ליקוטי עיצות

ליקוטי עיצות – כָּבוֹד

ליקוטי עצות-כָּבוֹד

א.
צָרִיךְ כָּל אָדָם לְמַעֵט בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּלְהַרְבּוֹת בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם, וְלֹא יִהְיֶה רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד רַק יִבְרַח מִן הַכָּבוֹד, וַאֲזַי הוּא זוֹכֶה לְכָבוֹד אֱלֹקִי, וְאָז אֵין בְּנֵי אָדָם חוֹקְרִים עַל כְּבוֹדוֹ אִם הוּא רָאוּי אִם לָאו. אֲבָל מִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד אֵינוֹ זוֹכֶה לְכָבוֹד אֱלֹקִי, וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּבוֹד, הַכֹּל חוֹקְרִים וְדוֹרְשִׁים אַחֲרָיו וְשׁוֹאֲלִים מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶה הוּא שֶׁחוֹלְקִים לוֹ כָּבוֹד הַזֶּה, וְחוֹלְקִים עָלָיו שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַכָּבוֹד הַזֶּה (ו. א)

ב.
עִקַּר הַתְּשׁוּבָה – כְּשֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ יִדֹּם וְיִשְׁתֹּק וְיִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים הַבָּאִים עָלָיו, וּבָזֶה הוּא מְמַעֵט הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי וְזוֹבֵחַ יִצְרוֹ הָרָע, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְכָבוֹד אֱלֹקִי הַנַּ”ל (שָׁם ב’)

ג.
עַל־יְדֵי שֶׁהוּא נִזְהָר וְשׁוֹמֵר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהוּא נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס, וּכְבוֹדוֹ לְאַיִן נֶגֶד כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְדִבּוּרִים הַמְּאִירִים בַּתּוֹרָה שֶׁהֵם מְאִירִים לוֹ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ (יא, ב)

ד.
עִקַּר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא כְּשֶׁהָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר מְקָרְבִין אֶת עַצְמָן לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אָז אִסְתַּלַּק וְאִתְיַקַּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵלָּא וְתַתָּא וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְקָרֵב הָרְחוֹקִים לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם אֵין לָאָדָם לוֹמַר, אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַאֲנִי רָחוֹק כָּל כָּךְ עַל־יְדֵי רִבּוּי מַעֲשַׂי הָרָעִים, כִּי אַדְּרַבָּא, כָּל מַה שֶּׁהוּא רָחוֹק בְּיוֹתֵר, יִתְגַּדֵּל עַל יָדוֹ כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר כְּשֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (יד, ב)

ה.
לְפִי הַכָּבוֹד שֶׁמְּכַבֵּד אֶת יִרְאֵי ה’, כֵּן עוֹלֶה הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ. וְעִקַּר הַדָּבָר שֶׁיְּכַבֵּד יִרְאֵי ה’ בְּלֵב שָׁלֵם, וְעַל־יְדֵי זֶה מַשְׁלִים פְּגָמֵי הַיִּרְאָה וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם (שָׁם ו’)

ו.
אֵין לְאָדָם לְקַבֵּל שְׂרָרָה וּמַנְהִיגוּת כִּי אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהוּא מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי וְכוּ’ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין לוֹ לְקַבֵּל הַמַּנְהִיגוּת. וְאַף שֶׁהָאָדָם חוֹשֵׁב בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת עַל הָעוֹלָם וְעַל־כֵּן רוֹצֶה בְּהַנְהָגָתוֹ, בֶּאֱמֶת הוּא רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד וְתוֹלֶה רְדִיפָתוֹ בְּרַחֲמָנוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לָבוֹא לְמִינוּת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל מִן הַשָּׁמַיִם מְרַחֲמִין וְאֵין מַנִּיחִין הַמַּנְהִיגוּת בְּיָדָם (יח, ג’)

ז.
עַל־יְדֵי אַהֲבַת הַחֲכָמִים תִּכּוֹן הַמַּלְכוּת וְהַמַּנְהִיגוּת. וּכְשֶׁבָּא לְמֶלֶךְ אוֹ מַנְהִיג אֵיזֶהוּ שִׂנְאָה עַל הַחֲכָמִים, יָדוּעַ לֶהֱוֵי לֵיהּ שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם יוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ, כִּי אֵין קִיּוּם לָעוֹלָם בְּלֹא הַחָכְמָה (שם ד)

