת. וְאָז צְרִיכִין בְּיוֹתֵר כַּמָּה קָלִין וְכַמָּה גְּנִיחוֹת וְכוּ’ קֹדֶם שֶׁמַּתְחִילִין אֵיזֶה הַתְחָלָה. וְגַם לְאַחַר כָּךְ לְאַחַר הַהַתְחָלָה אֵינוֹ בָּא בְּנָקֵל עֲבוֹדַת ה’. וּצְרִיכִין כַּמָּה יְגִיעוֹת וְכַמָּה תְּנוּעוֹת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֻבְדָּא שֶׁיִּהְיֶה לָהּ הִדּוּר, רַק הַהַתְחָלָה קָשָׁה מְאֹד, כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, כִּי בְּהֶכְרֵחַ לִסְבֹּל הַכֹּל כַּנַּ”ל וּלְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא (ד, ב)

כג. הַצְּדָקָה מַרְחֶבֶת הַפְּתָחִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, עַל־כֵּן קֹדֶם כָּל מִצְוָה וַעֲבוֹדָה טוֹב לִתֵּן צְדָקָה, כְּדֵי לְהַרְחִיב פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְלֹא יִהְיֶה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו כָּל כָּךְ לִכְנֹס בָּהֶם [עַיֵּן צְדָקָה] (שָׁם)

כד. עַל־יְדֵי צְדָקָה זוֹכִין לְיִרְאָה וְעַל־יְדֵי יִרְאָה זוֹכִין לְחֶסֶד וְאָז יְכוֹלִין לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’ בְּלִי מְנִיעָה מֵהַפַּרְנָסָה [עַיֵּן צְדָקָה אוֹת ל”ו] (שָׁם ט’)

כה. עַל־יְדֵי הַזְּקֵנִים מַאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁבַּדּוֹר שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר חָכְמַת הַטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם כָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף וּבָא לוֹ יוֹם מִימֵי חַיָּיו, לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁה וָדַעַת. כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ, צָרִיךְ שֶׁיָּאִיר בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה’, וְרַק זֶה נִקְרָא זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת. אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגֵם אֶת יָמָיו חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵינוֹ מוֹסִיף קְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם אַף עַל פִּי שֶׁמַּזְקִין אֵינוֹ נִקְרָא זָקֵן כְּלָל, רַק אַדְּרַבָּא, הוּא נִקְרָא קְצַר יָמִים, וְעַל יָדוֹ יוֹנֵק וּמִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם, חָכְמַת הַטֶּבַע בָּעוֹלָם. וְהַתִּקּוּן לָזֶה צְדָקָה (שָׁם)

כו. עִקַּר הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַק כְּשֶׁאֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל מְגַדְּלִין וּמְקַדְּשִׁין שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לוֹ שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים וְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים הַרְבֵּה שֶׁעוֹבְדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַף עַל פִּי כֵן עִקַּר הַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁלּוֹ, כִּבְיָכוֹל, כְּשֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה הָעֲבוֹדָה שֶׁל עוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה (ז, ד)

כז. צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם. אֲבָל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּעַצְמוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, וְגַם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו אֵצֶל חֲבֵרוֹ, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הַדִּבּוּר מִלֵּב חֲבֵרוֹ תֵּכֶף. כִּי עַל־יְדֵי יִרְאָה דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין וְגַם יֵשׁ קִיּוּם לִדְבָרָיו אֵצֶל חֲבֵרוֹ (שָׁם ה’)

כח. כָּל יְמֵי הָאָדָם וְכָל הַזְּמַן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ כְּלוּם, כִּי הַכֹּל פּוֹרֵחַ כְּהֶרֶף עַיִן כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ. וְאֵין נִשְׁאָר מִכָּל הַזְּמַן כְּלוּם כִּי אִם מַה שֶּׁחוֹטְפִין אֵיזֶה טוֹב בַּעֲבוֹדַת ה’ בְּזֶה הָעוֹלָם, זֶה יִהְיֶה נִשְׁאָר קַיָּם לָנֶצַח בָּעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל וָרִיק, כִּי כָּל הַזְּמַן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה הוּא כֻּלּוֹ אֶפֶס וָאַיִן מַמָּשׁ נֶגֶד יוֹם אֶחָד וַאֲפִלּוּ נֶגֶד רֶגַע אַחַת שֶׁל עוֹלָם הַבָּא (שָׁם ו’)

כט. כְּשֶׁמְּעַיְּנִים וּמְדַבְּרִים מֵאֵיזֶה חִדּוּשׁ, שֶׁחִדְּשׁוּ צַדִּיקֵי אֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפֵל יִרְאָה (שָׁם י”ג)

