ליקוטי עיצות – נגינה

ליקוטי עצות – נגינה:

[א]. עַל־יְדֵי נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה מְקִימִין וּמַעֲלִין הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וְזוֹכִין לְהִתְנַשְּׂאוּת. וְכֵן לְהֵפֶךְ, הַחַזָּנִים וְהַמְנַגְּנִים דְּסִטְרָא אַחֲרָא פּוֹגְמִין מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וּמַאֲרִיכִין אֶת הַגָּלוּת, וְעַל יָדָם נִכְשָׁלִים וְנוֹקְשִׁים בְּנֵי אָדָם כְּצִפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפָּח. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ נְגִינָה מִמְּנַגֵּן דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ בְּנִגּוּנוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם כְּלָל, רַק בִּשְׁבִיל מָמוֹן וְכָבוֹד וְהִתְפָּאֲרוּת, כִּי שְׁמִיעַת קוֹל נְגִינָה שֶׁלּוֹ מַזִּיק לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְכֵן לְהֵפֶךְ, שְׁמִיעַת קוֹל נְגִינָה מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר וְהָגוּן טוֹב לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ: (לק”א סי’ ג’)

[ב]. הַתִּקּוּן שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ קוֹל נְגִינָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁיִּלְמֹד גְּמָרָא בַּלַּיְלָה (שם)

[ג]. עַל־יְדֵי נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לִבְחִינַת נְבוּאָה, כִּי עִקַּר הַדְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי נְגִינָה וְכַאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר עוֹד לְקַמָּן: (שם)

נגינה על קלרינט

[ד]. כְּשֶׁמְּתַקֵּן הַקּוֹל נְגִינָה וְזוֹכֶה לִבְחִינַת מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, וַאֲזַי יוּכַל לִמְשֹׁל בְּכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה, וְיוּכַל לְהָמִית לָזֶה וּלְהַחֲיוֹת לָזֶה. אֲבָל צָרִיךְ לִזָּהֵר לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת שֶׁלֹּא יַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא וְרוֹצֶה בְּקִיּוּם הָעוֹלָם: (שם)

[ה]. עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכֶה שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ קוֹל רִנָּתוֹ, וַאֲזַי עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹל רִנָּתוֹ וְנִגּוּנוֹ לְבַד, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לָנוּ, אֵיזֶה עַכּוּ”ם מֵהַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן מֵצֵר לָנוּ, וּמוֹשִׁיע מֵהַצָּרָה. עַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ חַ”ו אֵיזֶה גְּזֵרָה וְצָרָה לְיִשְׂרָאֵל מֵאֵיזֶה עַכּוּ”ם, אֲזַי טוֹב לְנַגֵּן הַנִּגּוּן שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ”ם שֶׁמֵּצֵר לָהֶם חַ”ו, כִּי עַל־יְדֵי רִנָּה וְנִגּוּן לְשֵׁם שָׁמַיִם יְכוֹלִין לְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּרְאֶה בְּצָרוֹתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מֵאוֹתָהּ הָעַכּוּ”ם וְיוֹשִׁיעֵנוּ מֵהֶם: (לק”א סי’ כ”ז אות ג’ ד’ ה’ ו’)

[ו]. מִקּוֹלוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלִין לֵידַע אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ. כִּי יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחִינַת מַלְכוּת, וְהוּא נִכָּר בְּקוֹלוֹ: (לק”א סי’ ל’ בסוף)

[ז]. עַל־יְדֵי נְגִינָה נִמְתָּקִין הַדִּינִים, וּמִי שֶׁמְּנַגֵּן אוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת גָּדוֹל, אֲזַי מַלְבִּישׁ אֶת הַשְּׁכִינָה בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין וּבָזֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים: (לק”א סי’ מ”ב)

[ח]. שְׁמִיעַת קוֹל נִגּוּן עַל כְּלִי זֶמֶר מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר לְשֵׁם שָׁמַיִם הוּא דָּבָר גָּדוֹל, כִּי עַל יְדֵי זֶה מַכְנִיעִין וּמְבָרְרִין הַמְדַמֶּה וְדוֹחִין הָעַצְבוּת רוּחַ וְזוֹכִין לְשִׂמְחָה. וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁמָר הַזִּכָּרוֹן, דְּהַיְנוּ לִזְכֹּר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וּלְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בְּכָל יוֹם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, גַּם עַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: (לק”א סי’ נ”ד אות ו’)

[ט]. עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן שֶׁל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי, הוּא מַעֲלֶה אֶת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁאֵין עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה: (לק”א סי’ ס”ד אות ה’)

[י]. הַנִּגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה וְעַצְבוּת שֶׁמְּזַמְּרִים הָרְשָׁעִים עַל פִּי רֹב הֵם מַזִּיקִים לְהָעוֹלָם מְאֹד, כִּי דֶּרֶךְ הָעוֹלָם לִמְשֹׁךְ אַחֲרֵיהֶם עַל־יְדֵי זֶה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיקִים מְזַמְּרִים אוֹתָם בְּשַׁבָּת, הֵם מַעֲלִין וּמְתַקְּנִים אוֹתָם: (לק”א סי’ רכ”ו)

[יא]. נִגּוּן וּכְלֵי שִׁיר יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ גָּדוֹל לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָאָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן טוֹב לָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם עַל־יְדֵי אֵיזֶה נִגּוּן, לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ וּלְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי זֶה, בִּפְרָט בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וַחֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה: (לק”א סי’ רע”ג)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button

אומן ראש השנה

דילוג לתוכן