ח.
צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אָנְסוֹ לְכַבְּדוֹ. וְעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ מְבַטְּלִין מִמֶּנּוּ הַשִּׁכְחָה וְנִתְגַּלֶּה הַנֶּפֶשׁ, הַיְנוּ זִכְרוֹן הַתּוֹרָה וְנִתְבַּטְּלִין הַדִּינִים וְהַחַשְׁכוּת וְכוּ’ וְנִמְשָׁךְ אוֹר וַחֲסָדִים וְחַיִּים וְחָכְמַת הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם (לז, ה)

ט.
גַּם צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בִּבְנֵי עַם הָאָרֶץ לְכַבְּדָם, כִּי יֵשׁ בְּנֵי עַם הָאָרֶץ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נְפָשׁוֹת יְקָרוֹת מְאֹד מְאֹד, וְזֶה אָנוּ רוֹאִין עַל־יְדֵי תּוֹרָתָם; כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהֵם בְּנֵי תּוֹרָה בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נֶפֶשׁ יְקָרָה עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר לְכַבְּדָם, כִּי עַל יְדֵי הַכָּבוֹד יִתְגַּלֶּה בְּיוֹתֵר הַתּוֹרָה שֶׁבָּהֶם מֵהִתְעַלְּמוּתָהּ, וְיִהְיֶה נִדְחֶה תַּאֲווֹת הַגּוּף וְהַחֹמֶר וְהַחֹשֶׁךְ וְהַסִּכְלוּת וְכוּ’ וְתִתְעַלֶּה הַנֶּפֶשׁ וְהַצּוּרָה וְהָאוֹר וְהַחָכְמָה וְהַחַיִּים וְהַחֶסֶד וְהַזִּכָּרוֹן וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַדִּינִים (שם, ז)

י.
יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, שֶׁלִּמּוּדָם מִמּוֹתָרוֹת וּפְסֹלֶת, וּבְוַדַּאי אֵינָם יְכוֹלִין לְהַנְהִיג אֲפִלּוּ אֶת עַצְמָן מִכָּל שֶׁכֵּן אֲחֵרִים וְאַף עַל פִּי כֵן הֵם נוֹטְלִים גְּדֻלָּה לְעַצְמָן וְרוֹדְפִים אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת לְהַנְהִיג הָעוֹלָם. צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת, שֶׁלֹּא לְהַסְמִיךְ אוֹתָם, שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם שׁוּם תֹּקֶף וָעֹז, כִּי הֵם עַצְמָן אֵינָם חַיָּבִים כָּל כָּךְ, כִּי יֵשׁ לָהֶם יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל לְהַנְהִיג הָעוֹלָם. אַךְ אֵלּוּ הַנּוֹתְנִים לָהֶם תֹּקֶף וָעֹז וְנִסְמָכִים עַל יָדָם שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, הֵם עֲתִידִים לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן (סא, ב)

יא.
עַל־יְדֵי שֶׁמַּסְמִיכִין רַבִּי, שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, עַל־יְדֵי זֶה נֶחֱלָשׁ כְּתַב יִשְׂרָאֵל וְאֵין לוֹ תֹּקֶף, וְנוֹתְנִים כֹּחַ בִּכְתַב יָדָם שֶׁל הָאֻמּוֹת, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם גּוֹזְרִים שֶׁלֹּא יִהְיֶה תֹּקֶף לַכְּתָבִים שֶׁלָּנוּ כִּי אִם לַכְּתָבִים שֶׁלָּהֶם, וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מֻכְרָחִין לִלְמֹד הַכְּתָב שֶׁלָּהֶם, וְעַל־יְדֵי זֶה גּוֹזְרִין לְגָרֵשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹם הַיִּשּׁוּב, שֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל מִכְּבָר, אֶל מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֵּרוּשׁ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְעַל־יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהוֹלִיד נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה נִלְקָח סוֹד הָעִבּוּר מֵאִתָּנוּ וְנִמְסָר לָהֶם חַס וְשָׁלוֹם (שָׁם)

יב.
אֲבָל כְּשֶׁהֶחָכָם הָרָאוּי לִסְמִיכָה נִסְמָךְ בְּשֵׁם רַבִּי, עַל־יְדֵי זֶה מֵבִיא הֶאָרָה וָכֹחַ בִּכְתַב יָדֵנוּ, וְאָז גַּם כָּל מִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת שֶׁלָּהֶם כֻּלָּם עַל־יְדֵי כְּתַב יָדֵנוּ, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן כָּל הַנַּ”ל (שָׁם)