ל. עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֵילֵךְ בִּדְרָכָיו לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי מִי שֶׁעוֹבֵד בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא זֶה נִקְרָא מִלּוּי בֶּטֶן, שֶׁרוֹצֶה לְמַלְּאוֹת בִּטְנוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר וְיוֹתֵר לַעֲבֹד אֶת ה’ בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא, מִלִּרְדֹּף אַחַר עוֹלָם הַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם. וְגַם זֶה שֶׁעוֹבֵד ה’ אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא בְּוַדַּאי הוּא חָכָם יוֹתֵר, מִזֶּה שֶׁמִּתְיַגֵּעַ כָּל יָמָיו בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַזֶּה, כִּי זֶה בּוֹחֵר לְעַצְמוֹ עוֹלָם הַחַיִּים לָעַד. אַף עַל פִּי כֵן עִקַּר הַתַּכְלִית בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ (לז)
לא.כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ וְרוֹדֵף אֲחַר תַּאֲווֹת וּמוֹתָרוֹת, לֶאֱסֹף מָמוֹן וּמְבַלֶּה יָמָיו לְהַשְׁאִיר יְרֻשָּׁה לְבָנָיו, זֶה הַמָּמוֹן שֶׁמַּשְׁאִיר לְבָנָיו הוּא כְּמוֹ מִי שֶׁמְּלַכְלֵךְ עַצְמוֹ בְּטִנּוּף וְלוֹקֵחַ טִנּוּף וּמְכַסֶּה עַל הַטִּנּוּף, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים עַיֵּן שָׁם. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁאִיר זְכוּתוֹ לְבָנָיו, גַּם זֶה אֵינוֹ תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְהַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים אֵין בּוֹחֲרִים בָּזֶה כְּלָל רַק לְמַלְּאוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ (שָׁם)

לב. הַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ. וַאֲפִלּוּ כָּל הַדְּבָרִים, הַכֹּל בְּיַד אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לְהִתְנַהֵג הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ בִּבְחִירָתוֹ, כִּי בְּיַד יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִירָה בְּיָדָם עַל כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מֻכְרָחִים בָּהֶם, אֲבָל אֵצֶל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כָּל דָּבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, כְּגוֹן לִנְסֹעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם וְכַיּוֹצֵא יֵשׁ בּוֹ עֲבוֹדָה, עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִירָה עַל הַכֹּל (נד)

לג. רֶוַח הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין לְשַׁעֵר, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאָדָם יָכוֹל לְהַרְוִיחַ בְּזֶה הָעוֹלָם וְאֵין צָרִיךְ עַל זֶה הוֹצָאוֹת מִשֶּׁלּוֹ [שֶׁקּוֹרִין אוֹס לָאג] רַק מִמַּה שֶּׁהֵכִין לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְהַרְחִיב יָדוֹ וּלְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה מְאֹד, עַיִן לֹא רָאֲתָה וְכוּ’ (נה)

לד. טוֹב מְאֹד לְהַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִסְמֹךְ עָלָיו. וּכְשֶׁבָּא הַיּוֹם צְרִיכִין לִמְסֹר כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁלּוֹ וְשֶׁל בָּנָיו וְשֶׁל הַתְּלוּיִים בּוֹ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ (שהר”ן ב’)

לה. עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה וְעִקָּר הוּא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים צְרִיכִים יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. כִּי עִקַּר הָעֲבוֹדָה בַּתְּחִלָּה הוּא מֵחֲמַת יִרְאַת הָעֹנֶשׁ (שָׁם ה)

לו. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת ה’ כִּי אִם כְּשֶׁיַּתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. וְלִפְעָמִים צְרִיכִין כַּמָּה הַתְחָלוֹת אֲפִלּוּ בְּיוֹם אֶחָד (שָׁם נא)

לז. כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה בָּעוֹלָם, הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, כִּי כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא רַק בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה (שָׁם ש)

לח. יֵשׁ בְּנֵי אָדָם עוֹבְדֵי ה’, שֶׁאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְאֶה לָהֶם מַה שֶּׁפָּעֲלוּ כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, רַק אַחַר מוֹתָם בָּעוֹלָם הַבָּא אָז יִרְאוּ מַה שֶּׁפָּעֲלוּ (שָׁם רמד)

לט. עִקַּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא בַּחֹרֶף, לִזָּהֵר לָקוּם בַּחֲצוֹת. וּבַקַּיִץ בְּעֵת שֶׁהַלַּיְלָה קְצָרָה מְאֹד אָז יִזָּהֵר לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם כַּעֲלוֹת הַשָּׁחַר. [עַיֵּן חֲצוֹת] (שָׁם שא)

תגים
הראה עוד...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close