יג.
כְּשֶׁבָּא אֵיזֶהוּ כָּבוֹד חָדָשׁ לְהָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא מְאֹד, כִּי לִפְעָמִים בָּא לוֹ הַכָּבוֹד בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת נַפְשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר לְקַבֵּל הַכָּבוֹד בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַכָּבוֹד לְצָרְכּוֹ וְלַהֲנָאַת עַצְמוֹ כְּלָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הַכָּבוֹד חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא יִקַּח אֶת נַפְשׁוֹ. כִּי הַנֶּפֶשׁ יְקָרָה מְאֹד וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בָּהּ לְשָׁמְרָהּ מְאֹד. וּצְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הַכָּבוֹד שֶׁלֹּא תִּסְתַּלֵּק נַפְשׁוֹ עַל־יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וּכְשֶׁהַנֶּפֶשׁ מִסְתַּלֶּקֶת הִיא מִסְתַּלֶּקֶת לְתוֹךְ הַכָּבוֹד שֶׁהוּא שָׁרְשָׁהּ (סז, א)

יד.
אַךְ עַל פִּי הָרֹב בָּא הַכָּבוֹד לְטוֹבָה, כִּי כְּשֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה לְהָאָדָם הִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּהַכָּבוֹד. עַל־כֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַכָּבוֹד כָּרָאוּי, יָכוֹל לְקַבֵּל נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁהִגִּיעַ לוֹ (שָׁם)

טו.
עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה נִפְגָּם הַכָּבוֹד, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים וְהַדִּינִים מִתְגַּבְּרִים חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי נוֹפֵל הַכָּבוֹד לְהָעַזֵּי פָּנִים, שֶׁהָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר נוֹטְלִין כָּל הַכָּבוֹד, וְכָל הַמַּנְהִיגוּת וְהַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה וְהַכָּבוֹד הוּא אֵצֶל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְהָרְשָׁעִים וְהָעַזֵּי פָּנִים. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִפְעֹל אֵיזֶה תַּקִּיפוּת לְצֹרֶךְ קִיּוּם דָּתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, צְרִיכִין לְקַבֵּל הַכֹּחַ מֵהֶם. אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת אֲכִילָה, אֲזַי מַעֲלִין הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה וְאָז אֵין שׁוּם שְׂרָרָה וְהִתְמַנּוּת וְכָבוֹד לְהָעַזֵּי פָּנִים. וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת נְשִׂיאַת פָּנִים שֶׁהִיא בִּטּוּל הַדִּינִים (שָׁם ג)

טז.
עַל־יְדֵי צְדָקָה מְתַקְּנִין פְּגַם הַכָּבוֹד וּמַעֲלִין הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְחוֹזֵר הַכָּבוֹד לְהַמְּבִינֵי מַדָּע, שֶׁהֵם מַנְהִיגֵי אֱמֶת (שָׁם ה)

יז.
עַל־כֵּן נוֹתְנִין צְדָקָה אֵצֶל “וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל”, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַכָּבוֹד וְהַמֶּמְשָׁלָה מֵהַסִּטְרָא אַחְרָא אֶל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ”ל (שָׁם ז)

יח.
כְּשֶׁחוֹזֵר הַכָּבוֹד לְהַמְּבִינֵי מַדָּע, דְּהַיְנוּ לְמַנְהִיגִים אֲמִתִּיִּים, אֲזַי בִּתְחִלַּת מֶמְשַׁלְתָּם נַעֲשֶׂה מַחֲלֹקֶת (שָׁם ו)

יט.
כְּשֶׁבָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לְהָאָדָם, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה וְאַהֲבָה וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהוֹלִיד וּלְגַדֵּל הַנֶּפֶשׁ חֲדָשָׁה הַבָּאָה עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל (שָׁם ז)

כ.
עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לַזָּקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין מַיִם קָרִים לְהַחֲיוֹת נֶפֶשׁ הָעֲיֵפָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּתַקְּנִים הַפְּגָם שֶׁל הַמִּתְפַּלְּלִין בְּלֹא לֵב שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נַפְשׁוֹ עֲיֵפָה (שָׁם ח’)

כא.
קָשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם, כִּי מִי שֶׁהוּא מְפֻרְסָם צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל רַבִּים, רַק שֶׁיֵּשׁ שֶׁמֻּכְרָחִים מִן הַשָּׁמַיִם לִהְיוֹת מְפֻרְסָם (עא)

כב.
כְּשֶׁפַּרְנְסֵי הַדּוֹר וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר נִתְגָּאִים, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵקִים עֲלֵיהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיַּחֲלֹקוּ וִידַבְּרוּ עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיחוּ דַּעְתָּם עֲלֵיהֶם (צה)

כג.
צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד מִן הַכָּבוֹד, כִּי כָּבוֹד הוּא סַכָּנָה גְּדוֹלָה סַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת. עַל־כֵּן כְּשֶׁמַּגִּיעַ אֵיזֶה כָּבוֹד לְהָאָדָם, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְקַבְּלוֹ כָּרָאוּי לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד. כִּי אִם חַס וְשָׁלוֹם, יִפְגֹּם בְּהַכָּבוֹד כְּחוּט הַשְּׂעָרָה וְלֹא יְקַבְּלוֹ כָּרָאוּי יוּכַל לְהִסְתַּלֵּק חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי זֶה (קלא)

כד.
מִי שֶׁרוֹצֶה כָּבוֹד הוּא שׁוֹטֶה, [וְעַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן קצ”ד] (קצד)

כה.
מִי שֶׁחֲסַר דַּעַת בְּיוֹתֵר, הוּא מַקְפִּיד עַל כָּבוֹד בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ הַנָּשִׁים שֶׁמַּקְפִּידִין מְאֹד עַל כְּבוֹדָם מֵחֲמַת שֶׁדַּעְתָּן קַלָּה וּקְטַנָּה (רב)

כו.
מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּכַשְׁרוּת וּבִתְמִימוּת כָּרָאוּי, הוּא זוֹכֶה שֶׁיַּעֲלֶה לִגְדֻלָּה בְּסוֹף יָמָיו. וְכָל מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב לִגְדֻלָּה בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, הוּא עוֹלֶה לִגְדֻלָּה זֹאת (רלו)

כז.
צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד מֵהִתְמַנּוּת, וּבִפְרָט מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁהוּא דַּיְקָא יֵשׁ לוֹ הִשְׁתּוֹקְקוּת יוֹתֵר לְהִתְמַנּוּת. אֲבָל צָרִיךְ לִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי הִתְמַנּוּת הוּא מַפְסִיד הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה, שֶׁהָיָה יָכוֹל לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה (ח”ב. א, ז)

כח.
יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁמִּתְנַהֲגִים בְּרַבָּנוּת וּמֶמְשָׁלָה וּמוֹשְׁלִים עַל עַם דַּל בְּחִנָּם, כִּי לֹא נִתָּן לָהֶם גְּדֻלָּה מִן הַשָּׁמַיִם כְּלָל רַק הֵם מִתְגָּאִים מֵעַצְמָם עַל הַדּוֹר בְּחִנָּם. וְהֵם מְקַבְּלִים חֶרֶב הַגַּאֲוָה עַל־יְדֵי הַגֵּרִים שֶׁמִּתְגַיְּרִין, שֶׁהֵם מַכְנִיסִין גַּאֲוָה בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּפְנִים, עַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ אֲפִלּוּ לְהַעֲנִישׁ אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ תַּחַת מֶמְשַׁלְתָּם. וּבֶאֱמֶת אֵין זֶה נִקְרָא מַעֲנִישׁ אֶלָּא מַזִּיק כִּי הֵם מַזִּיקֵי עָלְמָא. וְעַל־יְדֵי הַגַּאֲוָה הַזֹּאת שֶׁל אֵלּוּ הַמַּנְהִיגֵי הַדּוֹר, עַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף בָּעוֹלָם. וּלְהִנָּצֵל מִזֶּה הִיא עַל־יְדֵי מָגִנֵּי אֶרֶץ וְכוּ’ (עַיֵּן בְּרִית אוֹת י”ז) (ה, ה)

כט.
עִקַּר הַמַּנְהִיגוּת הָאֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה תָּלוּי בְּרַחֲמָנוּת. וְאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת מַנְהִיג אֲמִתִּי כִּי אִם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת אֲמִתִּי עַל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל צָרִיךְ הַמַּנְהִיג לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת כִּי עַל רְשָׁעִים אוֹ עַל רוֹצְחִים וְגַזְלָנִים אָסוּר לְרַחֵם. וְכֵן צְרִיכִין לֵידַע אֵיךְ לְרַחֵם עַל כָּל אֶחָד לְהַשְׁפִּיעַ לוֹ וּלְהַדְרִיכוֹ בַּמֶּה שֶׁהוּא לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן עִקַּר הָרַחֲמָנוּת שֶׁל הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי הוּא לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹת, כִּי זֶהוּ הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת. [וְעַיֵּן תּוֹכָחָה] (ז, א ג)

ל.
סַכָּנָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וּלְהַנְהִיג הָעוֹלָם לֹא מִבָּעֲיָא כְּשֶׁאֵינוֹ רָאוּי כְּלָל וְלוֹבֵשׁ טַלִּית שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ עוֹבְדֵי ה’ גְּדוֹלֵי הַדּוֹר יֵשׁ עֲלֵיהֶם סַכָּנוֹת נוֹרָאוֹת בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם. כִּי בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם וְלוֹמַר תּוֹרָה בָּרַבִּים יְכוֹלִים לַעֲבֹר מַמָּשׁ גָנֹב וְנָאֹף וְרָצֹחַ בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע רַחֲמָנָא לִצְלָן (יח)

לא.
כָּל הַבְּרִיאָה לֹא הָיְתָה כִּי אִם בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם. כִּי כָּל הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ תָּלוּי בְּהָאָדָם דַּיְקָא. עַל־כֵּן כְּשֶׁבָּא אֵיזֶה כָּבוֹד לְהָאָדָם צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יִקַּח לְעַצְמוֹ מִן הַכָּבוֹד כְּלוּם, רַק שֶׁיִּרְאֶה לְהַחֲזִיר וּלְהַעֲלוֹת כָּל הַכָּבוֹד לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבָזֶה הוּא מְתַקֵּן וּמְקַיֵּם כָּל הָעוֹלָם, כִּי כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא כִּי אִם בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל (עא)

לב.
כְּשֶׁפּוֹגֵם בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפֵל מִמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי שָׁם עִקַּר הַמֹּחַ וְהַחָכְמָה, וְנוֹפֵל לְמֹחִין פְּגוּמִים שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה מַחֲלֹקֶת (וְעַיֵּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל)

לג.
מֵחֲמַת קִנְאָה בַּחֲבֵרוֹ וּבֶן גִּילוֹ שֶׁעוֹלֶה לִגְדֻלָּה, יוּכַל לִפֹּל מֵאֱמוּנָתוֹ וְיִפֹּל לִכְפִירוֹת חַס וְשָׁלוֹם. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד מְאֹד (פ)

לד.
בַּזְּמַן הַזֶּה אֵין בְּנִמְצָא שֶׁיִּרְצֶה אֶחָד הִתְנַשְּׂאוּת לְשֵׁם שָׁמַיִם כְּמוֹ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, עַל־כֵּן עַכְשָׁו אָסוּר לִרְדֹּף אַחַר הַהִתְנַשְּׂאוּת, אֶלָּא יִבְרַח מִן הַכָּבוֹד וְהַהִתְנַשְּׂאוּת בֶּאֱמֶת (שָׁם)

לה.
אִם הָיָה לְאָדָם יִשּׁוּב הַדַּעַת הָיָה רוֹאֶה, שֶׁכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הַכֹּל שְׁטוּת וָהֶבֶל, וּבִפְרָט הַתַּאֲוָה שֶׁל כָּבוֹד וּמַנְהִיגוּת לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וְלִנְסֹעַ עַל הַמְּדִינָה, הַכֹּל הֶבֶל וְרֵעוּת רוּחַ. וְהוּא שְׁטוּת גָּדוֹל בֶּאֱמֶת כִּי בֶּאֱמֶת אֵין זֶה שׁוּם תַּעֲנוּג וְנַחַת רוּחַ אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי הוּא מָלֵא יִסּוּרִים וּבִזְיוֹנוֹת. רַחֲמָנָא לִצְלָן (שהר”ן מז)

תגים
הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שווה לבדוק גם...

Close

סעודת עניים

Close